תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים) – פורסם להערות הציבור

נבקש להביא לתשומת לבכם כי ביום 29 ביוני 2026 פרסם משרד האוצר להערות הציבור את תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים), התשפ"ו-2026 ("תזכיר החוק"), אשר נועד להסדיר לראשונה בחקיקה ראשית ייעודית את פעילותם של גופים העוסקים בהנפקה ובהוצאה של מטבעות דיגיטליים יציבים (Stablecoins) בישראל.

ניתן להגיש הערות לתזכיר החוק עד ליום 20 ביולי 2026.

תזכיר החוק פורסם בהמשך להחלטת הממשלה מיום 24 בפברואר 2023 בעניין קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים ("החלטת הממשלה"), אשר התקבלה על רקע דו"ח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים.

תזכיר החוק נועד לעגן בחקיקה ראשית חלק ממסקנות דו"ח הכלכלנית הראשית וכן עקרונות מהחלטת הממשלה, באמצעות קביעת מתווה מקיף לאסדרת פעילותם של מנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים. המתווה המוצע מבקש לאזן בין שני אינטרסים מרכזיים: מחד גיסא, לעודד את פיתוחו, קידומו וחדשנותו של הענף בישראל תוך יצירת ודאות עסקית; ומאידך גיסא, לנהל באופן מושכל את הסיכונים למערכת הכלכלית, לצרכנים ולעסקים, ולמנוע מגורמים עברייניים לעשות שימוש לרעה בערוץ פיננסי זה.

יצוין כי אסדרה זו היא בהמשך למגמה עולמית לאימוץ רגולציה בתחום הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים, ובראשה ה-MiCA באיחוד האירופי וה-GENIUS Act בארה"ב.

תזכיר החוק עוסק ברישוי הייעודי של פעילות הנפקה והוצאה של מטבעות דיגיטליים יציבים והוא מבוסס בנושאים רבים על חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 ("חוק שירותים פיננסיים מוסדרים"), לרבות קביעה כי המפקח על נותני שירותים פיננסיים לפי החוק האמור יהיה המפקח על מנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים, דהיינו הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון ("המפקח"). יצוין כי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים חל על מתן שירות בנכס פיננסי, לרבות ביחס לפעילויות מסוימות בנכסים דיגיטליים כגון המרה, מכירה, משמורת, העברה או תשלומים המבוססים על נכסים דיגיטליים. בהתאם לכך, ייתכנו מקרים שבהם פעילות של מנפיק מטבעות דיגיטליים יציבים תצריך בחינה גם של הצורך ברישיון מכוח החוק האמור, לצד הרישיון הייעודי המוצע בתזכיר החוק.

עיקרי תזכיר החוק

• החלת חובת רישוי ומשטר פיקוח מקיף על מנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים

תזכיר החוק מציע לקבוע חובת רישוי למי שעוסק בהנפקה ובהוצאה של מטבע דיגיטלי יציב.[1] בהתאם לכך, לא ניתן יהיה לעסוק בפעילות כאמור ללא קבלת רישיון מהמפקח. בהתאם לכך, על מבקש רישיון לעמוד בשורת תנאים קפדניים שנועדו להרחיק גורמים עבריינים ולמנוע סיכונים פיננסיים, ובכלל זה לעמוד בסטנדרטים של "יושר ויושרה", להיות בעל יציבות פיננסית, ולהעמיד אמצעים טכנולוגיים ותשתיות סייבר מתאימות שיבטיחו את אמינות המערכות. שליטה או החזקה של יותר מ-10% בסוג מסוים של אמצעי שליטה במנפיק מטבע דיגיטלי יציב תחייב אף היא קבלת היתר מתאים מהמפקח. בנוסף, מוצע לאפשר הענקת רישיון גם למנפיק זר הפועל מחוץ לישראל, בכפוף לעמידתו בתנאים המפורטים בתזכיר החוק לעניין זה, לרבות היותו מפוקח במדינת המקור ובחינה כי הדין הזר מספק הגנה נאותה ללקוחות.

יודגש כי הנפקת מטבע דיגיטלי יציב ללא רישיון תהווה עבירה פלילית, ובנוסף עשויה להוביל להטלת עיצומים כספיים. יוער בהקשר זה כי תזכיר החוק מציע להעניק למפקח סמכויות פיקוח אכיפה ובירור מינהלי נרחבות, לרבות לצורך שמירה על ניהול תקין והגנה על ענייני המחזיקים.

• שמירת יציבות המטבע הדיגיטלי היציב וחובת גיבוי מלאה (100%) של נכסי הרזרבה

תזכיר החוק מציע לקבוע חובה לקיים הלימה מלאה ומתמדת בין שווי המטבעות שהונפקו לבין שווי נכסי הגיבוי,[2] בשיעור שלא יפחת מ-100%. נכסי הגיבוי נדרשים להיות מושקעים באפיקים בעלי סיכון נמוך ונזילות גבוהה (כגון מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות קצרות מועד), כדי לאפשר מימוש מהיר גם בעתות משבר. על המנפיק להחזיק את נכסי הגיבוי בחשבון ייעודי ונפרד אצל גוף מנהל,[3] כך שבמקרה של חדלות פירעון של המנפיק, נכסי הגיבוי ישמשו אך ורק את מחזיקי המטבע ואלה לא ייחשפו לתביעות של נושים אחרים.

• הבטחת זכות הפדיון, שקיפות צרכנית נרחבת ופרסום מסמך גילוי

תזכיר החוק מציע לעגן את זכות הפדיון של המחזיקים במטבע. לכל מחזיק עומדת הזכות לדרוש מהמנפיק לפדות את המטבע בהתאם לשווי נכס הייחוס, באופן מהיר, בתנאים קבועים וללא גביית עמלה. במקביל, תזכיר החוק מטיל על המנפיק חובות שקיפות, ובראשן החובה לפרסם מסמך גילוי בעברית לפחות 30 ימים לפני ההנפקה, המציג באופן ברור את מאפייני המטבע, מנגנון ההצמדה והפדיון, והסיכונים הכרוכים בו.

• ממשל תאגידי מוקפד

תזכיר החוק מציע לחייב מנפיק בהקמת מבנה ממשל תאגידי מסודר, הכולל דירקטוריון של שלושה חברים לפחות, מנהל כללי, רואה חשבון מבקר, וכן חובה למנות ממונה ציות עצמאי שיהיה אחראי על פעילות הנפקת המטבע.

יש לציין כי בתזכיר החוק מוזכר כי בהתאם להחלטת הממשלה מתבצעת בחינת הצורך בהסדרה צרכנית בחוק בנוגע למטבעות דיגיטליים יציבים בשים לב לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019. ככל שיימצא בהמשך הליך החקיקה צורך בהוראות צרכניות משלימות, ייבחן הצורך בעריכת תיקון להצעת החוק בהתאם. בנוסף, ייבחנו גם התיקונים הנדרשים בחוק איסור הלבנת הון, לצורך הסדרת הפיקוח על הפעילות גם בהיבטי הלבנת הון.

לצפייה בתזכיר החוק >> לחצו כאן

לצפייה בדו"ח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנושא נכסים דיגיטליים >> לחצו כאן

לצפייה בהחלטת הממשלה בדבר "קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים" >> לחצו כאן

למשרדנו מומחיות רבה וניסיון רב שנים בתחום השירותים הפיננסיים, נכסים דיגיטליים והאסדרה הפיננסית. אנו מלווים באופן שוטף גופים פיננסיים ישראליים ובינלאומיים, ועוקבים אחר ההתפתחויות הרגולטוריות בתחום זה.

נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בכל שאלה או הבהרה בקשר לתזכיר החוק, לרבות בקשר עם בחינת השלכותיו והעברת הערות לגביו.

[1] המונח "מטבע דיגיטלי יציב" מוגדר בתזכיר החוק כ-"נכס דיגיטלי שנועד לשמור על ערך יציב באמצעות הצמדה לערך של "נכס ייחוס" כאשר נכס הייחוס יכול להיות, בין היתר, מטבע שהוא הילך חוקי בישראל (שקל), מטבע חוץ, סל נכסים (המורכב משילוב של שניים או יותר סוגים של נכסי ייחוס בדומה למבנה של Asset-Referenced Token כפי שנקבע במסגרת הוראות ה-MiCA), או נכס אחר שיקבע השר בהתייעצות עם הגורמים המנויים בתזכיר החוק".

[2] המונח "נכסי גיבוי" מוגדר בתזכיר כ-"נכסים פיננסיים המוחזקים על ידי מנפיק מטבע דיגיטלי יציב לשם הבטחת הצמדת ערכו של מטבע דיגיטלי יציב לערך נכס ייחוס ולצורך הבטחת התחייבויות המנפיק כלפי מחזיקים כאמור בפרק ו'".

[3] המונח "גוף מנהל" כולל תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, בעל רישיון למתן שירותי פקדון ואשראי כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים וגוף אחר שקבע שר האוצר ובלבד שהוא מפוקח לפי דין, לרבות לעניין איסור הלבנת הון.