נשיא ארה"ב ומי שהיה גם גנרל ידוע, דוויט אַייזֶנהַאוּאֶר, צוטט פעם באומרו: "מנסיוני בשדה הקרב למדתי, שלתוכניות אין ערך, אך לתכנון אין תחליף".

אחת מהבעיות הנפוצות של חברות שמבקשות לגייס הון ציבורי היא חוסר בשלות קונספטואלי של החברה הפרטית לשוק הציבורי. יזמים ומנהלי חברות לעיתים רבות עסוקים בעיקר בהשוואתן לחברות דומות (והרבה פעמים "מדומות") במקום לבחון את הצרכים האמתיים של החברה והתאמתה לשוק הציבורי. פעמים רבות, חוסר הבשלות בא לידי ביטוי ב: (1) חולשה בשדרת ההנהלה של החברה; (2) אי היכרות עם בעיות העומק שיש לחברה ובעיקר לאופן שבו שוק ההון יתפוס את הבעיות האלו.

לאחר הנפקות ציבוריות רבות שבוצעו בשנה האחרונה חלה צלילה בשווי החברה בחודשים שלאחר תחילת המסחר בה (בין התבצעו במסגרת IPO קלאסי ובין אם בוצעו כחלק ממיזוג ל-SPAC). בחלק גדול מהפעמים, הצלילה בשווי החברה בזמן הסמוך להנפקה נבעה מכך ששוק ההון הפנים כי למעשה החברה לא הייתה מתאימה להנפקה (לפחות לא בשווי שבו הנפיקה).

הנזק שנגרם כתוצאה מהכנה לא נכונה להנפקה (וכתוצאה מכך הנפקה לא נכונה) הוא גם לחברה – שכעת יש לה "בעיות מוניטין" מול שוק ההון וביחס למותג של החברה (החברה הזאת שהמניה שלה צוללת) – וגם ליזמים/מנהלי חברה שמחזיקים במניות (שלרוב חסומות מההנפקה) שערכן צולל מטה.

בהקשר זה, מומלץ לחברות ששוקלות מהלך אסטרטגי של הנפקה ציבורית לבצע שני מהלכים משיקים:

קפיצת מדרגה באיכות שכבת ההנהלה – נקודת תורפה בחברות רבות שרוצות לעבור לשלב הציבורי, בעיקר הצעירות והטכנולוגיות מבניהן, הינה חוסר בשכבת הנהלה, שנובעת מהתנהלות עם סכומים נמוכים ולעיתים אף עם בעיה תזרימית. ברבעונים הראשונים שלאחר ההנפקה החברות עסוקות בבניית תקציב מסודר, גיוס יועץ משפטי, לעיתים סמנכ"ל כספים מנוסה, בניית מערך מכירות בינלאומי, והכל ללא הנהלה מנוסה, כאשר את רב החברות מוביל יזם חזק ואולי אדם נוסף. לפני שהחברה פונה לאפיק של קידום הנפקה, מומלץ שקודם כל "תתחמש" במנהלים מנוסים בתחומי הליבה (מכירות בינלאומיות, כספים ויעוץ משפטי) וכן בבניית דירקטוריון נכון, שכולל לא רק שמות נוצצים, אלא גם דירקטורים בעלי רקע וקשרים בתחום הפעילות של החברה שיידעו לכוון את הנהלת החברה בקבלת החלטות אסטרטגיות נכונות.

הליך עיבוי וחיזוק שכבת ההנהלה בחברה הוא הליך מורכב וקריטי. הקדשת זמן מספק להרכבת שכבת הנהלה איכותית הוא הרבה פעמים ההבדל בין חברה ציבורית מצליחה שתחווה צמיחה ועליה במחיר המניה לבין חברה שתתקשה מיומה הראשון כחברה ציבורית.

ההשקה המצומצמת – המשך המהלך שתואר לעיל הוא הצורך ב"הנפקה טרום הנפקה". כחלק מהליך פיתוח שגרתי, חברות משיקות גרסה ראשונית של מוצר ללקוחות נאמנים במחיר מופחת על מנת לקבל משוב אוהד ולתקן ליקויים ללא ביקורת ציבורית חדה מדי באופן שמאפשר להן לצאת עם מוצר בשל לייצור המוני. פעמים רבות, מושכלת היסוד האמורה שחברות מאמצות ביחס למוצרים שהן מציעות ללקוחות, משום מה לא מיושמת ביחס להכנה של החברה עצמה להנפקה – הרי כשחברה מגיעה לשוק הציבורי, היא עצמה המוצר!

בהתאם, מומלץ כי החברה תתייחס לסיבוב Pre-IPO כהשקה מצומצמת של החברה ותייחס חשיבות פחותה למחיר/שווי ויותר לבנייה הנכונה של ה"מוצר" בקרב לקוחות אוהדים לפני ההשקה הרחבה לציבור. על היזמים להימנע מדרך "קצרה אבל ארוכה", שבה החברה רצה להנפקה בשווים גבוהים אבל קיימות לה בעיות מבניות ואסטרטגיות שיקשו על פעילותה כחברה ציבורית לאורך זמן. הדרך הקלאסית, שהינה גיוס פרטי לפני הגיוס הציבורי, אולי בטווח הקצר תביא לכך שהנפקת החברה תדחה בשנה או יותר, אבל כאשר החברה תוכיח לשוק ההון כי היא בעלת עומק וניסיון בהנהלה ושומרת על ביצועים עקביים, שוויה כחברה ציבורית רק יעלה עם הזמן ואיתו המוניטין ושווי המניות שמחזיקים בעלי המניות.

הכותב הוא המנכ"ל והשותף המנהל של קרן רגנאר, קרן Crossover Pre-IPO

מאמר זה פורסם כחלק מהעלון השנתי של מחלקת חברות וניירות ערך לשנת 2021. לעלון המלא >> לחץ כאן