רשות המסים הפדרלית של רוסיה פרסמה חוזר המנחה את פקידי המס כיצד לוודא את המהות הכלכלית העומדת מאחורי התחשבנות בין-חברתית בגין שירותים, ואת התגמול בגינם.

חמשת הנושאים העיקריים אשר פקידי המס מונחים לבדוק בביקורת כוללים:

• לוודא כי השירותים סופקו בפועל;
• לוודא כין אין כפל רישום של הוצאות;
• לשירותים יש ערך כלכלי או מסחרי אמיתי;
• ההוצאות אינן בגין פעילות בעלי מניות אלא בגין השירותים עצמם;
• שיטת התמחור לשירותים זהה בכל הקבוצה.

בחינה שכזו מעלה שני נושאים מרכזיים: ראשית, לעתים קיים “ערבוב” בין החברה האם לחברה הבת בנושא רישום ההוצאות, דבר אשר מהווה חשיפה באופן כללי עבור פעילות הקבוצה, אך כפי שאפשר לראות ברוסיה ספציפית הינו נתון לבדיקה וביקורת. כך למשל, יש להקפיד על שם מי נרשמות הוצאות השיווק המקומיות או הוצאות החדירה לשוק – וכיצד ניתן הפיצוי בגינן. יש גם לאבחן בין הוצאות “שירותי ייעוץ” שניתנו לחברה הבת המקומית ברוסיה, לבין שירותים אשר נועדו להיטיב את מצב החברה האם. שנית, יש לחדד את אופי תמחור הפעילות המקומית, למשל האם מדובר באמת בפעילות של שירותים או, למשל, של הפצה?

חשוב לשים לב כי חיובים מישראל את החברה הבת הרוסית באמצעות cost plus, לא תמיד יתקבלו, בין היתר משום שבמידה וממילא עיקר הרווח מגיע לישראל, קשה לעתים להצדיק mark-up על השירותים הניתנים מישראל.

מאידך, היות שהחברות האם מבקשות בדרך כלל לשלוט בתזרים ההכנסות, יש לשקול את המבנה המקומי כספק שירותים אל מול מפיץ או reseller, בין אם מדובר בפעילות אונליין ובין אם מדובר במוצרים פיסיים. הפתרון הוא להציג transfer pricing documentation, כלומר סטאדי, שתומך בשיטה ובתמחור. גם ברוסיה, כמו בישראל, memo הינו מסמך שאינו מתקבל על ידי רשויות המס.

כדאי גם לשים, שוב – ברוסיה כמו בישראל – כי רשויות המס נוטות לראיין עובדים ועובדים לשעבר (מבלי להתייחס כרגע לדיון בשאלה האם לרשויות המס בישראל מותר לראיין עובדים לשעבר, שאלה שהיא לכל הפחות במחלוקת), כהכנה לביקורת.

בברכה,

איל בר-צבי, שותף
ראש מחלקת מחירי העברה

barzvi@herzoglaw.co.il