הוראת רשות חדשה בנוגע לייעוץ חד פעמי ושיווק נכסים אלטרנטיביים

ביום 29 באפריל 2026, פרסמה רשות ניירות ערך ("הרשות") טיוטת הוראה חדשה (להערות הציבור) אשר מבקשת להסדיר באופן מפורט את אופן מתן שירותי ייעוץ ושיווק השקעות חד־פעמיים וכן שירותי ייעוץ ושיווק ביחס לנכסים אלטרנטיביים.

ההוראה אינה משנה את עקרונות היסוד של הדין, אך בפועל מקשיחה, מפרטת ומחדדת את אופן יישומם – בעיקר במצבים בהם הרשות מזהה סיכון מוגבר לניגודי עניינים ולפגיעה בלקוחות.

להלן מספר נקודות מרכזיות לצד תובנות והשלכות פרקטיות:

1. מוצע להגדיר את המונח "נכס אלטרנטיבי" בהוראה באופן הבא: הסדר השקעה משותפת או נכס פיננסי אחר שאינו מוצע לציבור בישראל או בחו"ל על פי תשקיף או מסמך הצעה דומה שקיבל היתר כדין, וניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה בישראל או מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל.

כידוע – חוק הייעוץ חל אך ורק בעת מתן שירותים בקשר עם ניירות ערך (רשומים למסחר) ונכסים פיננסים (יחידות של קרנות נאמנות ישראליות; יחידות או מניות של קרנות הרשומות מחוץ לישראל; אופציה, חוזה עתידי, קרן השתלמות ("מוצרים מיועצים")). בענייננו, הרשות מציעה להרחיב דה-פאקטו את ההגדרות הללו, כך שהחובות המצוינות בהוראה יחולו גם בעת מתן שירותים ביחס לניירות ערך של חברות פרטיות, וביחס לקרנות השקעה שאינן כלולות בהגדרת נכס פיננסי (כגון קרנות ישראליות פרטיות, וקרנות חוץ מסוימות).

כלומר – לא זו בלבד שהטיוטה משקפת גישה המרחיבה באופן גורף את תחולת החוק לנכסים שאינם מיועצים (כאשר הפסיקה עשתה זו באופן מסויג יותר), היא גם יוצרת מצב שבו הסטנדרט החל על בעל רישיון כאשר הוא נותן שירות ביחס למוצרים לא מיועצים – גבוה ומחמיר יותר ממצב בו השירות ניתן ביחס למוצרים מיועצים.

2. מעבר מ"עקרונות" לסטנדרט אופרטיבי מחייב

הרגולציה אינה מסתפקת עוד בחובות כלליות (נאמנות, התאמה וכו'), אלא מפרטת איך בדיוק צריך לפעול  –במיוחד בהיבטי:

• הכר את הנכס (KYP).
• תיעוד.
• הסבר ללקוח.
• ניהול סיכונים פנימי.

3. שירות חד־פעמי – מוקד סיכון רגולטורי

הטיוטה משקפת עמדה ברורה של הרשות: שירות חד־פעמי "נחשד" כבעל פוטנציאל מוגבר לסטייה לכיוון מכירתי על חשבון ייעוץ מקצועי.
בהתאם לכך:

• נדרשת הבהרה אקטיבית ללקוח לגבי מגבלות השירות;
• יש חובה לוודא הבנה בפועל (לא רק גילוי פורמלי);
• יש להדגיש בפני הלקוח כי השירות החד פעמי אינו כולל מעקב שוטף אחר פעולות ההשקעה שיבצע הלקוח לאחר מתן השירות, ועל כן השירות לא יתייחס להמשך התאמתו לצרכיו;
• על אף האמור, ככל שמדובר בשירות חד פעמי הניתן ביחס לנכס אלטרנטיבי, בעל הרישיון מחויב להמשיך לנטר נכסים אלו כל עוד הוא נותן לגביהם שירות ולעדכן את הלקוח ככל שיעלו שינויים משמעותיים במאפייניו של אותו הנכס, ובכלל זאת בסיכונים הכרוכים בהשקעה בו בתקופה זו.

4. מתן שירות ביחס לנכסים אלטרנטיביים – החמרה מהותית בדרישות

• חובה לבחון מספר נכסים (לא מוצר בודד);
• בדיקת עומק רחבה (מבנה, מינוף, נזילות, הנהלה וכו');
• מסירת PPM מתורגם;
• חובת הקלטה ותיעוד מלא;
• חובת ניטור (גם לאחר שירות חד־פעמי, בנסיבות מסוימות).

5. הרחבת אחריות גם מעבר למפגש עם הלקוח

הטיוטה מתייחסת במפורש לבעיה של פעולות מכירתיות שנעשות על ידי גורמים חיצוניים לפני הפנייה לבעל רישיון.
בהתאם:

• ישנן דרישות לפיקוח על אותם משווקים/ספקי "לידים"/סוכנים;
• ישנו סיכון שגורמים לא מורשים ייחשבו כעוסקים בשיווק השקעות.

6. חובת הקלטה ובקרה – שינוי תפעולי משמעותי

הרשות מציעה להטיל חובה על בעלי הרישיון להקליט כל אינטראקציה עם הלקוח בנוגע לנכסים אלטרנטיביים, אף בטרם ניתן השירות המפוקח ואחריו. מדובר במהלך חריג עליו הגורמים המפוקחים צריכים לתת את הדעת – הן בשל הסתירה אל מול הוראות החוק והתקנות לעניין זה והן בשל עלויות תפעול ואחסון גבוהות.

7. ניהול סיכונים פנימי – מעבר לאחריות ארגונית

שוב אנו עדים לחשיבות הרבה שנותנת הרשות לזיהוי סיכונים שיטתיים; הליכי בקרה; והטמעת נהלים ייעודיים.

8. לסיכום

הטיוטה, אם תאומץ כלשונה, אינה עוסקת בעניינים טכניים בלבד – אלא בהקשחת סטנדרט ההתנהלות בפועל, אשר יצריך מנותני השירותים בעלי הרישיון, הקצאת משאבים משמעותית. אנו קוראים לבעלי הרישיון לפנות אלינו לגבי תובנות נוספות והעברת הערות הציבור ולקחת חלק פעיל בתהליך טרם גיבוש הטיוטה לידי הוראה מחייבת.

הערות ציבור ניתן להעביר עד ליום 29 למאי 2026

לטיוטה ההוראה