ביום 25 בנובמבר, 2024 פרסמה הרשות לניירות ערך ("הרשות") עמדת סגל משפטית בנושא פעילות במודל "קנייה-ומכירה" (reseller) שאינה חייבת ברישיון מכוח חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 ("החוק" ו-"עמדת הסגל" בהתאם). כמו כן, ביום 1 בדצמבר, 2024 פרסמה הרשות הוראה לחברות תשלומים בעניין דיווחים לרשות ("הוראת דיווחים לרשות" או "ההוראה").

עמדת הסגל

עמדת הסגל נדרשה לעניין אפיון פעילותם של נותני שירות המבצעים פעילות בפלטפורמה מקוונת לרכישת מוצרים ושירותים, דהיינו פלטפורמת Marketplace ("מרקטפלייס"). פעילות המרקטפלייס יכולה להתבצע במודל מסוג "קנייה-ומכירה" המכונה באירופה Buy-sell או Reseller ("מודל ריסלר"), מודל זה עשוי להיות מסווג ככזה שאינו מהווה שירות תשלום כהגדרתו בחוק ומשכך אינו חייב ברישיון.

מטרת עמדת הסגל הינה להתוות את הקריטריונים המשמשים לאפיון מודל עסקי מסוג ריסלר הפועל במרקטפלייס, אשר אינו טעון רישוי תחת החוק.

עמדת הסגל מגדירה "ריסלר" כמי שמשמש מוטב התשלום בגין מכירה או אספקה של מוצרים או שירותים, לאחר שרכש אותם מצד ג' ("הספק"). הריסלר קונה שירותים או מוצרים מספק במטרה למכור אותם בשנית ללקוח-קצה. יש להבדיל אופן פעילות זה מגורם המתווך בלבד בתשלום, אשר שירותיו הינם העברת תשלום מספק ללקוח קצה מבלי שירכוש בעצמו מוצרים אלו.  בבסיס מודל זה הוא התגבשותן של (לפחות) שתי התקשרויות חוזיות נפרדות ועצמאיות: הראשונה בין הספק לריסלר והשנייה בין הריסלר ללקוח-הקצה, ללא תלות ביניהן.

הרשות פירטה בעמדתה את מאפייני ההתקשרויות שבהתקיימותם, ככלל, יש לראות את מודל הפעילות כמודל ריסלר, הפטור כאמור מחובת רישוי לפי החוק:

יחסי ספק – ריסלר:

• התקשרות חוזית עצמאית ומובחנת בין הריסלר לבין הספק, במסגרתה רוכש הריסלר מהספק מוצרים או שירותים, בתנאים מוגדרים ובעבור תמורה חוזית מפורטת. במסגרת התקשרות זו תועבר הבעלות הקניינית על המוצר לריסלר, או שתיווצר בידיו זכות לקבל שירות מהספק.
• חובת הריסלר לתשלום התמורה אינה מותנית בגבייתה מלקוח-הקצה. במסגרת ההתקשרות מתחייב הריסלר לשלם לספק את התמורה החוזית המוסכמת עבור המוצר או השירות ללא תלות ובמנותק מגביית התשלום מלקוח-הקצה בגין המוצר או השירות.

יחסית ריסלר- לקוח-קצה:

• התקשורת חוזית עצמאית ומובחנת בין הריסלר ללקוח-הקצה, בדומה לאמור לעיל בעניין יחסי הספק – ריסלר. בנוסף, ככלל יתקיים מצג ברור מול לקוח-הקצה כי עניינו מול הריסלר בלבד.
• הריסלר הוא מוטב התשלום. הואיל והריסלר הינו המוכר, הרי שהוא בלבד הזכאי לתמורה מלקוח-הקצה.
• האחריות לאספקת המוצר או השירות מוטלת על הריסלר. כפועל יוצא של האמור לעיל, הריסלר הוא שייקח על עצמו את האחריות לאספקת המוצר או השירות, ובכלל זה את החובה לזכות או לפצות את לקוח-הקצה במקרה של נזק שנגרם לו כתוצאה מכשל כלשהו (באספקה או במוצר או השירות עצמו).
• העמדת שירות לקוחות לטיפול בפניות, תלונות ובירורים, לצורך עמידה בחבות שנטל על עצמו הריסלר במסגרת ההתקשרות מול לקוח-הקצה.

התקיימות מאפיינים אלו תיבחן לאור הפעילות העסקית הקיימת בפועל של נותן השירות כפי שזו באה לידי ביטוי במודל העסקי שלו ובהסכמים המסחריים של נותן השירות מול הספק ולקוח-הקצה, לרבות בתקנון ובתנאי השירות המפורסמים לציבור.

בהמשך לפרסום עמדת הסגל, הרשות קוראת לגופים הפועלים כיום לבחון את הצורך ברישוי ביחס לפעילותם ולקריטריונים המפורטים בעמדת הסגל בשאלה האם פעילותם היא במודל ריסלר.

עבור גופים כאמור אשר זקוקים לפרק זמן נוסף על מנת לבחון את פעילותם היא במודל ריסלר, או שהם נדרשים להגיש בקשת רישיון לפי סעיף 2 לחוק, המועד להגשת בקשת הרישיון יוארך עד ליום 31.3.2025. במשך תקופה זו יחול על גופים אלה האמור בסעיף 81(א) לחוק והתנאים הקבועים בו לעניין זכאותם להמשיך בעיסוקם.

יוער כי הרשות הבהירה כי קביעה שנותן שירות הוא ריסלר לא תפטור אותו באופן גורף מחובת רישוי לפי סעיף 2 לחוק במידה וזה מספק שירות תשלום אחר במסגרת עיסוקו.

כמו כן, הרשות הבהירה כי זו תשוב ותבחן את עמדתה בהתאם למציאות המפתחת ולשינויים במודלים העסקיים ובאמצעים הטכנולוגיים בענף שירותי התשלום.

• לצפייה בעמדת הסגל >> לחצו כאן

הוראת דיווחים לרשות

סעיף 25(ב) לחוק מסדיר את הדרישה מבעל רישיון או בעל אישור להגיש לרשות דוחות, הודעות ונתונים על פעילותם. בהתאם הוראת דיווחים לרשות מסדירה חובות דיווח אלה.

יצוין כי ביום 9 בספטמבר, 2024, פרסמה הרשות להערות הציבור טיוטה של הוראת הדיווחים. נוסחה הסופי של ההוראה אימץ חלק מהערות הציבור, אשר חלקן הוגש באמצעות משרדנו.

הוראת הדיווחים נסמכת במידה רבה על חובות הדיווח הקבועות תחת האסדרה האירופאית לחברות תשלומים של ה-European Banking Authority ("EBA") וה-Financial Conduct Authority  הבריטי ("FCA"). יחד עם זאת, בהיבטים מסוימים חורגת ההוראה מהאסדרה האירופאית, וקובעת חובות דיווח ביחס לתחומי פעילות אשר אינם מוסדרים באירופה.

להלן יבואו השינויים העיקריים לעומת טיוטת ההוראה ודגשים חשובים בנוסח הסופי של הוראת הדיווחים:

• הרשות הבהירה כי לא ייקבעו חובות דיווח פומבי מכוח ההוראה בשלב זה, וזאת מבלי לגרוע מחובות הדיווח הפומבי האחרות הקבועות לפי דין.
• נוסף סעיף 10 המתיר לבעל רישיון שהוא נותן שירות זר, אשר קיבל הקלות מכוח סעיפים 21 ו-26 לחוק לפנות לרשות בבקשה כי ההקלות שקיבל יחולו גם ביחס לחובות הדיווחים הקבועות בהוראת הדיווחים לרשות. הרשות רשאית לאשר בקשה זו תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור.
• צומצמה דרישת הדיווח הרבעוני כך שזו תיוותר רק לעניין הנכסים בהם נשמרים כספי הלקוחות, ולעניין משמורני הכספים עימם התקשר בעל הרישיון.
• צמצום דרישת הדיווח הרבעוני לעיל לא תחול ביחס לבעל רישיון בעל היקף פעילות גדול,[1] אשר יידרש, נוסף על הדיווח לעיל, וביחס לרבעון הראשון, השני, והשלישי של שנת הדיווח, להגיש דיווח על עמידתו בדרישות ההון, הביטוח או הבטוחה האחרת לפי הוראות סעיפים 13(א)-(ד) להוראה. דיווח זה יבוסס על דוח עמידה בדרישות הוראת הון עצמי אשר ייערך על ידי רואה החשבון של בעל הרישיון לפי כללי החשבונאות המקובלים, ושיוגש במסגרת הדיווח (וזאת חלף הדרישה בטיוטת ההוראה להגשת דוח רבעוני סקור עליו יבוסס הדיווח).
• הגדרת המונח "שימוש לרעה" שונתה כך שתהיה זהה להגדרת מונח זה בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019. אולם, הרשות הדגישה כי לעמדתה ההגדרה הרחבה הקיימת בחוק שירותי תשלום כוללת ממילא גם את המקרים שהוחלט למחוק מנוסח ההגדרה כפי שהופיעה בטיוטת ההוראה.
• סעיף 15 להוראה מתייחס לבעל רישיון שטרם השלים תקופת פעילות מספקת לשם חישוב סכום הון עצמי, וקובע כי חלף האמור יגיש אומדן מנומק בהתבסס על נתוני פעילותו הצפויים על פי התוכנית העסקית ועל הצהרתו בדבר האמצעים הכספיים כפי שהוגשה בבקשת הרישיון. זאת, ככל שלא נקבעו בעניין בעל הרישיון הרואות אחרות (והובהר כי תוספת זו מתייחסת, בין היתר, לנותן שירות זר).
• הרשות הבהירה כי ביחס לדוח הסדרי מיקור חוץ אשר נדרש להיות מוגש לפי סעיפים 24-26 להוראה, ככל שלא חל שינוי באלו יוכל בעל הרישיון להסתפק בהצהרה על היעדר שינוי.
• בעניין המועד להגשת דיווחים מיידיים לפי פרק ו' להוראה, על אף שברירת המחדל נותרה הגשת דיווח מיידי תוך יום עסקים, בהקשרים מסויימים נקבעו מועדים ארוכים יותר. כך, למשל, דיווח על הודעות על אי מתן גישה ועל הסרת מניעת גישה לפי הוראת סעיפים 36(ג)(2) ו-36(ג)(3) לחוק, יוגשו עד תום שלושה ימי עסקים; דיווח על מינוי או סיום כהונה של נושא משרה בכירה בבעל השליטה יוגשו עד תום שבעה ימי עסקים; דיווח על קבלת החלטה בדירקטוריון לאישור הפעלת שירות או מוצר חדש יוגש בתום חמישה ימי עסקים מהמועד בו התקבלה ההחלטה (אולם לפחות 60 ימים טרם כניסת החלטה כאמור לתוקף).
• הושמטו ההוראות בדבר חובת דיווח מיידי בגין שינוי במסגרת או במדיניות ניהול הסיכונים של בעל הרישיון וכן בגין קבלת דוח ביקורת בעל השפעה מהותית.

• לצפייה בהוראת דיווחים לרשות >> לחצו
• לעיון בסיכום הערות הציבור והתייחסות הרשות>> לחצו
• לקריאת עדכון לקוחות קודם בעניין טיוטת הוראת דיווחים לרשות >> לחצו

[1] בעל רישיון המסווג כבעל דרגת פעילות ד' בתקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות), התשפ"ד-2024 ("תקנות האגרות"), קרי שהיקף פעילותו, כהגדרת המונח בתקנות האגרות, מעל 100 מיליון ש"ח, או מעל 150 מיליון ש"ח לעניין מתן שירות ניהול חשבון תשלום. חובת הדיווח האמורה תחול על בעל רישיון בעל היקף פעילות גדול החל משנת הדיווח העוקבת למועד בו נקבעה דרגת הפעילות שלו כדרגת פעילות ד'.

למשרדנו מומחיות רבה וניסיון רב שנים בתחום השירותים הפיננסיים על כל גווניו. אנו מלווים ועוקבים אחר כל ההתפתחויות הרגולטוריות בתחום זה, מסייעים ומייעצים לגופים פיננסיים מובילים בישראל ובעולם.

נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בכל סוגיה בתחומים אלה, לרבות בקשר עם בחינת הסוגיות העולות מעמדת הסגל הנ"ל, וכן בכל שאלה או הבהרה.

בברכה,

מחלקת בנקאות ומימון, הרצוג פוקס נאמן.