על רקע פעילות אכיפה מוגברת של המשרד להגנת הסביבה בקשר עם ניהול אירועי חירום ואירועי חומרים מסוכנים בתעשייה, מצאנו לנכון להביא בפניכם מאמר שפרסמנו בנושא.

המאמר התפרסם במגזין "אזור התעשייה" של התאחדות התעשיינים.

תארו את התרחיש הבא: מפעל תעשייתי מתכנן הרחבה של מתקן ייצור קיים. הוא מתקשר עם קבלן לצורך ביצוע עבודות תשתית למתקן. במהלך העבודות פוגע הקבלן בשוגג בצנרת שמובילה חומר מסוכן ושבטעות לא סומנה כנדרש. הפגיעה גורמת לדליפת חומר מסוכן המתפשט באזור ויוצר אירוע זיהום אוויר וריח בישוב שכן. כוחות חירום שמגיעים למפעל מבקשים מידע אודות החומר שדלף אולם המידע אינו זמין באופן מיידי בידי צוות החירום המפעלי. לאחר סיום האירוע וכנהוג במקרים כאלה, המשרד להגנת הסביבה מזמן את מנהלי החברה לשימוע, דורש לקבל את מסמכי התחקיר הפנימי ושוקל לפתוח בחקירה פלילית כנגד החברה ומנהלים בה. במקביל, תושבים מפעילים לחץ על המשרד בשל קרבתו ליישובם ופותחים בקמפיין ציבורי. בנוסף, השבתת המפעל לפרק זמן בעקבות האירוע גורמת לעיכוב באספקת סחורה ללקוחות, על כל המשתמע מכך.

אמנם נשמע כתסריט אימים, אולם אירועים מסוג זה ואף מורכבים יותר אינם זרים לעולם התעשייה. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מדי שנה מתרחשים במפעלים ברחבי הארץ עשרות אירועי חירום המדווחים למשרד ונחקרים על ידו.

לכן, הכנה נכונה מראש לאירועי חירום חיונית כיום למפעלים, בעידן שבו שרשרת של התרחשויות בלתי-מכוונות עלולה להתפתח לחשיפה משפטית וכספית משמעותית הרבה מעבר לאירוע הנקודתי עצמו. אמנם יש מי שיגידו ש"טעויות תמיד יקרו", אולם הכנה יסודית למניעת אירוע חירום, לצמצום ממדיו כשהוא מתרחש וניהול השלכותיו לאחר שהוא מסתיים – הם אפשריים, נגישים ובלי ספק זולים הרבה יותר מהתמודדות עם אירוע חירום שיצא משליטה ו"כיבוי השריפה" בדיעבד.

הטיפול באירוע חירום אינו מתחיל ואינו נגמר באירוע עצמו. למעשה, ההיפך הוא הנכון – טיפול נכון באירוע חירום מתחיל הרבה לפני האירוע ונמשך הרבה אחריו.

היערכות מוקדמת ומניעה: בשלב זה חשוב לבחון את מערך ניהול הפעילות השוטפת של המפעל, בכדי למנוע כשלים כפי שתוארו בתרחיש לעיל. האם כל הסיכונים הקיימים במפעל ידועים? האם ישנם נהלים מתאימים ומעודכנים לטיפול בהם? האם המפעל עומד בהוראות ההיתרים והרישיונות שלו? האם קבלנים, עובדים ונותני שירותים הודרכו אודות הסיכונים במפעל והאמצעים למנוע אותם וקיימת חלוקת אחריות ברורה בינם ובין המפעל מזמין העבודה? זיהוי סוגיות כאלה לא תמיד ימנע את עצם התרחשות האירוע אולם עשוי בהחלט לצמצם חשיפה משפטית בעקבותיו.

התנהלות בעת האירוע: היערכות מראש לאירוע חירום לא באה לידי ביטוי רק בתרגולי שטח. יש לתת את הדעת גם להיבטים חשובים אחרים, כגון – האם קיימת חלוקת אחריות ברורה בין בעלי התפקידים במפעל לגבי ניהול האירוע (כולל לדוגמא אירועים בשעת לילה כשהמפעל סגור)? האם ברורה שרשרת הדיווח לרשויות (מוקד המשרד להגנת הסביבה, כיבוי אש וכד') וגורמי פנים (מנהל תורן, מנכ"ל, קב"ט, הייעוץ המשפטי, הדובר)? חובות הדיווח לגורמים השונים הן לעיתים מורכבות וחיוני להכירן מראש בכדי למנוע עבירות אי-דיווח ואף חשיפה לתביעות אזרחיות.

התנהלות לאחר האירוע: כידוע, אירועים אינם מסתיימים עם עזיבתם של כוחות החירום. כמו בתרחיש לעיל, יש להיערך לכך שהרשויות תבקשנה לזמן את עובדי ומנהלי המפעל לחקירות ושימועים, והם עשויים להיות חשופים באופן אישי להליכים פליליים ואף לתביעות אזרחיות ביחד עם החברה. לכן, חשוב לבחון לדוגמא האם התחקיר הפנימי שערך המפעל נוסח מראש בשיתוף היועץ המשפטי, נבחנו סוגיות של חיסיון מפני הפללה עצמית ובוצעה הכנה משפטית נאותה לקראת שימוע. דוברות החברה נדרשת אף היא למתן תשובות לציבור באותה עת וחשוב כי תתודרך לגבי רגישויות משפטיות אפשריות. בעתות כאלה, קיימת חשיבות לבחינה על ידי מנהלי החברה – החשופים אישית במקרה של עבירה סביבתית – של היקף הביטוח והשיפוי שהם זכאים לו. במישור אחר, עשויות להתעורר סוגיות מול גורמים מממנים וחברות ביטוח, אשר בהסכמים עימם התחייב המפעל לעמוד בהוראות הדין ונדרש לדווח להם אודות האירוע.

מערכות ניהול סביבתיות וסקרי אכיפה פנימיים מהווים אמצעי יעיל להיערכות לאירועי חירום ומפעלים רבים נדרשים ממילא כבר היום בתנאי הרישיונות שלהם לתת מענה לנושא. יחד עם זאת, דרישות הרגולטורים למניעת אירועי חירום וטיפול בהם עוסקות במניעת סיכונים לציבור ולסביבה מהאירוע. הן אינן מטפלות בסוגיות שנדרש לתת להן מענה בכדי להגן על החברה ומנהליה מפני חשיפה משפטית בקרות אירוע. לכן, מפעלים רבים מכינים כיום נהלים סדורים לניהול אירוע חירום, ובכללם היערכות ל"יום שאחרי" – היערכות לשימועים וחקירות פליליות, אופן ניהול תחקירים פנימיים ועוד. כאמור, התרחישים רבים, אך הפתרונות קיימים וניתן בהחלט להיערך אליהם מראש.