הסדרת סמכויות כניסה למקרקעין לצורך הקמה, הפעלה ותחזוקה של תשתיות דלק תת-קרקעיות

ביום 21 ביולי 2026 פורסם ברשומות חוק משק הדלק (קווי תשתית), התשפ"ו-2026 (להלן: החוק) אשר מסדיר את סמכויות הכניסה למקרקעין של גופים העונים להגדרת "בעל מיתקן תת-קרקעי" בחוק, לצורך הקמה, הפעלה ותחזוקה של מיתקנים תת קרקעיים המשמשים לאחסון, הולכה, ניפוק או לאספקה של דלק. הגדרה זו כוללת חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות מסוימות שעיקר עיסוקן בשירותי דלק, בעלי חזקה לפי חוק הנפט, התשי"ב-1952 בתנאים שנקבעו באותו חוק, גופים שהמדינה התקשרה עמם לשם הקמה או הפעלה של מיתקן כאמור וגופים נוספים שהשר יקבע.

הפעלת סמכויות הכניסה מותנית בכך שהקמת המיתקן הותרה בתוכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר או ביצוע עבודה בלא צורך באישור תוכנית נוספת. כמו כן, החוק אינו חל על "גורם מפעיל" כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017, קרי חברה שהמדינה הסמיכה להפעיל את המערכת הלאומית להולכה ואחסון נפט.

החוק נועד ליצור מסגרת שתאפשר ביצוע פעולות הנדרשות להפעלת תשתיות דלק, ובכלל זה פעולות הנדרשות מכוח חיקוקים אחרים, ובהם חוק המים, התשי"ט-1959 (להלן: חוק המים) וחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק רישוי עסקים).

בין ההסדרים המרכזיים שנקבעו:

• סמכויות כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם –החוק מקנה לבעל מתקן תת-קרקעי סמכות להיכנס למקרקעין שבהם מצוי המתקן, ובמקרים מסוימים גם למקרקעין סמוכים, לצורך ביצוע פעולות שונות, ובהן ביצוע מדידות ובדיקות, הקמת והתקנת המתקן, חפירה והסרת קרקע, הקמת תשתיות מים וחשמל נלוות, סימון וגידור, תחזוקה, תיקון המתקן, פתיחת דרכי גישה, מעבר ציוד הנדסי וכן ביצוע פעולות הנדרשות לפי כל דין, לרבות מכוח חוק המים וחוק רישוי עסקים.
• מנגנון הודעה מוקדמת, השגה וערעור – ככלל, כניסה למקרקעין מותנית במתן הודעה מראש לבעל המקרקעין 21 ימים מראש במקרקעין למגורים ו-15 ימים מראש במקרקעין שאינם מיועדים למגורים. בעל מקרקעין רשאי להגיש השגה למנהל מינהל הדלק והגז, וכל עוד ההשגה תלויה ועומדת, לא ניתן להיכנס למקרקעין, אלא לאחר קבלת הרשאה מהמנהל. על החלטת המנהל ניתן לערער לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו מצויים המקרקעין.
• סמכות לכניסה לביצוע פעולה דחופה– החוק קובע חריג המאפשר כניסה מיידית למקרקעין, ללא הודעה מוקדמת, כאשר מדובר בפעולה דחופה וחיונית לשם מניעת סכנה מיידית לאדם או לסביבה, מניעת נזק לאדם או לסביבה או מניעת נזק משמעותי לרכוש. במקרים אלה נדרש בעל המתקן למסור הודעה למנהל ולבעל המקרקעין בתוך 24 שעות, והמנהל מוסמך להורות על הפסקת הפעולה או להתנות את המשכה.
• חובה להשיב את המקרקעין לקדמותם ולפצות בגין נזקים – החוק מחייב את בעל המתקן לנקוט באמצעים לצמצום הפגיעה במקרקעין ולהשיבם, ככל האפשר, למצבם הקודם לאחר השלמת העבודות. מקום שבו נגרם נזק, חלה חובה לשלם פיצויים.
• קביעת עבירה פלילית בגין הפרעה לביצוע עבודות– החוק קובע עבירה פלילית בגין הפרעה לבעל מתקן תת-קרקעי או למי שפועל מטעמו בעת הקמת המתקן, הפעלתו, שינויו, בדיקתו או תיקונו. העונש שנקבע הוא עד שלוש שנות מאסר או קנס בהתאם לקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

החוק צפוי להיות בעל חשיבות בעיקר עבור גופים הנכללים בהגדרת "בעל מיתקן תת-קרקעי" בחוק, כמפורט לעיל, ולמי שפועל מטעמם, וכן לבעלי זכויות ולמחזיקים כדין במקרקעין בהם מצויים מיתקנים כאמור או במקרקעין סמוכים שעליהם עשויות לחול סמכויות הכניסה.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה הנוגעת ליישום הוראות החוק ולהשלכותיו על פעילותכם.

לעיון בנוסח החוק כפי שאושר– לחצו כאן