ניסוי באיבוד שליטה

שוק ההון הישראלי התאפיין במשך שנים ארוכות בריכוזיות וחברות ציבוריות הנשלטות על ידי בעל שליטה דומיננטי. בשנה האחרונה אנחנו רואים התחזקות של מגמה מרתקת בשוק ההון הישראלי, כאשר החוק לצמצום הריכוזיות ממשיך להפיל "חללים"  ועוד ועוד חברות ציבוריות משמעותיות בישראל הופכות לחברות עם גרעין שליטה מבוזר. אנו צופים כי שנת 2021 תציב אתגרים חדשים בכל תחומי ההתנהלות של תאגידים ללא שליטה, ביישום של הרגולציה הקיימת על תאגידים כאמור וכן, בפיתוח הדין החל על תאגידים בישראל.

בנק הפועלים, שופרסל, כלל ביטוח, בנק לאומי, ישראכרט, פז, בנק דיסקונט, מבנה, אנלייט, פרטנר ועוד חברות רבות נוספות רבות בשוק ההון הישראלי הפכו בשנים האחרונות (מרצון או שלא מרצון) לחברות ללא גרעין שליטה. התפתחות זו אינה עוברת על השוק הישראלי מבלי להקים אתגרים חדשים במישור המשפטי. באופן שנהיה תדיר ותדיר יותר אנו נתקלים בשאלות חדשות שלא נבחנו מעולם בדיני החברות וניירות הערך הישראליים באשר ליישום הכללים ה"ידועים" והפרקטיקות הנהוגות על חברות ללא גרעין שליטה.

לצד הדיונים המתקיימים בקרב הרגולטורים על השינויים הנדרשים בדין ביחס להסדרים החלים על חברות ללא גרעין שליטה, אשר אף בהן נטלנו חלק והבענו את עמדותינו, צברנו במחלקה בשנים האחרונות ניסיון ייחודי בשורה ארוכה של אתגרים שנובעים מהשינוי העובר על שוק ההון, בין אם לעניין מאבקי שליטה (מלאנוקס, איי.די.או), ממשל תאגידי (כלל ביטוח ודוח דנציגר), יחסי הנהלה – דירקטוריון, אופן בחירת דירקטורים, התמודדות עם רוכשים פוטנציאליים המבקשים לרכוש שליטה בחברה, שליטה חשבונאית מול שליטה משפטית וכיו"ב (ייצוג וליווי שוטף של מספר רב של חברות ללא גרעין שליטה שפורטו לעיל).

לאובדן שליטה בחברה ציבורית אפשר וצריך להיערך מראש. נקיטת צעדים מחושבים במסמכי החברה, נהליה, האסטרטגיה שלה ואופן ניהולה, טרם, וגם אחרי, פיזור גרעין השליטה יקלו על החיים של החברה הציבורית וייצבו את מערכות היחסים בין בעלי המניות, הדירקטוריונים וההנהלות.

דברו איתנו >> לחצו כאן