מרכז מדיה

היערכות מדינת ישראל לשינויי אקלים

9 ינואר 2024

לקוחות וידידים יקרים,

נבקש לעדכנכם כי בימים האחרונים פורסמה תוכנית היערכות משרדית לשינוי אקלים (מיום 31.12.2023) על ידי המשרד להגנת הסביבה (להלן: תוכנית ההיערכות המשרדית, המשרד), וכן פורסם דו"ח מספר 2 בעניין היערכות לעליית מפלס הים (להלן: דו"ח היערכות לעליית מפלס הים) על ידי מנהלת האקלים הלאומית (להלן: מנהלת האקלים), עליה מוטלת האחריות להכין תוכנית ליישום האסטרטגיה הלאומית לטיפול בנושא Adaptation to Climate Change – הסתגלות והיערכות לשינויי האקלים (להלן: אדפטציה), וזאת מכוח החלטת ממשלה מספר 4079 (להלן: החלטת הממשלה).

1. בטרם נתייחס לפרסומים שלעיל נציין כי, כידוע, בשנים האחרונות אנו עדים להשפעות אקלימיות משמעותיות הנגרמות כתוצאה מההתחממות הגלובלית, ואשר לפי מחקרים מדעיים עתידות להתעצם עם חלוף השנים ולהשפיע על כל תחומי החיים. זאת, בכל רחבי העולם אולם במיוחד בישראל, הנחשבת מוקד אקלימי משמעותי (hot-spot). דוגמאות למגמות אקלימיות הן עליית הטמפרטורה הממוצעת, עליית מפלס פני הים, שינויים בתדירות משקעים, מחסור במים ועוד.

2. כחלק מהניסיון להאיץ את האדפטציה לשינויים אלה, נערכים מחקרים ומסמכי מדיניות, כמו גם רגולציות חדשות בתחום, הן במישור הבינלאומי והן במישור המקומי (ראו למשל, בישראל, נוהל בנקאי תקין שפורסם לאחרונה על ידי המפקח על הבנקים (יוני 2023), המחייב את המערכת הבנקאית בישראל להטמיע בפעילותה את נושא סיכוני האקלים). בהתאם, שינויי האקלים והרגולציה שבצדם, בעלי השפעה משמעותית על הפעילות העסקית של גופים שונים, על ניהול הסיכונים שלהם וכנגזרת ישירה מכך גם על יכולות גיוס ההון של אותם ארגונים ותנאי מימון פעילותם.

3. ככלל, תוכניות במישור האדפטציה נערכות לצורך התמודדות עם ההשפעות שלעיל וכוללות זיהוי התרחישים הנוכחיים והעתידיים לתופעות שינויי האקלים הרלבנטיות, הסיכון הכרוך בהן והאופן שבו ישפיעו על הגורם הנבחן: רשויות, מדינות, חברות פרטיות וציבוריות, גופים פיננסיים וכיוב'. לצורך זיהוי התרחישים והסיכון הכרוך בהם, נדרש הגוף הרלבנטי להכיר את הרגולציה החלה עליו, לנתח את תרחישי האקלים העדכניים הרלבנטיים לסקטור, לסוג התשתיות ולמיקום הגאוגרפי של האתרים בהם הוא פועל ושרשרת הערך שלו. לאחר מכן נערכת בחינה כיצד תרחישים אלה עשויים להשפיע על הפעילות העסקית של אותו גוף ואילו צעדי ניהול סיכונים נדרש לבצע בפרק זמן נתון.

4. על רקע מגמה זו, ובשים לב להחלטת הממשלה אשר מורה לכלל משרדי הממשלה להכין תוכנית היערכות משרדית עד לסוף שנת 2023, פורסמה בימים האחרונים תוכנית ההיערכות המשרדית:

    • התוכנית המשרדית הינה תוכנית חמש שנתית (לשנים 2028-2024). מטרתה היא לאבחן ולאתר את תחומי פעילות המשרד אשר יושפעו משינויי האקלים, לזהות את אופן ההשפעה על תחומי הפעילות ולגבש משימות ומהלכים ספציפיים באותו תחום פעילות, לטובת צמצום הסיכונים והחשיפה הצפויים.
    • תהליך הכנת התוכנית כלל: א. מיפוי וניתוח השלכות שינויי האקלים על תחומי הפעילות במשרד; ב. גיבוש 140 משימות על ידי כלל היחידות במשרד; ג. קיבוץ כל המשימות ל-15 מהלכים, ו-ד. זיהוי 4 המהלכים המרכזיים שתועדפו לתוכנית היישום: תכנון אופן היערכות והתנהלות מפעלים בשגרה ובחירום, שימור מערכות אקולוגיות, הגנה על תשתיות ומבנים קיימים ומתוכננים, ושדרוג ותחזוקת מט"שים (רשימת המהלכים המלאה בעמוד 5 למסמך).
    • מוצע לבחון את השפעת כל 15 מהלכי ההיערכות שגיבש המשרד בשים לב לפעילות הגורם הרלבנטי. יצוין כי המשימות בכל אחד מהמהלכים כוללות גם פרסום מסמכי מדיניות פרטניים, וכן שינויי רגולציה כללית ופרטנית בהיתרים רלבנטיים (למשל, בהיתרי רעלים מפעליים).

 

5. בנוסף לאמור, פרסמה מנהלת האקלים את דו"ח ההיערכות לעליית מפלס הים:

    • מגמת עליית מפלס פני הים נקבעה כאחת מארבע המגמות המרכזיות העתידות להשפיע על ישראל בדו"ח מס' 1 של מנהלת האקלים מאפריל 2021.
    • דו"ח ההיערכות לעליית מפלס הים עוסק בקביעת תרחיש לאומי זמני לשנתיים הקרובות, שיגדיר את מידת עליית מפלס הים שאליה יש להיערך, וכן בהמלצות קונקרטיות ולוחות זמנים לתהליך קביעת תרחיש קבוע בשנת 2025. קביעת התרחיש תסייע ביצירת בסיס לגיבוש מדיניות ולנקיטת צעדי היערכות.
    • מגמה בולטת זו של עליית מפלס פני הים דורשת היערכות מתאימה ברמה הפרטנית בהיבטים שונים, בפרט לגופים בעלי פעילות ימית או לגופים המחזיקים או מפעילים תשתיות בים או בקו החוף.

 

6. יצוין, כי קיימת חשיבות רבה גם בהכרות עם רגולציה בינלאומית ומסמכי מחקר ומדיניות בינלאומיים בנושא אדפטציה, שהם בעלי רלבנטיות לישראל ולגופים ישראליים בעלי פעילות גלובלית. כך למשל, בנובמבר 2023, פורסם דו"ח Climate Action Monitor של ה-OECD. הדו"ח מנתח ומשווה פעולות, צרכים ותחזיות לשם אדפטציה של המדינות החברות ב-OECD ומדינות נוספות. מהדו"ח עולה כי ישראל חשופה באופן יחסי למספר גבוה של ימי חום קיצוניים בשנה וכן היא חשופה לבצורת, שני תרחישים שיש להיערך אליהם בהתאם. בימים האחרונים פורסם דו"ח Provisional State of the Global Climate 2023 על ידי ארגון המטאורולוגיה העולמי, אשר מספק מידע משווה ותובנות לגבי מגמות אקלימיות בולטות, כולל עליית תדירות התרחשות אירועי קיצון, באופן שממחיש את הצורך בפעולות גלובליות.

7. בנוסף, קיימת שורת פרסומים סקטוריאליים בנושא אדפטציה (מקומיים או בינלאומיים). למשל, מחקר שפורסם לאחרונה בעניין השפעת עומס החום על תאונות עבודה בענף הבינוי.

8. הדו"חות והמסמכים הנזכרים לעיל, רגולציה נוכחית ועתידית, וכל מידע פומבי, רלבנטי, מבוסס ואמין ביחס להשפעות שינויי האקלים, מהווים מרכיב מהותי בהכנת תוכניות היערכות לשינויי אקלים על ידי גופים במגזר העסקי.

אנו לרשותכם לשאלות והבהרות בנושא.

בתקווה לימים שקטים,

מחלקת איכות הסביבה ושינוי אקלים

האמור לעיל נועד להציג את עיקרי הדברים ואינו בבחינת חוות דעת או ייעוץ משפטי.

חפשו לפי +