פורסם תיקון לתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס' 2)

בהמשך לעדכון הלקוחות שפרסמנו ביום 19 בינואר 2026, נבקש לעדכנכם כי ביום 22 במרץ 2026 פורסמו תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס' 2) (תיקון), התשפ"ו-2026 (להלן: "תיקון 2026").

תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב-2022 (להלן: "תקנות הפטור") הותקנו תחת סמכותו של שר המשפטים, בהתאם לסעיף 48(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן: "החוק"), לקבוע פטור מהוראות החוק, כולן או חלקן, ביחס לסוגים שונים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. תקנות הפטור קובעות, בין היתר, כי אמצעי תשלום מסוג תווי שי או כרטיסי מתנה (Gift Card) יחול עליהם פטור ממרבית הוראות החוק, וקובעות הסדרים מיוחדים בנוגע להנפקתם, שנועדו להגן על ציבור המשלמים העושים שימוש באמצעי תשלום אלה.

בהמשך, הותקן תיקון מס' 2 לתקנות הפטור, אשר פורסם ביום 13 ביולי 2025 ונכנס לתוקף ביום 13 בינואר 2026 (להלן: "תיקון מס' 2"). תיקון מס' 2 הרחיב את ההגנות הצרכניות החלות על המשלמים באמצעי תשלום מסוג תווי שי או כרטיסי מתנה.

בעקבות קשיים שהועלו מצד גורמים בשוק ביחס ליישום ההוראות שהוטלו על נותני שירותי תשלום במסגרת תיקון מס' 2, ועדת הכלכלה אישרה כעת את תיקון 2026, באופן שמצמצם מעט את החובות שהוחלו על נותני שירותי תשלום במסגרת תיקון מס' 2 וכן מסדיר את תחולת ההוראות השונות ומועד תחילתן.

יודגש כי תיקון מס' 2 נכנס לתוקף כבר ביום 13 בינואר 2026 ובהתאם, מרבית הוראות תיקון 2026 מוחלות באופן רטרואקטיבי החל ממועד זה.

להלן עיקרי התיקונים:

• אמצעי תשלום המיועד לרכישת מוצר או שירות מסוים, ושלא נקוב סכום כספי בצידו, יהיה בתוקף לשנתיים בלבד, ללא אפשרות להארכה.[1] בנוסף, ביחס לאמצעי תשלום אחרים שתוקפם פג, יחויב נותן שירותי תשלום לחדש את תוקפם לבקשת המחזיק לתקופה נוספת של חמש שנים,[2] באופן פשוט ונוח.
• החובה לשלוח הודעות למשלם בדבר קיומו של אמצעי התשלום, יתרתו ותוקפו, חלה רק כאשר הסכום הצבור באמצעי התשלום עולה על 50 ש"ח.[3] ביחס לאמצעי תשלום שהונפקו לפני מועד פרסום תיקון 2026, החובה כאמור חלה רק כאשר הסכום הצבור באמצעי התשלום עולה על 100 ש"ח.
• מובהר כי תיקון מס' 2 (כמו גם יתר הוראות תקנות הפטור) חל רק על אמצעי תשלום שהונפק ביום תחילתן של תקנות הפטור (14 באפריל 2022) ואילך.

• ביחס לאמצעי תשלום לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו (ושהונפק ביום 14 באפריל 2022 ואילך):

  • אם הונפק לפני מועד פרסום תיקון 2026 (22 במרץ 2026), נקבע כי יחולו עליו הוראות הדין הקודם.[4]
  • אם הונפק החל ממועד זה, יחולו עליו הוראות תקנות הפטור בנוסחן לאחר תיקון 2026.
• כניסתה לתוקף של ההוראה המחייבת לאפשר השבה של תשלום ישירות לאמצעי התשלום במקרה של ביטול עסקה תידחה עד ליום 27 במאי 2026.

עוד יצוין כי משרד המשפטים הבהיר במהלך הדיון בוועדת הכלכלה בו אושר תיקון 2026, כי כאשר מדובר באמצעי תשלום המונפק על ידי המוטב (כגון חנות בגדים שמנפיקה שובר לרכישה רק באותה חנות בגדים), לא יחולו החוק ותקנות הפטור. עוד הובהר כי החוק ותקנות הפטור אינם עוסקים בשוברים שאינם כוללים פעולת תשלום (למשל מכירה של המוצרים או השירותים עצמם).

לצפייה בתיקון 2026 >>  לחצו כאן

לקריאת עדכון הלקוחות שפורסם בעניין טיוטת תיקון 2026>>  לחצו כאן

לקריאת עדכון הלקוחות שפורסם בעניין תיקון מס' 2>>  לחצו כאן

למשרדנו מומחיות רבה וניסיון רב שנים בתחום השירותים הפיננסיים על כל גווניו. אנו מלווים ועוקבים אחר כל ההתפתחויות הרגולטוריות בתחום זה, מסייעים ומייעצים לגופים פיננסיים מובילים בישראל ובעולם.

נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בכל סוגיה בתחומים אלה, לרבות בקשר עם הפרסום הנ"ל ועם מתן הערות לגביו, וכן בכל שאלה או הבהרה.

______________________________________________________________________________________________________________________________________

[1] זאת, חלף ההסדר שנקבע בתיקון מס' 2, שאפשר הארכת תוקף אמצעי התשלום בשנתיים נוספות, עד לארבע שנים סך הכל.

[2] בניגוד לתקופה של "חמש שנים או שנתיים, לפי העניין" כפי שנקבע בתקנות הפטור.

[3] במקום 20 ש"ח.

[4] ביחס לתוקף אמצעי תשלום מסוג זה, המשמעות היא שתחול ההפניה להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בהתאם לדרך שבה מפורשות ההוראות בפסיקת בתי המשפט.