1. נקודת המוצא היא שאישור להתקשרות למרות האיסור הכללי הוא כאמור, בחזקת חריג המיועד למקרים נדירים שבהם קיים צידוק עקב נסיבות מיוחדות של צורך ציבורי מובהק בקיום ההתקשרות, כדוגמת מצב של ספק יחיד, או נסיבות של "כורח שעה", ובלבד שלא קיים חשש לפגיעה בטוהר המידות.
2. בעניין המונח "כורח שעה", סבור ביהמ"ש כי אין נדרש שיהיה "הכרח מוחלט" לבצע את ההתקשרות; כורח השעה מתקיים לעתים גם כאשר ישנה חלופה אחרת לעריכת ההתקשרות, אלא שבנסיבות המקרה אפשרות זו איננה מתאימה עד כדי כך שהיא אינה חלופה רלוונטית.
3. בתוך כך, התנאים שהוצעו על-ידי משרד הפנים: עמידה בתנאי כשירות למשרה ודרישת תצהירים מראש הרשות והמועמד למשרה, מהווים תנאים בסיסיים לשלילת החשש ממהלך פוליטי פסול; אך אין מדובר בתנאים שדי בהם בלבד כדי להביא לאישור ההתקשרות, ויש לבחון את מכלול הנסיבות.
4. בנוסף, יש ליתן את שיקול הדעת למימד הזמן. כלומר, בירור הזיקה בין תום תקופת הכהונה לבין ההתקשרות המבוקשת. קיימת אפוא, אפשרות לקצר את תקופת הצינון שמופיעה בסעיף 122א(ט) לפקודת העיריות (18 חודשים), במקרים שלא עולה חשש למהלך פוליטי פסול ולפגיעה בטוהר המידות.
5. כאינדיקציה נוספת, יש להבחין בין מינוי חבר מועצה שכיהן בסיעת ראש הרשות או בסיעה תומכת, לבין חבר מועצה מסיעה אופוזיציונית. זאת כדי לסכל מצב שבו המינוי יפתח אפשרות פסולה ל"השתקת" האופוזיציה. לא מדובר בתנאי פורמלי לאישור או דחיית הבקשה למינוי, אלא שבכלי נוסף שעתיד לשמש את שר הפנים בעת מתן הדעת לקיומו של מהלך פוליטי פסול.
6. יתרה מכך, כאשר עסקינן בהתקשרות עסקית של העירייה עם חבר מועצה שחדל מכהונתו, יש להעניק משקל לשאלה, האם מדובר בחבר מועצה שהתפטר מכהונתו באופן שמעלה חשד כי ההתפטרות נעשתה על מנת להכשיר את ההתקשרות, או שמא מדובר בחבר מועצה שלא נבחר מחדש בבחירות ולכן מטבע הדברים, חדל מכהונתו.
7. קריטריון נוסף הוא קיומם של כישורים מיוחדים אשר עשויים להטות את הכף לטובת אישור המינוי לתפקיד האמור, מקום בו אין חשד למהלך פוליטי אסור.
8. בית המשפט הנכבד התייחס למינויים למשרות אמון (משרות הפטורות ממכרז לפי תקנה 2(ב)(3) לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), התש"ם–1979) וציין, כי לא מדובר בהכרח בנסיבה מקלה שמצדיקה ומכשירה את מתן האישור החריג. ביהמ"ש אף העיר כי במשרות אמון דווקא מתעצם החשש מפני מהלכים פסולים, ביותר נוכח הגמישות בנושא העסקה ופיטורין של מי שמועסקים במשרת אמון.

• בית המשפט מציין כי אף שבצו המועצות המקומיות אין הוראה מקבילה בדבר צינון של 18 חודש, יש להחיל הוראות אלה בדרך של היקש. ביהמ"ש ממליץ לשר הפנים לתקן את צו המועצות המקומיות בהתאם.
• פסק הדין אינו קובע במפורש כי הקווים המנחים שבו יחולו גם מועצות אזוריות. עם זאת, מאחר ובסעיף 89ב לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח – 1958 קיימת הוראה דומה לזו שקיימת בסעיף 103א לצו המועצות המקומיות, התשי"א-1950, הדעת נותנות שהעקרונות שנקבעו בפסק הדין יחולו גם על מועצות אזוריות, בדרך של היקש, בדומה לתחולתם על מועצות מקומיות.
• העתירה נשוא פסק הדין הוגשה כנגד התקשרות של עירייה עם חבר מועצה שחדל לכהן בסמוך לפני התקשרות המועצה עמו. עקרונית, אותה הוראת חוק (ס' 122א הנ"ל) חלה גם על התקשרות של העירייה עם חבר מועצה מכהן. עם זאת, הדעת נותנת כי יישום אמות המידה שנקבעו בפסה"ד לגבי התקשרות עם חברי מועצה מכהנים יהיה מחמיר עוד יותר.
• הוראות סעיף 122א לפקודת העיריות חלות גם על התקשרות של תאגיד בשליטת העירייה (כדוגמת חברה כלכלית).
• לבסוף, יצוין כי אפשר שפסה"ד ישליך גם על היבטים הנוגעים לדיני "צינון" אחרים, כדוגמת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט – 1969.

לנוסח פסק הדין המלא >> לחצו כאן

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה שתידרש.

בריאות לכולם,
הרצוג פוקס נאמן