השקעות ESG שוברות שיאים ברחבי העולם שנה אחר שנה. מהן אותן השקעות ESG, מה מקורן, כיצד הן תופסות נתחי השקעה הולכים וגדלים בשנים האחרונות, איפה ישראל נמצאת בכל הסיפור הזה ומה צפוי בשנת 2022? כל אלה ועוד במאמר שלפניכם.

ESG?

המונח ESG מורכב מראשי התיבותEnvironmental, Social and Governance , ונועד לתאר השקעות הכוללות שיקולים הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים ושיקולים של ממשל תאגידי. דוגמאות לשיקולים אלה הן הפחתת מזהמים והשפעה אקלימית (בהיבט הסביבתי), הגנה על זכויות אדם והשפעה על תנאי עובדים (בהיבט החברתי) וניהול סיכונים בחברה ומניעת שחיתות ושוחד (בהיבט הממשל התאגידי).

נושאי הדגל, לפחות בתחילה, היו רבים מבני דור ה- Y, כלומר משקיעים צעירים בעלי מודעות סביבתית-חברתית גבוהה. בהמשך, ובעיקר בשנים האחרונות, סחפה המגמה גם את הגופים הפיננסיים והיום שיקולי ESG חדרו ללב הציבור הרחב. בנקים מרכזיים, בנקי השקעות, מנהלי נכסים ותיקי השקעות וכן גופים מוסדיים מכל קצוות הקשת, מסיטים מאות מיליארדי דולרים אל עבר השקעות ESG. אם בעבר התפיסה הייתה "ערכים לעומת רווחים", כלומר הבחנה בין חברות השואפות למקסם רווחים לעומת עמותות (ודומיהן) השואפות למקסם ערכים, כיום השקעות ESG משלבות את שתי המטרות לכדי מטרה אחת – רווחים וערכים. מטרתם של משקיעי ESG היא להשיא לא רק רווח כלכלי על השקעתם, אלא גם רווחים סביבתיים, חברתיים ונאותים ברמת הממשל התאגידי.

השקעות ESG – צמיחה שוברת שיאים

השקעות ESG זכו בשנים האחרונות לתאוצה מטאורית. כך, לדוגמה, בשנת 2020 הוזרמו לקרנות ESG כ- 51 מיליארד דולר (!). יותר מפי שניים משנת 2019 (כ- 21 מיליארד דולר) וכמעט פי עשרה(!) לעומת 2018 (כ- 5.5 מיליארד דולר). בשנת 2020 היוו השקעות ESG כמעט רבע מהכספים שהוזרמו לקרנות נאמנות של מניות ואג"ח בארה"ב. קיימות תחזיות המצביעות על כך שנכסי ESG בעולם כולו יגיעו לכדי 53 טריליון דולר עד שנת 2025, ויהוו יותר משליש מסך הנכסים המנוהלים בעולם.

לגרף בנושא קרנות ESG – השקעות ונכסים מנוהלים >> לחצו כאן

רגולציה – מבט לעולם

העלייה התלולה בהשקעות ESG לא נעלמה מעיניהם של הרגולטורים בעולם. בארה"ב, ככלל, לא מדובר בדרישות גילוי קונקרטיות אלא רק ככל שהיבטי ESG מהווים מידע מהותי לאותו גוף. עם זאת, מעל ל-86% מהחברות הגדולות בארה"ב, שמניותיהן נסחרות במדד S&P 500, מספקות גילוי בתחום ה-ESG.

באירופה קיימות דרישות גילוי ספציפיות יותר, אך הן לא מחייבות ונעשות על בסיס וולונטרי. חברות המאמצות את דרישות הגילוי נדרשות להתייחס למדיניות ה-ESG שלהן ולהשפעתן על החברה. בבריטניה, לעומת זאת, נראה כי דרישות הגילוי קשיחות יותר, וחברות ציבוריות נדרשות לפרט אודות היבטי ESG, או לציין כי מידע כאמור חסר. בהתאם לקוד הממשל התאגידי הבריטי, אשר חל בין היתר על כל החברות הרשומות ב- Premium List של ה-London Stock Exchange, על החברות לפרט במסגרת הדוח השנתי שלהן על הדרך בה הן מחשבות סיכונים והזדמנויות בתחום ה-ESG.

ישראל מצטרפת לטרנד העולמי

בשנה החולפת ישראל הולכת ומיישרת קו עם העולם. זאת, הן ברמת השוק והחברות המאמצות מדיניות ESG בהשקעות שלהן, והן ברמת גורמי הרגולציה והדרישות אותן הם מכתיבים. רשות שוק ההון, לדוגמה, פרסמה חוזר המחייב גופים מוסדיים להתייחס להיבטי ESG ככל שהם עשויים להשפיע על ביצועי תיק ההשקעות. במסגרת פרסום החוזר ציינה רשות שוק ההון כי "בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בשיקולי ESG בשל השפעתם המהותית על ביצועי תיק ההשקעות של ציבור החוסכים בישראל".

הפיקוח על הבנקים פרסם חוזר לפיו תאגידים בנקאיים נדרשים לציין בדוח השנתי לציבור היבטי ESG מהותיים המשתלבים ביעדים שלהם וכן להרחיב את הגילוי לציבור על החשיפה שלהם לסיכוני ESG. עם זאת, החוזר אינו מחייב להיצמד לתקנים מסוימים או לפרקטיקות מדידה מחייבות, מה שיקשה על הציבור להשוות בין הגופים.

בשנה החולפת גם רשות ניירות ערך גיבשה לתאגידים המדווחים המלצות גילוי בתחום האחריות התאגידית וניהול סיכוני  ESG. מדובר, אמנם, בגילוי על בסיס וולונטרי בלבד, אך הוא מצטרף להנחיות הגילוי האחרות כחלק ממגמה המצביעה בבירור על תשומת הלב של הרגולטורים השונים לנושא.

משרדנו מלווה גופים מוסדיים, בנקים וחברות ציבוריות אשר כפופים להוראות הרגולציה האמורה, ומסייע לאותם גופים ביישום הוראות הרגולציה החלות עליהם.

תחזית לשנת 2022

ללא ספק, השקעות ESG כאן כדי להישאר. המודעות להיבטי ESG והחשיפה העולמית להשקעות אלה ימשיכו את הצמיחה המטאורית בארץ ובעולם ואנו נראה יותר ויותר גופים המאמצים מדיניות ESG בהשקעות שלהן. למעשה, התחום הולך ותופס משקל כה מרכזי, עד שיש להניח שגופים מסוימים ישקלו שיקולי ESG רק על מנת להישאר רלוונטיים ועכשוויים.

במקביל, גורמי הרגולציה צפויים להקשיח את דרישות הגילוי בתחום, כאשר הכיוון הוא ככל הנראה להתוות פרקטיקה אחידה ולא כזו המאפשרת לגופים השונים לבחור את השיטה או המדד המועדפים עליהם, על מנת לאפשר למשקיעים להשוות בקלות רבה יותר בין הגופים ולקבל החלטת השקעה מושכלת ומבוססת יותר. ישראל, סביר להניח, תלך בעקבות שאר העולם המערבי בהקשר הזה. זה הכיוון אליו הולך העולם ובתוך כך גם מדינת ישראל.

הכותב הוא יהודה אהרוני, שותף במחלקת חברות, ניירות ערך ושוקי הון, ובעל ניסיון ייחודי בהנפקות הון וחוב בבורסה לניירות ערך בתל-אביב ובייעוץ שוטף לחברות ציבוריות וממשלתיות.

מאמר זה פורסם כחלק מהעלון השנתי של מחלקת חברות וניירות ערך לשנת 2021. לעלון המלא >> לחץ כאן