לקוחות וידידים יקרים,

נבקש לעדכנכם אודות שני פרסומים של משרד האנרגיה והתשתיות מהעת האחרונה בנושא איפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה בישראל, ביניהם פרסום של מתווה לאיפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה בישראל עד לשנת 2050, אשר פורסם ביום 15.8.2024 ופתוח להערות הציבור עד ליום 30.9.2024, וכן פרסום מסמך בנושא שימוש בתת הקרקע לאיפוס פליטות גזי חממה – הטמנת פחמן דו חמצני, הפקת או אגירת אנרגיה מיום 17.7.2024.

הרקע לפרסומים אלה של משרד האנרגיה הוא ההתמודדות העולמית עם משבר האקלים וקביעת יעד גלובלי של איפוס נטו של פליטות גזי חממה עד לשנת 2050, אשר הביא גם את ישראל להתחייב להפחית 85% מפליטות גזי החממה עד לשנת 2050, או אף לאיפוס פליטות עד לשנת 2050, ככל שחוק האקלים יאושר במתכונתו הנוכחית. על מנת לעמוד בהתחייבות זו, משרד האנרגיה מגבש בימים אלה אסטרטגיה לאיפוס פליטות ממשק האנרגיה ודרכים ליישומה.

להלן נתייחס בהרחבה לפרסומים שלעיל בנושא זה.

1. מתווה לאיפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה בישראל עד לשנת 2050

מתווה לאיפוס פליטות גזי חממה מכלל משק האנרגיה עד שנת 2050 (להלן: המתווה), מציג שלושה תרחישים חלופיים לאיפוס פליטות, לצד צעדים אופרטיביים הנדרשים לביצוע להשגת היעד.

המתווה בוחן את הביקושים הצפויים לאנרגיה עד שנת 2050 במשק הישראלי, וכן את בשלות הטכנולוגיות הקיימות לאיפוס פליטות (אנרגיה מתחדשת ומימן ירוק, גז טבעי עם תפיסת פחמן, מימן כחול, אנרגיה גרעינית ומימן אדום, יבוא אנרגיה והפיכת ישראל לגשר אנרגטי), לצד הדרישות והאתגרים בצד כל אחת מהטכנולוגיות הקיימות. המתווה מסיק כי לא ניתן יהיה להסתמך על טכנולוגיה אחת בלבד, ומכל מקום הגיוון חשוב לצורך הבטחון האנרגטי של ישראל.

על בסיס היתכנות יישום הטכנולוגיות והביקושים הצפויים, נבחרו שלושה תרחישים אפשריים לאיפוס פליטות, כאשר כל תרחיש משלב מספר טכנולוגיות שונות בתמהיל שונה: התרחיש הצהוב מתבסס על אחוז גבוה של אנרגיה סולארית (64%) לצד שימוש משלים בטורבינות גז שיפעלו עם תפיסת פחמן דו חמצני (14%); התרחיש הכחול מתבסס על אחוז משמעותי אך נמוך יותר של אנרגיה סולארית (45%) בצירוף גז טבעי לייצור מימן כחול ובשילוב תפיסה והטמנה או שימוש חוזר של פחמן דו חמצני; והתרחיש האדום משלב מקורות מתחדשים (55%) עם אנרגיה גרעינית (כורים חשמליים SMR) ומימן אדום (20%). כל אחד מהתרחישים מתבסס גם על ייבוא אנרגיה בכמות דומה (22%-26%).

התרחישים המתוארים מבוססים על מספר מגמות ועקרונות מפתח, וביניהם: גיוון ושילוב טכנולוגיות שונות על מנת לתת מענה לחסרונותיה של כל טכנולוגיה בפני עצמה ועל מנת להבטיח אספקת אנרגיה רציפה ואמינה; יצירת חיבוריות אזוריות ובינלאומית בעלת ערך כלכלי, סביבתי וביטחוני לישראל, על ידי הפיכתה לגשר אנרגטי בין אירופה לבין המזרח התיכון, אסיה ואפריקה; ביזור משק האנרגיה על ידי ניהול משק החשמל באופן מקומי, להגברת הביטחון באנרגיה ולהתאמת הביקוש להיצע החשמל; והתמודדות עם הסכנות הפוטנציאליות לאוכלוסיות חלשות הכרוכות במעבר לעתיד מאופס פליטות, במסגרת מעבר הוגן.

המתווה מסמן את השנים 2030-2035 כתקופת הכרעה שבמהלכה תידרש קבלת החלטות בדבר יישום התרחישים השונים, על מנת לאפשר תקופה מספקת להטמעת הטכנולוגיות המוצעות תחת כל תרחיש.

המתווה מזהה גם צעדים אקטיביים שיש לקדם כבר כיום ברמת המשק וברמת הממשלה, משום שיידרשו ממילא במסגרת כל אחד מהתרחישים, וביניהם תקצוב השקעה לצורך מקסום הפוטנציאל לייצור אנרגיה סולארית ואגירה (כולל איתור שטחים לייצור אנרגיה סולארית), קידום טכנולוגיות על ידי השקעה במחקר ופיתוח תוך יצירת מסגרת רגולטורית גמישה שתאפשר התנסות טכנולוגית, השקעה בתשתיות אנרגיה ובפיתוח רשת החשמל כהיערכות להמשך הגידול בביקוש לחשמל, שיפור גמישות וודאות רגולטורית, השקעה ביבוא מוצרי אנרגיה ונקיטת צעדי מדיניות, כולל בין היתר קביעת יעדי התייעלות באנרגיה ויעדי אנרגיות מתחדשות, קידום מימן כמקור אנרגיה נקי ועוד.

המסמך פתוח להערות הציבור עד ליום 30.9.2024.

לעיון בפרסום המלא באתר המשרד להגנת הסביבה >> לחצו כאן.

2.מסמך בנושא שימוש בתת הקרקע לאיפוס פליטות גזי חממה – הטמנת פחמן דו חמצני, הפקת או אגירת אנרגיה

בהתאם למתווה של משרד האנרגיה שנידון לעיל, כמעט בכל תרחיש עתידי, משק האנרגיה בישראל צפוי לעשות שימוש בתפיסה והטמנה של פחמן דו חמצני כחלק מהפקת מימן כחול או לצד שימוש בגז טבעי. מטרת המסמך היא להציג את המעטפת הגיאולוגית, ההנדסית והסביבתית, כרקע להמלצות למדיניות וחקיקה בעניין שימוש בתת הקרקע (החדרה והוצאה).

המסמך סוקר מחד את הפוטנציאל הגיאולוגי הגדול בישראל להטמנה ואגירה של פחמן דו חמצני (כפתרון מרכזי להפחתת פליטות גזי חממה) ולשימושים נוספים בתת הקרקע לאיפוס פליטות (כולל אגירת מימן, אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס והפקה ואגירה של אנרגיה גיאותרמית) ומאידך את החסמים, ובכלל זה בהיבטי סביבה ובטיחות, בהטמנה ואגירה בתת הקרקע וחסמים רגולטוריים, העומדים בפני מימוש הפוטנציאל.

המסמך סוקר רגולציה בינלאומית ביחס לשימוש בתת הקרקע, וכן מדיניות בינלאומית ביחס להשקעה ועידוד הטמנת פחמן דו חמצני בעולם באמצעות השקעה בטכנולוגיות ומו"פ, עידוד כלכלי של התעשיה, מדיניות אקלים רחבה ועוד. בהתאם לסקירה, נקבע כי כדי שפרויקטים של תפיסה והטמנת פחמן יצליחו, יש לנקוט בצעדי מדיניות המעודדים את הטכנולוגיה, אשר יתבססו על שילוב של תמריצים פיננסיים מסוגים שונים, כולל סובסידיות, מענקים, תמחור פחמן, תמיכות במחקר ופיתוח, מנגנוני שוק ייעודיים, אמצעים להפחתת סיכונים ודרישות רגולטוריות מחייבות.

המסמך עומד על הצורך בקידום המדיניות בישראל: מחיר לכידת הפחמן הגבוה בשילוב היעדר מס פחמן משמעותי, מביא לכך שטכנולוגיה זו אינה ישימה בישראל. לאור זאת, יש ליצור מדיניות התומכת ומעודדת פרויקטים לתפיסה והטמנה של פחמן דו חמצני, שתפצה על העלויות הגבוהות המורכבות של הפעילות ושתתייחס לכל שרשרת הערך: תפיסה, לכידה והפרדה, שימוש, שינוע והטמנה. המסמך מתייחס לאמצעים הרלבנטיים ביחס לכל אחד מהשלבים האלה. כך למשל, בנושא של לכידה והפרדה עומד המסמך על החוסר בעידוד או רגולציה להפחתת פליטות, ובנושא של הטמנה עומד המסמך על החוסר ברגולציה מאפשרת.

לצד זאת, עומד המסמך על כך שחסרה רגולציה שתסדיר את זכויות השימוש בתת הקרקע לאחסון ולהטמנה של גזים לשימושים שונים, ובהתאם קיים צורך בפיתוח מסגרת רגולטורית סביבתית ובטיחותית מקיפה שתגביר את הודאות הרגולטורית בנושא. המסמך מפרט את העקרונות לחקיקה ראשית (כגון ייחוד פעולות, רישוי, ענישה ואכיפה, בטיחות ושמירה על הסביבה, היבט קנייני ותכנוני, סיום הרישיון ונטישת מתקנים), וכן עומד על העקרונות לחקיקה משנית כגון הנדרש בבקשה לרישיון, תקופת החיפוש, פיקוח וניטור וכיוב'.

לעיון בפרסום המלא באתר המשרד להגנת הסביבה >> לחצו כאן.

כן נפנה בהקשר זה לנייר העמדה אותו הגיש משרדנו בנושא קידום טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות מקדמות יעדי אקלים במרחב הימי של ישראל, אותו ניתן לקרוא כאן.

מנגנון מיסוי פליטות גזי חממה

בנוסף לאמור, נבקש לעדכנכם כי מנגנון מיסוי פליטות גזי חממה ומזהמים מקומיים, עליו עדכנו בינואר 2024, אושר ביום 14.8.2024 בועדת הכספים של הכנסת. המנגנון צפוי להתפרסם ברשומות על ידי רשות המיסים בשבועות הקרובים, ואז יעבור להצבעה בועדת הכספים של הכנסת בהמשך לאישור כאמור. לצד אישור מנגנון זה, מתגבש בימים אלה מסמך הסכמות עם האוצר אשר יכלול תמריצים למגזר התעשייתי.

לקריאה נוספת של עדכוני המחלקה בנושא אקלים מהשנה האחרונה –

• התפתחויות מהעת האחרונה בנושא היערכות מדינת ישראל לשינויי אקלים מיום 14.7.2024
• הממשלה אישרה מנגנון מיסוי פליטות גזי חממה ומזהמים מקומיים, מיום 18.1.2024
• היערכות מדינת ישראל לשינויי אקלים, מיום 9.1.2024

לעדכונים נוספים של המחלקה בנושא אקלים >> לחצו כאן.

אנו לרשותכם לשאלות והבהרות בנושא.

האמור לעיל נועד להציג את עיקרי הדברים ואינו בבחינת חוות דעת או ייעוץ משפטי.