לקוחות וידידים יקרים,

בתחילת השנה פרסמנו עדכון לקוחות כללי בעניין היערכות (אדפטציה) של מדינת ישראל לשינויי אקלים, שעסק בשני מסמכים שפורסמו בדצמבר 2023 בנושא היערכות מדינת ישראל לשינויי אקלים: תוכנית היערכות משרדית לשינוי אקלים שפורסמה על ידי המשרד להגנת הסביבה, ודו"ח מספר 2 בעניין היערכות לעליית מפלס הים שפורסם על ידי מנהלת האקלים הלאומית.

כעת, ובהמשך ישיר לעדכון הלקוחות שפרסמנו כאמור בתחילת השנה, נבקש לעדכנכם במספר פרסומים של משרדי ממשלה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, מהעת האחרונה, ביניהם פרסום גרסה ראשונית של מפת סיכוני אקלים לאומית בינואר 2024, פרסום דוח מעקב – הכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים על ידי ממשלת ישראל ביולי 2024, פרסום השלב הראשון של תוכנית ההיערכות הלאומית לשינוי אקלים- שלב המיפוי ביולי 2024, פרסום מדריך יישומי לעבודה בעומס חום על ידי משרד העבודה ביולי 2024 ופרסום ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל לאורך המאה ה-21 על ידי משרד התחבורה והשירות המטאורולוגי ביולי 2024.

בטרם נפרט אודות המסמכים לעיל, נדגיש כי אף שבשלב זה לא קיימות בישראל הוראות אופרטיביות החלות על חברות הפועלות במדינה, ישנה חשיבות להיערכות ארוכת טווח לשינויי אקלים של גורמים במגזר העסקי כבר מעתה, וזאת ממספר טעמים: ראשית, רגולציה רלבנטית וסטנדרטים בינלאומיים הקשורים לנושא האדפטציה פוגשים ועשויים לפגוש חברות רבות, בין אם אותה רגולציה חלה על פעילותן באופן ישיר ובין אם היא משתרשרת אליהן מחברות עמן יש להן יחסים עסקיים (למשל באמצעות שאלוני ספקים ונותני שירותים); שנית, גם בישראל אנו עשויים לפגוש בעתיד הוראות אופרטיביות פרטניות (למשל בתנאים נוספים לרישיון עסק); שלישית, מוסדות פיננסיים וגורמי מימון שונים בארץ ובחו"ל דורשים לקבל מידע ביחס לאופן ומידת היערכותן של חברות לסיכוני אקלים, לרבות במישור האדפטציה (בין היתר בשל רגולציה החלה על הסקטור הפיננסי בנושא); רביעית, וחשוב מכל, הצורך לשמור על רציפות ויציבות פעילותה העסקית של החברה לטווח הארוך ועל שרידותה הכלכלית על אף משבר האקלים, מחייב היערכות פיזית וכלכלית של החברה, על נכסיה, מתקניה ושרשרת האספקה שלה.

חשוב לציין כי טיב ההיערכות של כל חברה תלוי בסקטור שבו היא פועלת, סוג הפעילות שלה, המיקום הגאוגרפי של הפעילויות (למשל פעילות ימית או קרבה לים), תחום השיפוט של הפעילות (ככל שמדובר בחברה בעלת פעילות גלובלית) וכן בשורה של נסיבות ספציפיות נוספות. בהתאם, על היערכות החברה לשינויי אקלים להתבסס על מסדי נתונים עובדתיים מקומיים ובינלאומיים ובכלל זה גם על המסמכים המפורסמים על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרדי ממשלה נוספים, אשר מוכוונים באופן ספציפי לישראל ומלמדים על כיווני הרגולציה העתידיים. על כן, אנו רואים חשיבות במעקב אחר עדכונים אלה.

להלן נתייחס בהרחבה לפרסומים שלעיל מהעת האחרונה בנושא היערכות לשינויי אקלים.

1. פרסום מפת סיכוני אקלים לאומית:

• ביום 29.1.2024 פרסם המשרד להגנת הסביבה גרסה ראשונית של מפת סיכוני אקלים לאומית, שפותחה בהובלת ועדת היגוי בין-משרדית. המפה הינה כלי אינטראקטיבי הפתוח לשימוש הציבור, והיא משקפת אירועי קיצון אקלימיים בעת הנוכחית וברזולוציה גבוהה. שכבות המידע המוצגות על גבי המפה משקפות את האיומים שנקבעו כאיומי האקלים הפיסיים המרכזיים כיום, ובין היתר סיכוני הצפות, עומסי חום וסערות חוף.
• מטרת המפה הינה לסייע למקבלי ההחלטות לקבל החלטות מושכלות המבוססות על מדע וידע, וכן לקבוע סדרי עדיפויות במסגרת התכנון והיישום של ההיערכות לשינויי אקלים. המפה צפויה להשתכלל בהמשך ולהתעדכן באופן שוטף. בתוך כך, היא צפויה לכלול גם מיפוי של אירועי קיצון אקלימיים עתידיים לפי תרחישי אקלים גלובליים, וכן לשקף איומי אקלים פיסיים נוספים, כולל שרפות ועליית מפלס פני הים.

לעיון בפרסום המלא באתר המשרד להגנת הסביבה >> לחצו כאן.

2. פרסום דו"ח מעקב – הכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים: 

• בהמשך לפרסום תוכנית היערכות משרדית לשינוי אקלים של המשרד להגנת הסביבה בדצמבר 2023 (עליה הרחבנו כאמור בעדכון הלקוחות לעיל), פרסם המשרד להגנת הסביבה ביום 15.7.2024 דוח מעקב בעניין הכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים על ידי ממשלת ישראל, המרכז את עיקרי תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים של 12 משרדי ממשלה ויחידות סמך, כולל המשרד להגנת הסביבה. לצד הדוח, פורסמו תוכניות ההיערכות המלאות של 10 משרדי ממשלה ויחידות סמך. פרסום תוכניות ההיערכות המשרדיות מביא לידי ביטוי את החשיבות בהתאמת ההיערכות לשינויי אקלים לכל סקטור בהתאם למאפייניו הייחודיים, כולל איומי האקלים הרלבנטיים ביותר לסקטור, אופן השפעתם של איומי האקלים על הסקטור והכלים להתמודדות שעומדים לרשות אותו סקטור. בכלל זה פורסמו:
• תוכנית ההיערכות של רשות המים, המתמקדת בהבטחת אמינות אספקת מים לטווח הארוך. בין היתר, מתייחסת התוכנית להגדלת כושר ההתפלה במדינת ישראל בתרחישים שונים בהתחשב במגמת הירידה הצפויה בהיצע המים הטבעי. כן מתייחסת התוכנית לאפשרות ששינויי אקלים ישפיעו על איכות מי ים ויסכנו את אמינות אספקת המים, כולל התייחסות לתרחיש של השבתה חלקית או מלאה של מתקני ההתפלה במדינה.
• תוכנית ההיערכות של מנהל התכנון, ששמה דגש מיוחד על צמצום הסיכון שמהווה עליית מפלס פני הים לתשתיות, לנדל"ן, לחופי רחצה, למערכות אקולוגיות ולציבור, וכן על צמצום נזקי הצפות ושיטפונות, הנגרמים בין היתר כתוצאה מעליית מפלס פני הים. כמו כן, התוכנית מציבה יעדים לתכנון עירוני מותאם אקלים, לקידום השימור של אזורי טבע עירוניים ומערכות אקולוגיות.

לעיון בפרסום המלא באתר המשרד להגנת הסביבה >> לחצו כאן.

3. פרסום השלב הראשון של תוכנית ההיערכות הלאומית לשינוי אקלים – שלב המיפוי:

• ביום 1.7.2024, פרסם המשרד להגנת הסביבה את השלב הראשון של תוכנית ההיערכות הלאומית לשינוי אקלים (להלן: תוכנית ההיערכות הלאומית) – שלב המיפוי. תוכנית ההיערכות הלאומית מקודמת מתוקף החלטת ממשלה 4079 שעניינה היערכות מדינת ישראל להסתגלות לשינויי אקלים. שלב המיפוי של תוכנית ההיערכות הלאומית כולל 48 מהלכים וכ-200 משימות שמוטל על כ-30 משרדים וגופים ממשלתיים לקדם ולבצע בשנים הקרובות, במטרה לשפר את היערכותה של מדינת ישראל למשבר האקלים. המהלכים והמשימות מתפרסים על פני חמישה סקטורים: ביטחון וחירום, כלכלה, שטחים בנויים ותשתיות, חקלאות-טבע-מים ורווחה, לצד שורה של מהלכים רוחביים ולא סקטוריאליים.

• בין המהלכים המפורטים בשלב המיפוי של תוכנית ההיערכות הלאומית, כלולים גם מספר מהלכים תחת סקטור הכלכלה, שעשויים להיות רלבנטיים לחברות תעשייה, לחברות סטארט-אפ ולמוסדות פיננסיים:

  • הנגשת מידע בנוגע לשינויי אקלים ודרכי היערכות למגזר העסקי ולעובדים: המהלך כולל איסוף מידע בנוגע להסתגלות עובדים, ארגונים ציבוריים ועסקים לשינויי אקלים. מהלך זה זוהה כמהלך שיש לתעדף במסגרת תוכנית יישום עתידית.
  • התאמת הרגולציה של שוק העבודה לתנאי האקלים: המהלך כולל הערכת סיכונים והשפעות פוטנציאליות של שינויי אקלים על מגזרים שונים ותעשיות שונות, מיפוי הרגולציה הקיימת ובחינת התאמתה ופיתוח הנחיות והמלצות בנושאי בריאות, בטיחות תעסוקתית ועבודה בשעת חירום.
  • התאמת כלים להתמודדות עם כשלי שוק במערכת הפיננסית (בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות): המהלך כולל בין היתר הפנמת סיכוני השקעות ומימון בעקבות שינויי אקלים, שיפור הרגולציה הפיננסית-סביבתית בדגש על התאמות לרגולציית האיחוד האירופי, גיבוש טקסונומיה ישראלית ומתן כלי עזר והנחיות לגופים פיננסיים.
  • תמיכה בטכנולוגיות אקלים חדשניות: שילוב חברות סטארט-אפ בתחום האדפטציה לקידום פריצות דרך בתחום.

• בשלב השני של תוכנית ההיערכות הלאומית תפותח מתודולוגיה לתיעדוף מהלכים ומשימות משלב המיפוי על פי מבחן עלות-תועלת, שעל פיה תיקבע תכנית יישום במסגרתה יקודמו המהלכים בעלי הערך הגבוה ביותר תחילה.
• חוק האקלים העתידי אשר נמצא בהליכי חקיקה עתיד לספק מעטפת מחייבת להכנת תוכנית ההיערכות הלאומית והתוכניות המשרדיות.

לעיון בפרסום המלא באתר המשרד להגנת הסביבה >> לחצו כאן.

4. פרסום מדריך יישומי לעבודה בעומס חום:

• ביום 10.7.2024, פורסם מדריך יישומי לעבודה בעומס חום מטעם מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שנועד לספק למנהלים, בעלי תפקיד בבטיחות ועובדים, מידע מעשי לעניין התמודדות עם עומסי חום והסיכונים המרכזיים הכרוכים בהם, ובין היתר השפעות בריאותיות משמעותיות (כגון התייבשות, מכת חום ועוד), חשיפה מוגברת של עובדים לחומרים נדיפים, קושי בשימוש בציוד מגן אישי וירידה באפקטיביות של העובדים.
• במסגרת אותו פרסום, ריכז משרד העבודה מידע נוסף הרלבנטי להשפעות של שינויי אקלים על שלום העובדים ולהתמודדות איתם, כולל דגשים להיערכות ולפעילות שוטפת בתקופת החורף לצורך התמודדות עם הסיכון למתקנים המוצבים באתרי בניה ובמקומות עבודה אחרים, מידע ודרכי התמודדות עם הסיכונים הנשקפים לעובדים מקרינת השמש, הפניה למחקר ביחס להשפעת סיכוני אקלים על עובדים בענף הבינוי והפניה לערוץ טלגרם בו מועברות התראות בדבר עומסי חום קיצוניים הפוקדים את ישראל.

לעיון בפרסום המלא באתר משרד העבודה >> לחצו כאן.

5. פרסום ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל לאורך המאה ה-21:

• ביום 15.7.2024, פורסם ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל לאורך המאה ה-21 על ידי משרד התחבורה והשירות המטאורולוגי, המנתח באופן מקיף מגמות אקלימיות נצפות וחזויות בישראל עד סוף המאה ה-21, תוך התמקדות באירועי אקלים קיצוניים, כולל טמפרטורות קיצוניות, עומסי חום ועוצמות גשם גבוהות לפרקי זמן שונים.

לעיון בפרסום המלא באתר השירות המטאורולוגי >> לחצו כאן.

אנו לרשותכם לשאלות והבהרות בנושא.

האמור לעיל נועד להציג את עיקרי הדברים ואינו בבחינת חוות דעת או ייעוץ משפטי.

בתקווה לימים שקטים,

מחלקת איכות הסביבה ושינוי אקלים