- יעדים להפחתת פליטות גזי חממה – מוצעים יעדים לאומיים ארוכי טווח להפחתת פליטות גזי חממה, המחולקים ל-2 תקופות: בין השנים 2030-2049 – הכמות השנתית של פליטות גזי חממה תעמוד על 73% מהכמות השנתית שנמדדה בשנת 2015; ומשנת 2050 ואילך – 15% מהכמות שנמדדה בשנת הבסיס.
- תכנית לאומית ארוכת טווח להשגת היעדים הלאומיים של הפחתת פליטות גזי חממה – מוצע כי השר להגנת הסביבה יביא לאישורה של הממשלה תכנית לאומית כאמור עד סוף שנת 2025, שתכלול יעדי ביניים ושורה של פעולות אופרטיביות. החוק יעגן את הצורך באישור התוכנית והליכי אישורה, לרבות תוך התייעצות של השר עם ועדה מייעצת וועדת מומחים. מוצע לעגן בחוק את חובת כל משרדי המשלה (ורשויות ציבוריות רלבנטיות) לערוך תכניות היערכות לשינוי האקלים, יישומן ודיווח לגביהן עבור כלל מגזרי המשק.
- תוכניות היערכות לשינוי אקלים – מוצע כי בתוך שנתיים יוכנו על ידי משרדי הממשלה (או ע"י רשויות ציבוריות לפי דרישת השר) תוכניות שמטרתן לצמצם את הנזקים הצפויים משינוי האקלים בסקטור הרלבנטי לאותו משרד.
- מידע ודיווח –התזכיר מציע לעגן את סמכותו של השר לדרוש כי ימסרו לו מידע ומסמכים לצורך מילוי תפקידיו, ולהקים מנגנון דיווח ובקרה לרשות המחוקקת אודות יישום התוכנית הלאומית.
- ועדה מייעצת לשינוי אקלים –תזכיר החוק מבקש להקים ועדה מייעצת לשינוי אקלים שתפקידיה הם לייעץ לשר בגיבוש התוכנית הלאומית, לפרסם הנחיות להכנת תוכניות הערכות לשינוי אקלים ולעקוב אחר יישום התוכנית הלאומית ותכניות ההערכות לשינוי אקלים. ועדה זו תורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים וכן נציגי קבוצות בעלות עניין.
- ועדת מומחים עצמאית –תזכיר החוק מציע להקים ועדת מומחים לשינוי אקלים אשר תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי במקבלי ההחלטות. כחלק מתפקידיה יהא עליה להגיש את חוות דעתה על התכנית הלאומית, לרבות יעדיה ויישומה.
- הסמכות להתקין תקנות, לרבות בדבר תסקיר לשינוי אקלים – על פי התזכיר, השר יהיה ממונה על ביצוע הוראות החוק ויוסמך להתקין תקנות ליישומו, לרבות קביעת חובה להגשת תסקיר לשינוי אקלים שיבחן את ההשפעות הצפויות של תכניות תשתיות תחבורה או הקמת מבנים על כמות הפליטות והתאמתן לתכניות ההיערכות השונות.
- העלאת אחוז האנרגיה המתחדשת ובפרט אנרגיה סולארית;
- העלאת אגירת האנרגיה באופן משמעותי;
- הטמעה של טכנולוגיות נוספות במשק החשמל;
- פיתוח רשת החשמל ויכולת הולכת אנרגיה מתחדשת;
- עמידה ביעדים של הפחתת הפליטות בשלושה סקטורים משלימים שהם תעשייה, תחבורה ומבנים אשר כולם תלויים באנרגיה לפעילותם השוטפת– מבחינת מגזר התעשייה מתייחסת מפת הדרכים לכך שהסבת התעשייה לדלת פחמן דורשת השקעה הנדסית וטכנולוגית ולכן ידרשו תהליכים ארוכי טווח. על פי המסמך, בטווח הקצר והבינוני יש לקדם חיבור מפעלים לגז טבעי, במקביל לתהליכים ארוכי טווח של חשמול ממקור סולארי, מעבר למימן כחול/ירוק והתייעלות בצריכת אנרגיה. במגזר התחבורה מצוין, בין היתר, כי יש צורך בהחלפת דלקים בתחבורה הכבדה;
- סקטור הגז הטבעי – מפת הדרכים מציינת כי המעבר לגז טבעי תרם משמעותית למעבר למשק אנרגיה נקי וכי בטווח הקרוב והבינוני ימשיך להיות לו ביקוש גבוה בארץ ובעולם ולכן צפוי המשך פיתוח משק הגז הטבעי בישראל. ואולם, לאור הצורך בהפחתת פליטות גז חממה, הגז הטבעי הופך ל"דלק מעבר", כאשר תמשיך להבחן ולהיות מקודמת מדיניות יצוא הגז הטבעי, תוך בחינת שילוב/החלפת מימן/ביוגז בהתבסס על אותה מערכת תשתיתית.
יש לכם שאלה בנושא? אנחנו כאן כדי לסייע
כל מקרה הוא ייחודי. בואו נדבר על שלכם.


