לקוחות יקרים,

ביום ראשון, 10 באוקטובר, 2023, נתן בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את פסק דינו בעניין מתן שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים על ידי תאגידים בנקאיים בישראל, בו קיבל בית המשפט את עמדת בנק לאומי (אשר יוצג על ידי הרצוג, פוקס, נאמן),  נגיד בנק ישראל, ובנק ישראל וקבע כי יש לפרש את הפעולות המותרות לבנקים לפי סעיף 10 ככוללות גם הרשאה לפעול בתחום של רכישה ומכירה של מטבעות דיגיטליים עבור אחרים.

העתירה הוגשה על ידי חברת ביטס אוף גולד בע"מ – חברה העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים, ואיגוד הביטקוין הישראלי ("העותרים"), כנגד נגיד בנק ישראל, בנק ישראל ובנק לאומי. עניינה של העתירה היה כוונת בנק לאומי להציע שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים ללקוחותיו. לעמדת הבנק, שירותים אלה יכולים להינתן במסגרת הפעולות המותרות לבנקים המנויות בסעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 ("חוק הבנקאות").

לעמדת העותרים, התאגידים הבנקאיים בישראל אינם רשאים להעניק שירות במטבעות דיגיטליים היות שעיסוק זה אינו נכלל ברשימה הסגורה של עיסוקים המותרים לבנקים, המופיעה בסעיף 10 לחוק הבנקאות. לטענתם, פרשנות לשונית ותכליתית של סעיף 10 לחוק הבנקאות מלמדת שהוא אינו מתיר את פעילות המסחר במטבעות דיגיטליים, וכי בנק ישראל לא הוסמך לתת אישור לתאגידים בנקאיים לעסוק בעיסוק זה. על כן, לעמדת העותרים, בנק לאומי (כתאגיד בנקאי בישראל), אינו רשאי לעסוק במתן שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים.

לאחר הגשת תגובות המשיבים ודיון, קיבל בית המשפט העליון את עמדת הרצוג, פוקס, נאמן (אשר נתמכה על ידי היועמ"ש ובנק ישראל) לפיה יש לפרש את הפעולות המותרות לבנקים לפי סעיף 10 לחוק הבנקאות, ככוללות גם הרשאה לפעול בתחום של רכישה ומכירה של מטבעות דיגיטליים עבור אחרים. בפרט, בית המשפט קיבל את עמדת הרצוג, פוקס, נאמן לפיה פעילות תאגידים בנקאיים בתחום זה נופלת לגדרו של סעיף 10(7) לחוק הבנקאות, לפיו תאגידים בנקאיים רשאים לעסוק ב"שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן…".

בפסיקתו, בוחן בית המשפט הן את לשונו של סעיף 10 לחוק הבנקאות והן את תכלית החקיקה. לשונו של הסעיף רחבה דיה כדי לכלול את הפעילות. בנוסף, מפנה בית המשפט לדברי ההסבר לחוק הבנקאות, מהם עולה כי חוק הבנקאות נועד להגדיר באופן פונקציונלי את הפעילות המותרת לבנקים, באופן שיתאים לצרכים השוטפים והעדכניים של המערכת הבנקאית. על כן, בית המשפט מציין כי יש להיזהר מפרשנות טכנית וצרה של רשימת העיסוקים המותרים על-פי דין המנויים בסעיף 10 לחוק הבנקאות. בכך, לעמדת בית המשפט, אמנם סעיף 10 לחוק הבנקאות כולל רשימה סגורה, אך זו נועדה לתת מסגרת "נושמת" לפעילויות שמטבע הדברים משקפות את הפרקטיקות הכלכליות המתפתחות, ובכלל זה בתחום הטכנולוגי.

פסק הדין מהווה פסיקה עקרונית העשויה להיות רלוונטית לכלים פיננסים רבים המתפתחים באופן תדיר, שכן הוא משקף גישה פרשנית "נושמת" ככלי להתמודדות עם תופעות חדשות (בענייננו טכנולוגיה חדשה). גישה זו רלוונטית בעידן בו המציאות הטכנולוגית מתקדמת בקצב מהיר יותר מזה של ההסדרים הרגולטוריים, ובטרם נתן המחוקק ו/או הרגולטור את עמדתו על ההתפתחות הטכנולוגית החדשה.

לפסק הדין המלא >> לחצו כאן

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה בנושא​.