אישור תיקון מקיף לחוק שמירת הניקיון להסדרת הטיפול בפסולת בניין

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 27 והוראת שעה), התשפ"ו–2026 (להלן: התיקון לחוק או התיקון) הקובעת מסגרת רגולטורית חדשה ומקיפה להסדרת הפינוי, ההובלה והטיפול בפסולת בניין בישראל. [בטקסט שיופיע בגוף המייל – להסיר את "(להלן: התיקון לחוק או התיקון)".]

התיקון לחוק נועד להתמודד עם תופעת ההשלכה הבלתי חוקית של פסולת בניין, והוא מסדיר באופן מקיף את שרשרת הטיפול בפסולת הבניין – החל מהגורם המבצע את עבודת הבנייה שבמהלכה נוצרת הפסולת, דרך הובלתה, ועד לקליטתה ולטיפול בה באתר מורשה. במסגרת זו נקבעו גם מנגנוני פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה. התיקון צפוי להשפיע על יזמים, קבלנים, חברות תשתית, בעלי נכסים ומפעלים המבצעים עבודות בנייה, שיפוץ או הריסה בהיקף משמעותי, וכן על כלל הגורמים העוסקים בהובלה ובטיפול בפסולת בניין. כל זאת בהתאם לזהות הגורם שיחשב "יצרן פסולת בניין" בכל מקרה בהתאם להגדרה שנקבעה, וכן על מובילי פסולת, מפעילי אתרי טיפול ורשויות מקומיות.

נכון למועד זה, התיקון לחוק טרם פורסם ברשומות. מרבית הוראות התיקון צפויות להיכנס לתוקף בתוך 18 חודשים ממועד פרסומו, בעוד שההוראות הנוגעות למנגנון התשלומים בעבור פעולות בפסולת בניין צפויות להיכנס לתוקף בתוך שלוש שנים ממועד הפרסום. הוראות מסוימות הנוגעות לעבירות ייכנסו לתוקף כבר ביום הפרסום.

בין ההסדרים המרכזיים שנקבעו בתיקון לחוק:

• הרחבת האחריות של יצרני פסולת בניין – התיקון מגדיר "יצרן פסולת בניין" כמי שמבצע את עבודת הבנייה שבמהלכה נוצרת הפסולת מכוח הסכם עם בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם. כך, התיקון לחוק מרחיב באופן משמעותי את אחריותם של יצרני פסולת בניין, ומטיל עליהם חובות חדשות לניהול הפסולת, משלב היווצרותה ואחסונה בכלי אצירה ייעודי ועד להעברתה לאתר מורשה. בין היתר, מוטלת חובה לוודא כי פסולת בניין מועברת באמצעות מוביל מורשה לאתר טיפול מורשה, וכן מוטלות חובות תיעוד ושמירת מסמכים המעידים על הטיפול בפסולת.
• הסדרת שרשרת הטיפול בפסולת בניין – התיקון לחוק יוצר מסגרת רגולטורית לכלל הגורמים בשרשרת הטיפול בפסולת בניין, לרבות מובילי פסולת, מפעילי אתרי טיפול, כלי אצירה וכלי רכב המשמשים להובלת פסולת בניין. במסגרת זו נקבעו תנאי כשירות ורישוי, חובות תפעול ודיווח, וכן דרישות שמטרתן להבטיח כי הפסולת תטופל לאורך כל שלבי השרשרת באופן מוסדר וניתן למעקב.
• תוכנית טיפול בפסולת בניין  –התיקון לחוק מחייב הכנת תוכנית טיפול בפסולת בניין בפרויקטים מסוימים, ובפרט בפרויקטים (של בנייה חדשה, הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת) ששטח הבנייה בהם שווה ל-2,000 מ"ר או עולה על כך. התוכנית תידרש לכלול, בין היתר, אומדן של סוגי הפסולת והיקפיה, אופן המיון והאיסוף באתר, דרכי הפינוי והטיפול המתוכננות והגורמים שיופקדו על ביצוען, במטרה לשלב את ניהול הפסולת כבר בשלב התכנון והביצוע של הפרויקט.
• מערכת תיעוד ומעקב – התיקון לחוק קובע מנגנון דיגיטלי לתיעוד ולמעקב אחר תנועת פסולת בניין, החל ממועד היווצרותה ועד להעברתה לאתר טיפול מורשה.
• מנגנון תשלומים ייעודי – התיקון לחוק קובע מנגנון תשלומים חדש, במסגרתו התשלום עבור פינוי וטיפול בפסולת בניין יתבצע באמצעות מערכת תשלומים ייעודית, באופן המאפשר לוודא כי הפסולת הועברה בפועל לאתר טיפול מורשה. מנגנון זה צפוי להשפיע על אופן התשלום וההתקשרות בין יצרני פסולת בניין, מובילים ואתרי טיפול.

לנוכח היקף השינויים, מומלץ כבר בשלב זה לבחון את אופן ניהול פסולת הבניין בפרויקטים רלוונטיים, את ההתקשרויות עם קבלני ביצוע ופינוי ואת מנגנוני התיעוד והבקרה הקיימים, על מנת להיערך ליישום הוראות התיקון עם כניסתו לתוקף.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה, ולסייע בבחינת השלכות התיקון על פעילותכם ובהיערכות ליישומו.

לעיון בנוסח הצעת החוק כפי שאושר– לחצו כאן