מרכז מדיה

קידום שוויון מגדרי בדירקטוריונים בישראל

4 ינואר 2022

בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות שבקידום שוויון מגדרי וכהונתן של נשים בדירקטוריונים של חברות. הדעה אשר הופכת לרווחת יותר ויותר היא כי מינוי של נשים לדירקטוריונים של חברות מאפשר להן לקחת חלק פעיל בעיצוב אסטרטגיות ובתהליכי קבלת ההחלטות, ותורם בכך לחברות בהן הן מכהנות כדירקטוריות, בשל קיום מגוון רחב יותר של דעות, תפיסות, ערכים וגישות בדיוני הדירקטוריון. ממחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם בשנים האחרונות עולה כי חברות שבדירקטוריון שלהן מכהנות נשים נהנו משיפור בביצועים המסחריים, משיפור בביצועי המניות ומשיעור גבוה יותר של הכנסות, ביחס לחברות אשר בדירקטוריונים שלהם כיהנו גברים בלבד.

המודעות העולמית לנושא שוויון מגדרי בדירקטוריונים מתפתחת מאוד, ובשנים האחרונות מדינות ברחבי העולם, בעיקר באירופה, החלו להסדיר בחקיקה את נושא הגיוון המגדרי בדירקטוריונים במגזר הציבורי ובמגזר העסקי. בחלק ממדינות אלה נקבעה מכסה לייצוג נשי בדירקטוריונים, ובחלקן אף נקבעו סנקציות על הפרת המכסה.  בישראל, המחוקק עסק עד כה בעיקר בהסדרה של חובת ייצוג הולם לנשים במגזר הציבורי ובחברות ממשלתיות בלבד.

על אף שנשים מהוות למעלה ממחצית מהאוכלוסייה בישראל, שיעור הנשים המכהנות בדירקטוריונים במגזר העסקי בישראל נמוך מאוד. בשנת 2020 היוו נשים כ-24% בלבד מסך הדירקטורים בתאגידים מדווחים בישראל (כאשר בעשור האחרון חל גידול של 3% בלבד במספרן של נשים המכהנות בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים). כמו כן, בשנת 2020 רק ב-75 מתוך 473 תאגידים מדווחים בישראל שיעור הנשים המכהנות בדירקטוריון עלה על 35%. בחברות ניהול קרנות נאמנות ובחברות ניהול תיקים גדולות נשים מהוות כ-23% וכ-33% מסך הדירקטורים (בהתאמה),[1] ובבנקים ובחברות כרטיסי האשראי נשים מהוות 24% בלבד מחברי הדירקטוריון[2].

האם 2021 הביאה עימה רוחות של שינוי?

  • "מדד פורר" לבחינת ייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ובגופי ביטוח– בשלהי שנת 2020 השיקה הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, שבראשה עמד באותה עת מר עודד פורר, את "מדד פורר", אשר יבחן את מידת ייצוגן של נשים בדירקטוריונים ובתפקידים בכירים אחרים בחברות ציבוריות ובגופי ביטוח. מטרתו של המדד לייצר שקיפות ולקדם שוויון חברתי בחברות אלה. על פי הצהרת הועדה, המדד יפורסם אחת לחצי שנה, ויסייע לציבור להחליט בנוגע להשקעותיו בחברות, כך שיוכל להביא בחשבון, בין יתר שיקולי ההשקעה שלו, את מידת השוויון המגדרי הנהוגה בחברה בה הוא שוקל להשקיע.

 

  • תיקון מוצע לחוק החברות בדבר גיוון מגדרי בדירקטוריוןחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") בנוסחו הנוכחי מחייב מינוי של אישה אחת בלבד כדירקטורית חיצונית בחברות ציבוריות ובחברות שאגרות חוב שלהן מוחזקות בידי הציבור ("חברת אגרות חוב"), שכן הוא קובע שבחברות כאמור, בעת מינוי דירקטור חיצוני, ככל שכל חברי הדירקטוריון שאינם מקרב בעלי השליטה וקרוביהם הם בני מין אחד, ימונה דירקטור חיצוני בן המין השני. כמו כן, קובע חוק החברות בנוסחו הנוכחי, במסגרת ההוראות הקבועות בתוספת הראשונה לו, אשר הינן הוראות ממשל תאגידי מומלצות אשר חברה רשאית לקבוע בתקנונה ("הוראות ממשל תאגידי מומלצות"), כי בעת מינוי דירקטור בחברה ציבורית או בחברת אגרות חוב יגוון הרכב הדירקטוריון, בין היתר בהתחשב במין של המועמד. במרץ 2021 פרסם משרד המשפטים טיוטת תזכיר לתיקון חוק החברות.[3] תזכיר החוק מציין כי מחקרים רבים הצביעו על תרומתו של ייצוג מגדרי הולם לעצמאות הדירקטוריון, לאיכות עבודתו ולביצועי החברה. משכך, מוצע במסגרת תזכיר החוק להוסיף להוראות הממשל התאגידי המומלצות הוראה הממליצה כי בעת מינוי דירקטור בחברה ציבורית או בחברת אגרות חוב, יגוון הרכב הדירקטוריון, כך שייצוגו של כל אחד מן המינים לא יפחת משליש מחברי הדירקטוריון.

 

  • הגברת הגיוון המגדרי בדירקטוריונים של תאגידים בנקאיים– בנובמבר 2021 העביר יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, לתאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי, טיוטת תיקון להוראת נוהל בנקאי תקין מס' 301 אשר עוסקת בנושא הדירקטוריון, שמטרתה גיוון ההרכב המגדרי בדירקטוריונים של התאגידים הבנקאיים, וזאת על מנת להבטיח ייצוג הולם לשני המינים, בהתאם לשיעורם באוכלוסייה. התיקון המוצע קובע כי בהרכב הדירקטוריון יינתן ייצוג הולם לשני המינים, וכי הדירקטוריון נדרש לקבוע לשם כך מדיניות ביחס לשיעור הגיוון המגדרי בו, לרבות טווח הזמן להשגת היעד ואבני דרך בתהליך היישום. לגישת המפקח על הבנקים, תיקון זה יאפשר לנשים ליטול חלק פעיל יותר בעיצוב אסטרטגיות המשלבות מגוון רחב יותר של דעות, תפיסות וערכים ולהשפיע במוקדי קבלת החלטות עסקיות חשובות של התאגידים הבנקאיים.

 

  • הקמת פורום 35+ על ידי רשות ניירות ערך– באוקטובר 2021 פרסמה רשות ניירות ערך ("הרשות") כי יו"ר הרשות, ענת גואטה, הקימה את פורום 35+, שמטרתו לקדם איזון מגדרי בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים, חברות לניהול קרנות נאמנות וחברות לניהול תיקי השקעות המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך. הפורום יכלול נציגים מקרב המגזר הציבורי, הפרטי והמגזר השלישי (לרבות נציגים של תאגידים מדווחים, חברות לניהול קרנות נאמנות ומנהלי תיקים מפוקחים בהם הדירקטוריון כולל למעלה מ-35% נשים) על מנת להעניק לו ראייה רחבה המחוברת לתעשייה בתאגידים, לצורך גיבוש כלים אפקטיביים למימוש מטרה זו. בהתאם לפרסום האמור, הרשות שואפת כי עד לסוף שנת 2023 נשים יהוו למעלה מ-35% מהרכב הדירקטוריונים בלפחות 25% מהגופים המפוקחים על ידי הרשות, וכי עד לשנת 2028 נשים יהוו למעלה מ-35% מהרכב הדירקטוריונים בלפחות 50% מהגופים כאמור.

 

  • הצבעת גופים מוסדיים באסיפות כלליות של תאגידים מדווחים– במהלך 2021 העלו גופים מוסדיים את האפשרות כי יתקנו את מדיניות ההצבעה שלהם, כך שתקבע כי גופים אלה יצביעו באסיפות כלליות של תאגידים מדווחים נגד מינויים של דירקטורים, בדירקטוריונים בהם לא מכהנות נשים בשיעור מסויים.

 

אם כן, ניכר כי בשנת 2021 חלה התקדמות מסויימת בהכרה בחשיבות שבכהונתן של נשים בדירקטוריונים של חברות במגזר העסקי בישראל. עם זאת, ההתקדמות עיקרה בצעדים ראשוניים בדרך לקביעת כללים וביוזמות חקיקה שטרם נחקקו בפועל, אשר אף לא קובעות חובת מינוי של נשים בשיעור מינימלי לדירקטוריונים של חברות במגזר העסקי, אלא מסתפקות בכלים של המלצה בלבד. משכך, על אף שהיוזמות שפורטו לעיל מהוות התקדמות מבורכת, הסתכלות עליהן במבט מפוכח מעלה כי הדרך לשוויון מגדרי בדירקטוריונים של חברות עסקיות בישראל עוד ארוכה.

מחלקת חברות וניירות ערך מייצגת, בין היתר, חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים ומייעצת להם בנושאים שונים, לרבות בדבר הרכב הדירקטוריון שלהם והוראות הדין החלות עליהם בהקשר זה.

הכותבת, רעות אלקלעי, היא שותפה במחלקת חברות וניירות ערך, המתמחה בהנפקות הון וחוב בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, בייעוץ שוטף לחברות ציבוריות וכן בעסקאות מיזוגים ורכישות.

 

[1] הנתונים לקוחים מתוך ממצאי הבדיקה של מחלקת מחקר, פיתוח וייעוץ כלכלי-אסטרטגי ברשות ניירות ערך.

[2] הנתון הוצג על ידי המפקח על הבנקים בשולחן עגול שקיים בנק ישראל יחד עם המשרד לשוויון חברתי ביוני 2021.

[3] תזכיר חוק החברות (תיקון מס' …) (ממשל תאגידי בחברות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"א-2021.

 

מאמר זה פורסם כחלק מהעלון השנתי של מחלקת חברות וניירות ערך לשנת 2021. לעלון המלא >> לחץ כאן

חפשו לפי +