פרסום תזכיר חוק שירותי תשלום (תיקון), התשפ"ו-2026 | שיתוף מידע בין נותני שירותי תשלום למניעת הונאות

נבקש להביא לתשומת לבכם כי ביום 17 במאי 2026, משרד המשפטים פרסם להערות הציבור את תזכיר חוק שירותי תשלום (תיקון), התשפ"ו-2026 (להלן: "תזכיר החוק"), אשר עניינו בהסדרת האפשרות לשיתוף מידע בין נותני שירותי תשלום לצורך זיהוי, ניטור, מניעה וטיפול במקרים של מרמה, הונאה או שימוש לרעה באמצעי תשלום.

בהתאם לדברי ההסבר של תזכיר החוק (להלן: "דברי ההסבר"), מטרתו היא להתמודד עם התרחבות תופעת ההונאות הפיננסיות ועם השתכללותן של שיטות ההונאה, אשר גורמת לפגיעה ממשית ורחבת היקף בציבור הישראלי. יודגש כי התיקון המוצע בתזכיר החוק, רלוונטי לכלל הגופים הפיננסיים המפוקחים, לרבות חברות תשלומים, וזאת נוכח הבנת המחוקק כי שוק התשלומים הוא שוק מתפתח, וכיום כולל, לצד הגופים המסורתיים, גופים פיננסיים מפוקחים מסוגים שונים אשר יש להעמיד לרשותם כלים מתאימים להתמודדות עם תופעת ההונאות הפיננסיות.

תזכיר החוק מתפרסם על רקע ניסיון רחב יותר למיגור תופעת ההונאות הפיננסיות ולחיזוק ההגנה על צרכנים מפני ניצול כלכלי, ובהמשך לתזכיר חוק קודם שפורסם ביוני 2024, אשר ביקש להרחיב את ההגנות הצרכניות הקבועות בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן: "תזכיר 2024" ו"החוק", בהתאמה).[1] במסגרת תזכיר 2024 הוצע, בין היתר, להרחיב את הסדר האחריות הקבוע בחוק ביחס לשימוש לרעה באמצעי תשלום, כך שיחול גם בנסיבות מסוימות של התחזות, וכן לקבוע חובה להפסקת ביצועה של פעולת תשלום מובטחת כאשר עסקת היסוד נכרתה במרמה ובהתקיים התנאים שנקבעו בתזכיר. במסגרת ההערות שהתקבלו לתזכיר 2024, איגוד הבנקים ובנק ישראל הדגישו כי לצד הרחבת האחריות המוטלת על נותני שירותי תשלום, נדרש להעניק להם כלים אפקטיביים להתמודדות עם תופעת ההונאות הפיננסיות, ובפרט אפשרות לשיתוף מידע בין נותני שירותי תשלום ביחס למקרים שבהם בוצעה הונאה פיננסית או קיים חשש סביר לכך.

בהתאם לכך, תזכיר החוק הנוכחי מציע להוסיף בפרק ו' לחוק, העוסק בשימוש לרעה באמצעי תשלום, את סעיף 24א (להלן: "הסעיף"), שנועד לעגן באופן מפורש את התשתית המשפטית שתאפשר לנותני שירותי תשלום לשתף ביניהם מידע הנוגע לשימוש לרעה באמצעי התשלום, וכן לקבוע את התנאים, הדרישות והמגבלות שיחולו על שיתוף המידע כאמור.

בעיקרו, מציע הסעיף להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע תקנות בעניין הקמה וניהול של מאגר מידע לצורך שיתוף מידע בין נותני שירותי תשלום שהם גופים פיננסיים מפוקחים בלבד[2] ביחס למקרים של מרמה, הונאה או שימוש לרעה באמצעי תשלום, לרבות חשש סביר למקרים כאמור,[3] וכן לקבוע הוראות בדבר העברה של מידע, לרבות מידע אישי, בין נותני שירותי תשלום לצרכים אלה, כמו גם הוראות לאופן השימוש על ידי נותני שירותי תשלום במידע ששותף במאגר המידע.[4]

עוד מציע הסעיף מגבלות ועקרונות ביחס להעברת המידע והשימוש בו, ובכלל זה כי העברת המידע תיעשה בהיקף המזערי הנדרש לצורך תכלית המאגר; כי השימוש במידע ייעשה רק לצורך זיהוי, ניטור, מניעה וטיפול במקרים של מרמה, הונאה או שימוש לרעה באמצעי תשלום; כי המידע שייכלל במאגר לא יהווה ייחוס אחריות למרמה, הונאה או שימוש לרעה באמצעי תשלום; וכי המידע לא יכלול נתונים על הונאות שנגרמו רק בשל נסיבות של הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

ניתן להגיש הערות ביחס לתזכיר החוק עד ליום 7 ביוני, 2026.

לצפייה בתזכיר החוק >>  לחצו כאן

למשרדנו מומחיות רבה וניסיון רב שנים בתחום השירותים הפיננסיים, שירותי התשלום והאסדרה הפיננסית. אנו מלווים באופן שוטף גופים פיננסיים ישראליים ובינלאומיים, ועוקבים אחר ההתפתחויות הרגולטוריות בתחום זה.

נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בכל שאלה או הבהרה בקשר לתזכיר החוק, לרבות בקשר עם בחינת השלכותיו והעברת הערות לגביו.

[1] ביום 5.6.2024 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק שירותי תשלום (תיקון) (הגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות), התשפ"ד-2024, אשר נועד להתמודד, בצד דברי חקיקה נוספים, עם התופעה של הונאות פיננסיות וניצול כלכלי של משלמים, בכלל זה אזרחים ותיקים, עולים חדשים ומשלמים אחרים שחשופים יותר לפגיעה וניצול.

[2] וזאת על מנת לאפשר פיקוח על אופן העברת המידע והשימוש בו, באמצעות המאסדרים הרלוונטיים של כל אחד מנותני שירותי התשלום.

[3] במסגרת הסעיף מוצע כי התקנות שיותקנו מכוחו יכללו, בין היתר, הוראות ביחס לפרטי המידע שנותן שירותי תשלום יהיה חייב או רשאי לשתף, ולפרטי מידע שיחול איסור על העברתם; התנאים לשיתוף המידע במאגר, ובכלל זה הרף הנדרש לשם העברת מידע למאגר; חובות שיחולו על נותני שירותי התשלום ביחס להעברת המידע; הוראות לעניין יידוע, עיון ותיקון ביחס למידע ששותף במאגר; אופן העברת המידע למאגר, שמירתו ומסירתו מהמאגר; משך הזמן לשמירת המידע במאגר ואצל נותני שירותי התשלום; הרשאות הגישה למאגר והוראות לעניין אבטחת מידע; וכן הוראות בדבר תיעוד עיבוד המידע וחובות דיווח למאסדר שייקבע.

[4] אולם אין בהסדר זה כדי לגרוע מאפשרות של מאסדר לקבוע הוראות בהתאם לסמכותו בעניין אופן ניהול סיכונים ביחס למידע שהתקבל לפי הסעיף.