טיוטה מתוקנת להוראת רשות ניירות ערך בנוגע לייעוץ חד פעמי ושיווק נכסים אלטרנטיביים

היום (10 בספטמבר 2026) פרסמה רשות ניירות ערך ("הרשות") טיוטה מתוקנת להוראה לבעלי רישיון בעניין מתן שירותי ייעוץ ושיווק השקעות ביחס לנכסים אלטרנטיביים וייעוץ ושיווק השקעות חד פעמי ("הטיוטה המתוקנת"). הטיוטה המתוקנת פורסמה בהמשך ל"טיוטה המקורית" שפורסמה ביום 29 באפריל 2026 – ראו עדכון הלקוחות שפורסם.

המועד האחרון להגשת הערות ציבור על הטיוטה המתוקנת הוא 13 באוקטובר 2026.

הטיוטה המתוקנת משקפת גישה מאוזנת יותר מצד הרשות. מחד גיסא, המעבר לגישת מידתיות, הריכוך בדרישות KYP, ההקלות בחובת התיעוד והצמצום הפורמלי של הגדרת “נכס מוגבל” מעידים על היענות הרשות להערות הציבור. באופן דומה, דברי ההסבר מציגים גישה מאוזנת יותר ביחס לתחולת חוק הייעוץ על נכסים שאינם "נכס פיננסי" או "נייר ערך". מאידך, טיוטת ההוראה מציבה דרישות חדשות ומפורטות יותר, למשל בנושא הפיקוח על גורמים מפנים, יצירת מסמכי גילוי עבור קרנות פרטיות, והאיסור המפורש על מתן שירות חד פעמי ללקוחות מתמשכים. אלו עשויים להוסיף שכבות נוספות של מורכבות.

להלן סקירה של השינויים העיקריים בטיוטה המתוקנת והשלכותיהם הפרקטיות:

1. היקף התחולה השתנה מ"נכסים אלטרנטיביים" ל"נכסים מוגבלים"

השינוי הבולט ביותר בטיוטה המתוקנת הוא החלפת המונח "נכסים אלטרנטיביים" במונח "נכסים מוגבלים". מבחינת היקף ההגדרה, מדובר בצמצום:

• בטיוטה המקורית – ההגדרה כללה (1) הסדר השקעה משותפת או נכס פיננסי אחר שאינו מוצע לציבור; ו-(2) ניירות ערך שאינם רשומים למסחר.
• בטיוטה המתוקנת – "נכס מוגבל" כולל הסדר השקעה משותפת או נכס פיננסי אחר, ובלבד שאינם מוצעים לציבור ואינם רשומים למסחר, בישראל או בחו"ל (והוסרה הקטגוריה של ניירות ערך שאינם רשומים למסחר). צמצום זה מעיד על מיקוד הרשות בקרנות אלטרנטיביות.

2. הגדרת "שירות חד פעמי" – הגדרה מהותית חדשה

הטיוטה המתוקנת כוללת לראשונה הגדרה מפורטת של "שירות חד פעמי" (סעיף 1): "מתן שירות… מוגבל וממוקד בהמלצת השקעה אחת או מספר המלצות השקעה הניתנות באותו מועד או בסמיכות קרובה שניתן לראות כפעולה אחת שאינה חלק מקשר המתקיים עם לקוח במסגרת מתן שירות מתמשך."

בנוסף, נקבע מפורשות כי שירות חד פעמי ללקוח שניתן לו שירות מתמשך – ייחשב כחלק מהשירות המתמשך.

3. נוספה התייחסות ללקוחות כשירים

נוסף סעיף ייעודי המתייחס למתן שירותים ללקוחות כשירים, שקובע כי סעיפים מסוימים בהוראה לא יחולו במתן שירות ללקוח כשיר (התאמת השירות ללקוח; המצאת "תקציר" בעברית להבנת מאפייני ההשקעה בנכס המוגבל; חובות תיעוד; חובת עדכון בדבר מידע שלילי מהותי).

לעומת זאת, יתר סעיפי ההוראה ממשיכים לחול גם במתן שירות ללקוח כשיר, ובכלל זה: הדרישה ביחס לבחינת חלופות השקעה רלוונטיות, לרבות גיבוש ידע והבנה מקצועית לגבי הנכס (KYP); פיקוח על גורמים מפנים; מסירת פרטי הגורמים הרלוונטיים ללקוח ואפשרויות מימוש הנכס עם סיום ההתקשרות, ועוד. תחולת הוראות אלה נובעת מההבחנה בין הוראות שתכליתן התאמת השירות ללקוח מסוים, אשר אינן חלות במתן שירות ללקוח כשיר, לבין הוראות הנגזרות מחובות הנאמנות והזהירות של בעל הרישיון, החלות ביחס לכלל הלקוחות, לרבות לקוחות כשירים.

4. מעבר מדרישת מגוון נכסים לחובת בחינת חלופות השקעה

הדרישה המקורית למתן שירות "ביחס למגוון נכסים אלטרנטיביים" הוחלפה בדרישה לבחון "חלופות השקעה רלוונטיות", כולל לפחות נכס נוסף אחד.

5. חובת Know Your Product (KYP) – מבדיקת נאותות לבחינה מקצועית

הדרישה ל"בדיקת נאותות עדכנית ויסודית" הוחלפה ב"בחינה מקצועית של הנכס" – הדגש עבר ל"הבנה מקצועית". דברי ההסבר משקפים מידתיות וגמישות ביישום חובה זו, ומבהירים כי יישום חובת ה-KYP ייעשה בהתאמה לסוג הנכס ולמאפייניו.

6. ממסמך הצעה מתורגם לתקציר השקעה

הדרישה למסור ללקוח מסמך הצעה מתורגם לעברית בוטלה. במקומה נקבעה חובה להמציא ללקוח "תקציר השקעה" בעברית, הכולל את עיקרי המידע הנדרש להבנת מאפייני ההשקעה. למעשה מדובר בהטלת חובה לנסח מסמך גילוי חדש, למוצר שאינו מוצע לציבור, בדומה למסמכי הגילוי המקוצרים של ניירות ערך וקרנות המוצעים לציבור "ברישום כפול". טיוטת ההוראה מאפשרת שימוש בצדדים שלישיים להכנת מסמך הגילוי.

7. החלפת חובת ההקלטה ב"תיעוד בצורה מיטבית"

חובת "הקלטה" הוחלפה ב-"תיעוד בצורה מיטבית". זהו ריכוך שמקל את הנטל התפעולי של חובת ההקלטה. במקביל, נוספה חובה למסור את התיעוד ללקוח "בסמוך לעריכתו" (במקום "לפי בקשת הלקוח"). יובהר כי עדיין מדובר בדרישה מכבידה, בין היתר משום שחלה על "כל אינטראקציה", ובפרט על שיחות של צדדים שלישיים שבעל הרישיון עובד עמם.

8. פיקוח על גורמים מפנים – סעיף חדש

נוסף סעיף ייעודי המחייב את בעל הרישיון שהתקשר עם גורמים המפנים אליו לקוחות לנקוט "אמצעים סבירים ואפקטיביים" כדי לוודא שפעילות ההפניה אינה פוגעת בקיום חובותיו לפי הדין ואינה עולה כדי מתן ייעוץ או שיווק השקעות בניגוד לדין, דוגמת: הסכמים הכוללים מגבלות ברורות על פעילות הגורם המפנה; נהלים פנימיים; ביקורות פתע או בדיקות מדגמיות; דרישת תיעוד.

זהו סעיף חדש לחלוטין שמחייב היערכות ארגונית ומשפטית מחדש מול גורמים מפנים. לאחר מספר פרסומים מהשנים האחרונות שבהם הרשות העלתה את רף האחריות ביחס לפעולות של צדדים שלישיים (כגון, משווקים חיצוניים וספקי לידים), טיוטת ההוראה שופכת אור על רף האחריות ("אמצעים סבירים ואפקטיביים") ועל האמצעים המעשיים שניתן לנקוט כדי לצמצם את החשיפה לפעולות של צדדים שלישיים. מומלץ לבעלי רישיון לשקול כבר עתה קביעת נהלים מתאימים והכללתם בהסכמים המסחריים מול גורמים מפנים.

9. צמצום חובת הניטור – מעבר לעדכון במידע שלילי מהותי

חובת הניטור המתמשך הוחלפה בחובה מצומצמת יותר: "נודע לבעל הרישיון מידע שלילי מהותי בקשר עם נכס מוגבל" – יעדכן את כל הלקוחות (גם שירות חד פעמי שהסתיים, גם מתמשך). בנוסף, נוסף מנגנון opt-out: לקוח שאינו מעוניין בעדכון יוכל לוותר עליו בהסכמה בכתב, ביוזמת הלקוח, לא מראש.

10. אי מתן שירות חד פעמי ללקוח המקבל שירות מתמשך

נקבע כי בעל רישיון לא ייתן ללקוח המקבל ממנו שירות מתמשך, שירות חד פעמי. החלת האיסור מחזקת את ההפרדה הברורה בין שני מסלולי השירות.

11. הוראות מעבר

הטיוטה המתוקנת כוללת שינויים בהוראות המעבר. בייחוד, תקופת התחילה הוארכה מ-3 חודשים ל-9 חודשים מפרסום ברשומות, אך מומלץ להתחיל בתכנון ההיערכות כבר עתה.

אנו ממליצים לבעלי רישיון לבחון בקפידה את השלכות הטיוטה המתוקנת על פעילותם, להגיש הערות ציבור לפני המועד האחרון (13 באוקטובר 2026), ולהתחיל בהיערכות לקראת כניסתה לתוקף של ההוראה.

צוות רגולציית שוקי הון וניירות ערך, מחלקת בנקאות ומימון
הרצוג פוקס נאמן