המלצות הוועדה לבחינת מגמות הטיפול בקנאביס – השלכות אפשריות על תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל

ביום 5.5.2026 פרסם משרד הבריאות את המלצות "הוועדה לבחינת מגמות הטיפול בקנביס", לאחר עבודת מטה שנמשכה כשנתיים. הוועדה מונתה על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות וכללה נציגים מקצועיים ממשרד הבריאות, קופות החולים, רופאים מתחומי מומחיות שונים, אנשי בריאות הנפש, אנשי אקדמיה ומחקר, וכן גורמי רגולציה ואכיפה.

יובהר כי מייד לאחר פרסום ההמלצות, הנחה שר הבריאות חיים כץ את מנכ"ל משרד הבריאות להקפיא כל פעילות ליישום ההמלצות, התפתחות אשר מלמדת כבר בשלב זה כי מדובר בנושא המצוי במחלוקת מקצועית, ציבורית ופוליטית, וכי טרם התקבלה החלטה אופרטיבית בדבר אופן יישומן, אם בכלל.

המלצות הוועדה מבקשות לקדם מעבר למודל רפואי מפוקח ומבוקר יותר, תוך חיזוק האחריות הקלינית, המעקב הרפואי והסטנדרטיזציה של הטיפול בקנאביס רפואי בישראל. לצד זאת, ההמלצות עשויות, ככל שתיושמנה בעתיד, להשפיע באופן משמעותי על כלל שרשרת הערך בענף, לרבות מגדלים, יצרנים, יבואנים, בתי מסחר, בתי מרקחת ובמטופלים.

עיקרי ההמלצות:

הוועדה המליצה על שינוי מקיף במודל הטיפול בקנאביס רפואי בישראל, ובכלל זה הפסקה הדרגתית של עישון קנאביס והפסקת שיווק תפרחות, מעבר לתצורות מתן מדודות יותר, ריכוז כלל הטיפול והניפוק בקופות החולים, בחינה מחודשת של ההתוויות בהתאם למחקר ולהמלצות מקצועיות, נקיטת גישה זהירה בטיפול בפוסט טראומה, חיזוק שיתופי פעולה מחקריים, הרחבת הכשרת המטפלים בתחום, חיזוק שיקול הדעת הקליני והדרכת המטופלים, ביצוע הערכות סיכון למניעת התמכרות, הידוק המעקב בחידוש מרשמים, עידוד שימוש במינוני THC מינימאליים, סיווג מוצרי קנאביס בהתאם לפרמטרים קליניים, וכן החמרת מגבלות בתחומי נהיגה ונשיאת נשק.

להלן נפרט בקצרה שתיים מההמלצות המרכזיות אשר עשויות, ככל שתיושמנה, להשפיע באופן משמעותי על תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל:

1. הפסקה הדרגתית של שיווק ושימוש של תצורת עישון ותפרחות

הוועדה המליצה על הפסקה הדרגתית של עישון קנאביס תוך 3 שנים וכן על הפסקה הדרגתית של שיווק הקנאביס בתצורת תפרחת, ובתוך כך, מעבר לתצורות צריכה מדודות כפי שמקובל במדינות מסוימות בעולם. ההמלצה נובעת מהתפיסה לפיה עישון אינו תצורת שימוש רפואית, המינון והספיגה בו אינם אחידים, וכי הוא מעודד התנהגות המסכנת את בריאות הציבור. לצד המלצה זו הוצע כי ייבחנו חריגים פרטניים בתקופת מעבר עם הגבלות מינון.

מאחר שתפרחות מהוות כיום את עיקר תעשיית הקנאביס בישראל, הפסקת שיווקן צפויה לשנות מהותית את מבנה התעשייה ואף לפגוע בה באופן משמעותי.

2. העברת כלל הטיפול הרפואי לאחריות קופות החולים

הוועדה המליצה להכיל את רפורמת המרשמים על כלל ההתוויות. בהתאם להמלצות, המלצה תינתן רק ע"י רופא ממליץ שהתיק הרפואי של המטופל מצוי בפניו ורק במסגרת המערכת הציבורית. בתוך כך המליצה הוועדה על מעקב ובקרה במסגרת קופות החולים הכוללת אחידות ברשומה הרפואית, השפעות המתן, אבחנות, מעקב, בהתאם להנחיות היק"ר. זמן היערכות הקופות לשינוי זה הינו כשנה.

ואולם, על אף שרפורמת המעבר מרישיונות למרשמים, נכנסה לתוקף כבר בשנת 2024, במסגרתה הורחבו סמכויות הקופות ונפתח פתח למתן מרשמי קנאביס רפואי גם במסגרת המערכת הציבורית, היה מצופה כי "פתיחת צוואר הבקבוק" שהתנקז לפתחו של היק"ר, יביא לעלייה במספר המטופלים. עם זאת, בפועל הנתונים שמפרסם משרד הבריאות אינם מצביעים על עלייה משמעותית במספר המטופלים או בהיקף המרשמים הניתנים. נתון זה מלמד כי לצד השינוי הרגולטורי, תהליך ההטמעה במערכת הציבורית סובל מקשיים.

לצד ההכבדה הרגולטורית – ישנן גם מגמות חיוביות:

לצד הביקורת שנשמעה ביחס להמלצות הוועדה, ניתן לזהות גם מספר רכיבים שעשויים, בטווח הארוך, לתרום לחיזוק מעמדו של הקנאביס הרפואי במערכת הבריאות.

כך למשל, הגישה הטיפולית המדורגת והתחלת הטיפול במינונים נמוכים, עשויה לתרום ליצירת סטנדרטיזציה רפואית רחבה יותר ולהגברת האמון הקליני בטיפול בקנאביס רפואי. בדומה לכך, מנגנוני הבקרה המוצעים, לרבות פיקוח על מינונים גבוהים וחיזוק המעקב הרפואי במסגרת קופות החולים, עשויים לתרום להגברת האחריות המקצועית ולשיפור איכות הטיפול.

בנוסף, מסתמנת המלצה לחזק שיתופי פעולה מחקריים בין משרד הבריאות, קופות החולים ומוסדות מחקר ולהרחיב נגישות למאגרי מידע רפואיים כמו גם להרחיב את ההכשרות והידע בתחום הקנאביס הרפואי בקרב אנשי מקצוע במערכת הבריאות. המלצות אלו, עשויות לאורך זמן להפחית סטיגמה ולהרחיב את הידע הקליני בתחום.

המלצה נוספת המסמלת מגמה חיובית היא הכללת לימודי הקנאביס במסגרות שלבי הלימוד וההכשרה של צוות הבריאות. לאורך השנים, חלק ניכר מהקהילה הרפואית, ובכלל זה גורמים בהסתדרות הרפואית, מביעים הסתייגות מהרחבת השימוש בקנאביס רפואי, בין היתר בשל תפיסת המחסור בראיות קליניות מספקות ובשל היעדר הכשרה מקצועית ייעודית בתחום. מצב זה יוצר פרדוקס מסוים: כל עוד הקנאביס הרפואי אינו נלמד כחלק אינטגרלי מהכשרת הרופאים ואינו נתפס ככלי טיפולי מקובל במערכת הבריאות, מתקשה התחום לזכות בלגיטימציה רחבה יותר בקרב גורמי הרפואה. מנגד, בהיעדר לגיטימציה והיכרות מספקת, ישנו קושי מהותי בקידום הידע והניסיון הקליני הנדרשים לשילובו הרחב יותר. לאור זאת, שילוב הכשרה מסודרת בתחום במסגרת לימודי הרפואה וההשתלמויות המקצועיות עשוי לסייע בשבירת מעגל זה, ולהוביל לאורך זמן להפחתת הסטיגמה והרתיעה מפני הטיפול בקנאביס רפואי.

לעיון במסמך המלא לחצו כאן >

דסק הקנאביס של המשרד ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הרגולטוריות והפסיקתיות בתחום ויעמוד לרשותכם לכל שאלה או ייעוץ בנוגע להשלכות הוועדה על תעשיית הקנאביס בישראל.