לקוחות יקרים,

ביום 14.8.2023 פרסם משרד המשפטים את טיוטת תקנות החברות (הוראות לעניין תביעה נגזרת והגנה נגזרת), התשפ"ג–2023 ("התקנות"), שנועדה להסדיר את סדרי הדין הנוגעים להליכים נגזרים: תביעה נגזרת, בקשה לאישור תביעה נגזרת ("הבקשה לאישור"), בקשה לגילוי מסמכים מכוח סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט–1999 ("בקשה לגילוי מסמכים" ו-"חוק החברות", בהתאמה), והגנה נגזרת. הליכים נגזרים הם הליכים בהם בעל מניות מגיש תביעה בשם חברה בשל עילת תביעה של החברה עצמה, או מתגונן בשם החברה מפני תביעה שהוגשה נגדה. בשנים האחרונות חלה צמיחה ניכרת במספר הבקשות לאישור תביעה נגזרת, בין השאר בעקבות הקמת המחלקה הכלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב-יפו ובחיפה. התקנות המוצעות נועדו למלא צורך רב שנים של בעלי דין ובתי המשפט להשלמת הוראות סדרי הדין בהליכים נגזרים ובאופן ניהולם.

התקנות מבוססות במידה רבה על ההסדרים הנוגעים לתביעות ייצוגיות, לאור הדמיון הרב בין ההליכים, המונעים בידי תובע המייצג את הקבוצה או את החברה, לעיתים בתביעות שאין תמריץ להגישן ללא הסדרה דיונית מתאימה. עם זאת, ההליך הייצוגי וההליך הנגזר אינם זהים במהותם, ועל כן התקנות מנסות לתת מענה גם להיבטים הייחודיים של התביעה הנגזרת.

התקנות מסדירות את אופן הגשת הבקשה לאישור והבקשה לגילוי מסמכים, תשובת המשיב להן ותשובת המבקש לתשובת המשיב, הן לעניין מגבלת העמודים ומועדי הגשה והן לעניין העניינים שיש לפרט בכתבי בי-דין אלה והמסמכים שיש לצרף להם. כך, למשל, אם המשיב לבקשה לאישור הוא נושא משרה, עליו לפרט בתשובתו לבקשה אודות הסדרי פטור, שיפוי וביטוח להם זכאי המשיב מכוח חוק החברות או מכל מקור אחר, וזאת במטרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה לגבי חבות המשיב ולגבי מקורות לפיצוי החברה ככל שהתביעה תאושר ותתקבל.

התקנות מסדירות גם את הליך בחירת הבקשה או תובענה שתנוהל במקרה בו מוגשות מספר בקשות דומות ואת האפשרות לקיים דיון מקדמי לצורך סילוק הבקשה על הסף במקרים המתאימים, כגון במקרים שבהם לנושא המשרה המשיב יש פטור מאחריות לעילות התביעה שנטענו, או כאשר כלל שיקול הדעת העסקי חל על פעולותיו. התקנות קובעות גם סדרי דין וכללים לדיון בבקשה לאישור הסדר פשרה או בקשה להסתלקות מתביעה נגזרת (או מבקשה לגילוי מסמכים), בדומה לכללים החלים על הליך התובענה הייצוגית.

בנוסף, מוצע בתקנות כי מנהל בתי המשפט ינהל פנקס תביעות נגזרות, שיהיה פתוח לעיון הציבור, וכן מוצע לקבוע חובה לפרסם בפנקס החלטות שניתנו וכתבי בי-דין שונים שהוגשו במהלך ההליך הנגזר. בדומה לפנקס התובענות הייצוגיות, פנקס התביעות הנגזרות נועד לסייע לבית המשפט להכריע במצבים של הליכים נגזרים מתחרים, וכן ליצור מאגר פתוח לעיון הציבור של הליכים נגזרים.

לצד הוראות אלה, התקנות כוללות הוראות מיוחדות להליך הנגזר שאינן מבוססות על תחום התובענות הייצוגיות, אלא (בין היתר) על פסיקת בתי המשפט ביחס להליך התביעה הנגזרת ומאפייניו הייחודיים.

חידוש מרכזי בתקנות נוגע להסדרת מעמדן של ועדות תביעות המוקמות לצורך ייעוץ לדירקטוריון החברה באשר לעילת התביעה הנטענת, סיכויי קבלתה, ומתן המלצה לדירקטוריון על דרכי פעולה ("ועדות בלתי תלויות") במסגרת ההליך הנגזר. הקמת ועדות בלתי תלויות הפכה נפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות, ובתי המשפט התייחסו אליהן רבות בפסיקה.

התקנות מסדירות היבטים שונים הנוגעים להקמתן ולפעולתן של ועדות בלתי תלויות. בין היתר מוצע כי החברה תוכל להגיש בקשה לעיכוב בירור ההליך הנגזר על מנת לאפשר דיון בוועדה. התקנות קובעות את השיקולים שעל בית המשפט לשקול כאשר מוגשת לו בקשה לעיכוב הליכים לאור הקמתה של ועדה בלתי תלויה: עליו להביא בחשבון את עמדת התובע הנגזר; את הרכב הוועדה והבטחת אי תלותה בחברה ובנתבעים; האם הנתבעים בתביעה הנגזרת או המשיבים לבקשת האישור או הבקשה לגילוי מסמכים עודם מכהנים בחברה; את היקף הסמכויות המוקנות לוועדה ועצמאותה על מנת להבטיח שתוכל לפעול באופן אפקטיבי; את מועד הקמת הוועדה ביחס למועד הגשת הבקשה לאישור; את לוח הזמנים לפעילות הוועדה ולגיבוש עמדתה; וכן את חלוף הזמן מאז האירועים נושא התביעה או הבקשה.

התקנות קובעות חידוש משמעותי נוסף – מינוי מומחה מטעם בית המשפט שיבחן את התשתית העובדתית של הבקשה לאישור או הבקשה לגילוי מסמכים ואת סיכוייה, ואף יהיה רשאי לשבת בישיבות הוועדה הבלתי תלויה, ככל שהוקמה כזו.

התקנות מסדירות גם את מעמדה של החברה בהליך הנגזר ואת הגורם המייצג את ענייניה, לרבות מקרה בו החברה רשאית לפנות בבקשה לבית המשפט למנוע פעולה של התובע או המבקש או לחייב אותו לנקוט פעולה מסוימת, במקרה בו המבקש או התובע מנהל את ההליך באופן שעלול לגרום לחברה נזק מהותי בסבירות גבוהה.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה בנושא​.

בברכה,
הרצוג פוקס נאמן