נוהל גילוי מרצון – הוראת שעה

ב-25 באוגוסט 2025, רשות המיסים בהסכמת היועצת המשפטית לממשלה, פרסמה "נוהל גילוי מרצון" חדש שיחול למשך שנה, עד ל-31 באוגוסט 2026 (להלן: "הנוהל").  הנוהל מאפשר לנישומים לדווח לרשות המסים על הכנסות אותן לא דיווחו במועד וזאת ללא נקיטה בהליכים פליליים כנגדם. הנוהל חל הן על מסי הכנסה והן על מיסי יבוא, בלו ומס ערך מוסף.

להלן יפורטו ההיבטים העיקריים של הנוהל –

מה ההטבה המוענקת בנוהל? בהתקיים התנאים הרלוונטיים, הנוהל מקנה חסינות מהליכים פליליים והוא אינו מקנה הנחה במסים החלים.

מה הם התנאים בהם תוענק לי חסינות מהליכים פליליים? כעקרון, הנישום יזכה לחסינות מהליכים פליליים, ובלבד שהגילוי הינו כנה, מלא ונעשה בתום לב. כמו כן, נדרש שלרשות המסים לא יהיה מידע מוקדם על העובדות נשוא הפניה (או שרשות המסים יכולה להגיע למידע זה בקלות – לדוגמא, דרך כתבי בית דין וכיו"ב) וכי לא מתקיימת חקירה בנוגע לנישום על ידי רשות המסים או רשות אחרת.

בדרך כלל, הנישום לא יכול לדעת מראש אם הנוהל יאושר והדבר נודע רק בדיעבד שעה שמתקבלת תשובת מחלקת החקירות ברשות המיסים. על מנת שלא לחשוף פרטי חקירה, בדרך כלל, מניסיון העבר, תשובת רשות המסים אינה מפרטת את הסיבה לדחיה.

כעקרון, נישום אשר אושר לו בעבר הליך גילוי מרצון או שהורשע בעבירות מס, אינו זכאי לחסינות פלילית.  מקרים כאמור, דורשים ייעוץ פרטני בהתאם לנסיבות העניין.

האם אני יכול לפנות להליך באופן אנונימי?  בניגוד לעבר, הנישום אינו רשאי לפנות באופן אנונימי ועליו למסור את שמו ואת מלוא פרטי ההכנסות מיד עם הפניה. חשוב להדגיש כי על הפניה להיות כנה ומלאה ועליה לכלול את מלוא ההכנסות שלא דווחו במועד לרבות מקורות הכספים.

כיצד תחושב חבות המס בגין ההכנסות המדווחות במסגרת הנוהל? הנוהל אינו מקנה הנחה במסים החלים. הנוהל עצמו אינו מתייחס לאופן חישוב חבות המס ובעקרון על הנישום לשלם את מלוא המס החל בגין ההכנסות נשוא הפניה לרבות ריבית והפרשי הצמדה. הנוהל אף אינו מבטל באופן פורמלי את הקנסות שעשויים לחול. כמו כן, בניגוד לנוהל הגילוי מרצון הקודם, משנת 2017, שם נקבע במפורש שניתן לקזז בתוך ההליך הפסדים ולתבוע זיכויים שנובעים מהליך הגילוי, הנוהל החדש אינו קובע כי ניתן לקזז הפסדים ולהשתמש בזיכויים. בשלב זה, עדיין לא ברור האם משמעות הדבר הינה שקיזוז כאמור לא יינתן.

חישוב חבות המס בהליכי גילוי מרצון הינו מורכב ותלוי בגורמים רבים.  בהתאם לכך, יש לבצע חישוב פרטני בהתאם לנסיבות המקרה.

האם אני רשאי לערער על קביעת פקיד השומה בנוגע למס החל? בשונה מהפרקטיקה שהייתה נהוגה בעבר, לפיה הנישום היה חייב להסכים לקביעת פקיד השומה בנוגע למסים החלים, כתנאי לקבלת חסינות פלילית, הנוהל החדש קובע כי במידה והנישום לא מגיע להסכמה עם פקיד השומה, הוא יהיה זכאי לערער לבית המשפט על קביעת פקיד השומה. מדובר בשינוי מדיניות חשוב ומהותי.

מה הם מסלולי הדיווח בנוהל החדש? הנוהל החדש כולל מסלול מקוצר לגבי בקשות בהן היקף הון הגילוי נמוך יחסית. ככל הנראה, הכוונה היתה שמקום בו ההכנסה המדווחת אינה מהותית, ניתן יהיה להגיש דוחו"ת מתקנים ולא להידרש להליך ארוך.  יחד עם זאת, הנוהל לא כולל "זכאות אוטומטית" למסלול האמור וגם במקרים בהם קיימת לכאורה זכאות להליך המקוצר, עדיין על הנישום להגיש הבקשה בנוהל הרגיל, היא תיבדק על ידי מחלקת חקירות ורק לאחר מכן יוחלט על ידי המחלקה המקצועית על אופן הטיפול האזרחי בפניה (בדרך של הגשת דוחו"ת מתקנים או דיוני שומה).[1]

מה עליי לעשות במידה ורשות המסים דוחה את בקשתי? הנוהל קובע כי במקרה של דחיה, אסור לרשות המסים להשתמש במידע שנמסר במסגרת הליכי הגילוי מרצון, הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים כנגד הנישום.  הנוהל אינו מקנה זכות ערעור על החלטת הרשות ובהתאם לפסיקת בתי המשפט, בדרך כלל גם לא ניתן לערער בנפרד על החלטת רשות המסים, שלא במסגרת הליך פלילי שנפתח כנגד הנישום. בהתאם, ולאור מורכבות העניין, מקום בו רשות המסים דוחה את הפניה, יש לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות המקרה.

על אילו עבירות מקנה הנוהל חסינות? הנוהל חל על מגוון רחב של עבירות, לרבות מס הכנסה, מס ערך מוסף, מס קניה, בלו, מכס, מיסוי מקרקעין ועוד. יצוין כי לעניין חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 הנוהל יקנה חסינות רק כשעבירת המקור הינה עבירת מס.

האם אוכל להביא את כספי לבנק בארץ לאחר אישור הגילוי מרצון?  נוהל הגילוי מרצון מסדיר רק את חבות המס בגין הכספים ולא "מכשיר" את מקור הכספים המוסדרים.  על מנת להפקיד את הכספים המוסדרים בבנק בישראל, צפוי כי הבנק הרלוונטי יבקש לבדוק את מקור הכספים.  בהתאם, הסדרה בהתאם לנוהל אינה מבטיחה בהכרח כי בנקים בישראל יסכימו להפקיד את הכספים המוסדרים.

האם נישום שהגיש בקשה לגילוי מרצון יכול להתחרט ו"למשוך חזרה" את בקשתו לגילוי מרצון? כעקרון התשובה היא לא. מרגע שהוגשה בקשה לגילוי מרצון ונמסר מידע לרשות המסים, אין לנישום אפשרות "לבטל" את הבקשה ועליו לסיים את ההליך ולשלם המס החל. אם הנישום יבחר שלא להשלים את ההליך ולשלם את המס החל, שעה שרשות המסים אישרה את הבקשה, רשות המסים רשאית לעשות שימוש במידע שהועבר במסגרת הבקשה כראיה בכל הליך פלילי או אזרחי.

למחלקת המיסים שלנו ניסיון רב בהליכי גילוי מרצון. אנו עומדים לרשותכם ונשמח לספק ייעוץ מקיף לגבי השלכות המס הפוטנציאליות של הסוגיות שנידונו בעדכון זה.

בכבוד רב,

מחלקת מיסים

הרצוג פוקס נאמן

אין לראות בחוזר לקוחות זה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא ייעוץ משפטי מתאים.

[1] עשוי להינתן במקרים הבאים:  נכסים פיננסיים בחו"ל  –אם יתרת החשבון (נכון ל-31 בדצמבר 2014) נמוכה מ-4 מיליון שקלים וכן, לא בוצעו בחשבון הפקדות חדשות או העברות לחשבון מאז 2014. הכנסות משכר דירה  – עד 250,000 ש"ח לשנה. נכסים דיגיטליים –  הכנסה עד 500,000 ש"ח לכל תקופת הגילוי, ושווי ההוגן של הנכסים הדיגיטליים עד 1.5 מיליון ש"ח (נכון ל-31.12.2024).