תחום ה-ESG (איכות סביבה, חברה וממשל תאגידי)  עובר התפתחויות רבות בתקופה האחרונה והופך אט אט מפרקטיקה וולונטרית לחובה מנדטורית. שיקולי ה-ESG הולכים ונהיים מרכיב מרכזי בהליכי קבלת ההחלטות במגזר העסקי והפיננסי, ומסקירת תביעות תקדימיות בעולם עולה כי לדירקטורים ודירקטוריות אחריות אישית לניהול גורמי ESG בחברות שלהם, וניתן אף לראות מעורבות גוברת של מנהלים ויועצים משפטיים בתחום.

בהתאם לכך, ניתן לראות בשנים האחרונות כיצד התקדמו חברות מכל התחומים מניהול שולי של אחריות תאגידית עד לכדי מדידה וניהול אסטרטגי של נתוני ESG. בהתאמה, גם חברות דירוג האשראי נכנסו לתמונה והחלו לפרסם דירוג ESG המספק מידע למשקיעים ומחייב חברות במדידה ודיווח. במקביל, רשויות רגולטוריות, בעיקר בזירה הבינלאומית, החלו להסדיר את התחום, שמטבע היותו וולונטרי, לקה (ועדיין לוקה בחלקו) בבעיות של ריבוי סטנדרטים, "התיירקקות" (Greenwashing) וסתירות במידע הקיים. אם כן, הלכה למעשה, תחום ה- ESG הולך ונהיה סטנדרט בסיסי והחשיבות של שיקולי ESG בעסקאות שוק ההון ברחבי העולם, הולכת וגוברת.

בהמשך לאמור, אנחנו מתכבדים להביא לידיעתכם מספר חידושים מהתקופה האחרונה, המעידים על ההתפתחות המואצת בתחום ה ESG בארץ ובזירה הבינלאומית.

התפתחות בישראל

1. הודעת בנק ישראל בדבר העקרונות לניהול אפקטיבי של סיכונים פיננסים שקשורים לאקלים

ביום 12 ביוני 2023 פורסמה על-ידי הפיקוח על הבנקים הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 345 בנושא "עקרונות לניהול אפקטיבי של סיכונים פיננסיים שקשורים לאקלים" לתאגידים בנקאיים וסולקים. ההוראה קובעת עקרונות על פיהם נדרשים התאגידים הבנקאיים לפעול כדי לנהל בצורה מיטבית את חשיפתם לסיכונים פיננסים שקשורים לאקלים. ההוראה מתבססת על מסמך שפרסמה ועדת באזל  בחודש יוני 2022 שכותרתו = "BCBS, Principles for the effective management and supervision of climate-related financial risks". לצד יישום העקרונות שנקבעו בהוראה זו, תאגיד בנקאי נדרש לתת גילוי לסיכונים הסביבתיים אליהם הוא חשוף, לרבות סיכוני אקלים, ולתאר את אופן ניהולם, בהתאם להוראות הדיווח לציבור. ההוראה החדשה תיכנס לתוקף תוך עשרים וארבע חודשים ממועד הפרסום.

הוראה זו גובשה ופורסמה ברקע הגברת המודעות בארץ ובעולם לקיומם ולהיקפם של סיכונים פיננסיים שנובעים מפוטנציאל הנזק של אירועים ותהליכים שקשורים לשינויי אקלים והעלייה המשמעותית בהיקף האסדרה האקלימית בעולם שנובע מתהליך ההפנמה של הסיכונים הפיננסיים שקשורים לאקלים. המאסדרים הפיננסים משקיעים מאמצים בפיתוח עקרונות להתמודדות נאותה של המערכות הפיננסיות עם סיכוני האקלים ואמצעים להפחתת הסיכונים. בין היתר, מתרחב הפיתוח של כלים ומתודולוגיות לזיהוי ולהערכה של סיכוני אקלים, מתגבשים עקרונות לניהול הסיכונים, נקבעות דרישות לגילוי מידע בנושאי סביבה וננקטים צעדים לעידוד המעבר ל"מימון ירוק".

לקריאה נוספת – לחצו כאן.

 

2. פרסום קריטריונים לדירוג מעלהESG לשנת 2024:

ארגון "מעלה", המקדם לצידן של כ-120 חברות מובילות במשק הישראלי, את תחום האחריות התאגידית ופיתוח סטנדרטים לניהול אחראי בישראל, פרסם את הקריטריונים העדכניים לשאלון דירוג מעלה ESG לשנת 2024. צורת הדירוג המחודשת משקפת את הציפיות העדכניות מהחברות בהיבטי ESG, לצד סטנדרטיזציה של שפה אחידה, עדכנית ותנאי מדידה לעסקים ישראלים ובינלאומיים. דגשים כלליים בעדכון דירוג מעלה לשנת 2024 כוללים:

• עדכון הקריטריונים בדירוג בהתאם להתפתחויות ESG בארץ ובעולם והערות מחזיקי עניין.
• הרחבת הדיווח הכמותי ובקשה למסמכי מדיניות פומביים לאורך כל פרקי השאלון.
• בפן הסביבתי, העמקת נושא המהותיות והתייחסות ליעדים ארוכי טווח (שנת 2030 ושנת 2050). בנוסף, התווסף פרק ייעודי לפיננסים בדגש על שיקולי ESG בניהול השקעות ומתן אשראי.
• בפן החברתי, נעשו מספר שינויים בהקשר של ניהול עובדים, אתיקה ארגונית וערכי יסוד וכן התנהלות מול ספקים תוך התייחסות לבנצ'מארקים ענפיים ודגש מוגבר על גיוון והכלה בדרגי ניהול.
• הגדלת ניקוד על פרסום פומבי של תמצית ביצועי ESG ובאשר לחברות רב-לאומיות, פרסום תמצית דוח ESG על הפעילות בישראל באתר האינטרנט של החברה.

 

הקריטריונים המחודשים של הארגון נבחנו ואושרו על ידי וועדה ציבורית של ארגון "מעלה", לאחר תהליך ממושך של דיאלוג משותף עם גורמי חברה וסביבה, גופי ממשלה ועסקים. בחידוש והוספת הקריטריונים לתהליך ההערכה והדירוג של מעלה יש השפעה חיובית על ישראל בהתקרבותה לסטנדרטים בינלאומיים.

לקריאה נוספת – לחצו כאן.

 

התפתחויות גלובליות

3. דו"ח איגוד עורכי הדין הבינלאומי ("IBA") בדבר שיקולי ESG בעסקאות שוק ההון:

פורום שוק ההון וועדת דיני ניירות ערך של איגוד עורכי הדין הבינלאומי (International Bar Association) להלן: ""IBA ו-"פורום שוק ההון", בהתאמה) פרסם דו"ח חדש, המספק תובנות מעניינות לגבי החשיבות ההולכת וגוברת של שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG) בעסקאות שוק ההון ברחבי העולם.

הדו"ח מתבסס על ניתוח של יותר משלושים תחומי שיפוט ומציג את תוצאות סקר ה-ESG של פורום שוק ההון לשנת 2022. בסקירה מוצגת גישתן של מדינות שונות והאופן בו הן מסדירות את נושא גילויי ה-ESG וכן, האם ובאיזו מידה הגילויים הינם מנדטוריים, הן בשל מגמת הרגולציה הגוברת והן בשל דרישות מצד משקיעים מוסדיים. גילויי ESG נדרשים ברוב מכריע של תחומי השיפוט שנסקרו בדו"ח, דבר המעיד על מגמה עולמית גוברת לקראת שקיפות רבה יותר בדיווחי ESG של תאגידים. בדו"ח צוין כי חברות בורסאיות ותאגידים גדולים הינם הגופים העיקריים עליהם חלים חובות הדיווח של ESG, תוך הדגשת חשיבותן של חובות דיווח אלו על חברות בעלות השפעה משמעותית על הסביבה והחברה.

בנוסף, להלן תובנות מרכזיות העולות מהדו"ח:

• מספר התאגידים המפרסמים גילויים מרצון בהקשר ESG, על אף שלא חלה עליהם חובה רגולטורית, עלה לכ-90%.
• סנקציות כספיות הן הסנקציות הנפוצות בהקשר לגילויי ESG כוזבים או מטעים. אולם סנקציות פליליות בהקשר ESG רווחות במדיניות מסוימות, ביניהן קולומביה, מצרים, פינלנד, צרפת, לוקסמבורג, אירלנד, יפן, פולין, סינגפור וטורקיה.
• במרבית המדינות שנבדקו עלה כי כחלק מדרישות הגילוי החלים, נדרשת התייחסות למדדים כמותיים או איכותיים בהקשר של שינויי אקלים.
• היעדר קיומם של סטנדרטים אחידים ומקובלים בעולם לדיווחי ESG, דבר שעלול ליצור אתגר עבור חברות הפועלות בתחומי שיפוט שונים ועבור משקיעים המבקשים להשוות ביצועי ESG בין חברות.

 

Mr. David Flechner, סגן יו"ר ועדת המשנה למיזוגים ורכישות של ועדת דיני ניירות ערך של IBA, ושותף במשרד Allen & Overy, ציין כי: "הסקר מספק תובנות חשובות לגבי החשיבות הגוברת של שיקולי ESG בעסקאות בשוק ההון ברחבי העולם. התוצאות מדגישות את הצורך של חברות לנקוט בגישה מקיפה יותר ל-ESG על מנת לבנות עסקים ברי קיימא וגמישים ומוכנים יותר להתמודד עם אתגרי העתיד. זה גם מדגיש את הצורך של קובעי המדיניות לפעול לפיתוח מסגרות גילוי ESG סטנדרטיות וברורות יותר, מה שיאפשר השוואה והבנה טובה יותר של סיכוני ESG והזדמנויות למשקיעים ולבעלי עניין אחרים כאחד".

לקריאה נוספת – לחצו כאן.

 

4. לקראת כניסה דירקטיבת האיחוד האירופי – סקר תאגידים פיננסים ציבוריים בבריטניה ואירופה:

בעוד חודשים ספורים עתידה להיכנס לתוקף דירקטיבת האיחוד האירופי, ה-Corporate Sustainable Reporting Directive (להלן: "CSRD"). כללי הדירקטיבה דורשים מהחברות הרשומות תחת מדינות האיחוד האירופי, דיווח מפורט יותר על השפעות התאגיד על הסביבה, זכויות אדם, סטנדרטים חברתיים וסיכונים הקשורים לקיימות. בסקר חדש שספקית פתרונות הדיווח והנתונים העסקיים Workiva פרסמה לאחרונה, עולה כי מרבית החברות הציבוריות ברחבי אירופה ובריטניה מתכננות לציית לדירקטיבה האירופאית, למרות שהיא לא מחייבת על-פי דין. מניתוח משובים של יותר מ-500 אנשי כספים בכירים בחברות ציבוריות, ממדינות אירופאיות שונות כגון בריטניה, אירלנד, ספרד, גרמניה, עולה נתון מדהים שכ- 94% מהם מעידים כי הינם נוקטים בפעולות בכדי שחברותיהם יעמדו בנהלי ה-CSRD עד שנת 2024. עם זאת, תאגידים אלו גם הציפו את חששם מנטל הדיווח ואת הצורך באינטגרציה טובה ובהירה יותר באשר להנחיות השונות של דיווחי קיימות.

לקריאה נוספת – לחצו כאן.

 

5. קבוצת G7 בתמיכה בפיתוח תקן דיווח קיימות גלובלי:

מנהיגי מדינות קבוצת G7, פורום פוליטי בין-ממשלתי המורכב משבע המדינות: קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, בריטניה וארצות הברית, התכנסו בפסגת ה-G7 בהירושימה למען הכרזת הצהרות תמיכה למחויבותם בהסכם פריז, בתקן קיימות גלובלי ובפיתוח דיווח תאגידי הקשור לאקלים. במסגרת האמור, ניתנה התחייבות להגבלת עליית הטמפרטורה העולמית ל-1.5 מעלות צלזיוס, לסיים תחנות כוח פחמיות חדשות, להגדיל את מימון המעבר האקלימי למדינות מתפתחות וכן תמיכה בפיתוח המועצה הבינלאומית לתקני קיימות (ISSB). מנהיגי הפורום הצהירו על הצורך של תאגידים ליישם את המעבר ל-Net Zero ומעבר לאנרגיה ירוקה בהתאם להסכם פריז.

לקריאה נוספת – לחצו כאן.

 

6. ממשלת אוסטרליה מחייבת את הרגולטור הפיננסי לשקול סיכוני אקלים ולאמץ תקני דיווח אקלים

ממשלת אוסטרליה הודיעה לאחרונה כי בכוונתה לחייב לראשונה את הרגולטור הפיננסי של אוסטרליה – הרשות האוסטרלית לתקנות זהירות Australian Prudential Regulation Authority (APRA)), לשלב סיכונים הקשורים לשינויי אקלים כחלק מתפקידה. הדרישה החדשה, שפורסמה כחלק מהצהרת ציפיות מעודכנת עבור ARPA, כוללת "קידום שקיפות ביחס לסיכונים פיננסיים ואימוץ תקני דיווח אקלים", לפי הצהרת שר אוצר האוסטרלי ג'ים צ'אלמרס.

ההצהרה החדשה באה בעקבות פרסום נייר התייעצות על פיתוח מסגרת לגילוי סיכוני אקלים לעסקים ומוסדות פיננסיים מטעם הממשלה, עם תוכניות להפוך את כללי הדיווח לחובה עבור גופים גדולים. הממשלה גם הטילה על משרד האוצר לפתח אסטרטגיית מימון מקיפה בת קיימא, כאשר חשיפת סיכוני האקלים מהווה חלק מהאסטרטגיה. APRA כבר החלה יוזמות להערכת גורמי סיכון אקלים במערכת הפיננסית, כולל לאחרונה ביצוע הערכת פגיעות אקלים ראשונה (CVA) עם חמשת הבנקים הגדולים במדינה, אשר דגמה את ההשפעה הכספית העתידית המשוערת של שינויי האקלים על העסקים שלהם, והפוטנציאל שלהם.

לקריאה נוספת – לחצו כאן.

 

7. מנגנון CBAM של האיחוד האירופי למיסוי פחמן נכנס לתוקף

האיחוד האירופי, אשר נמצא בחוד החנית של חקיקה ותקינה בתחום ה-ESG, כבר מחייב, בין היתר, דיווח וסיווג של פעילות סביבתית בקרב חברות ומשקיעים. כך לדוגמא הכניס לתוקף לפני כחודשיים את מנגנון ה-CBAM (Carbon Border Adjustment Mechanism), אשר יגבה "מס הפחמן" מחברות בתחומים עתיקי אנרגיה שייצאו לאירופה, לפי כמות גזי החממה שנפלטו במהלך הייצור ובכך האיחוד משית בפועל את כללי איכות הסביבה ומדיניות האקלים שלו על כל מי שירצה לייבא אליו. מדובר בתוכנית משוכללת, רחבה וירוקה של האיחוד במסגרת פרויקט Fit for 55 שנועדה להפחית ב-45% את פליטות גזי החממה של מדינות האיחוד עד 2030. התוכנית אשר מרחיבה את מנגנון הסחר באישורי פליטות פחמן דו-חמצני באישור (ETS) לתחומים חדשים, ביניהם תעשייה, בנייה, תחבורה ימית ואווירית ועוד, מטילה מס גבולות על פליטת פחמן שיושת על כל הסחורה הנכנסת לאיחוד, במגזרים הנחשבים עתירי אנרגיה. בהקשר הישראלי, בהיעדר מנגנון פנים-ישראלי המוכר על ידי הרשויות האירופיות ש"יקזז" את הפליטות הללו, חברות ישראליות עלולות למצוא את עצמן משלמות מיליוני אירו במיסים לאיחוד האירופי, במקום לממשלת ישראל. לקריאה נוספת – לחצו כאן

 

התיירקקות (Greenwashing) בעולם

8. מאמצי האיחוד האירופי ואימוץ כללים חדשים למניעת Greenwashing:

חברי הפרלמנט האירופי התכנסו לאחרונה להצבעה בעד אימוץ כללים חדשים המחייבים חברות לבסס ולאמת את הדיווחים והטענות הסביבתיות שלהן במטרה להגן על הציבור מפני הטעיה ירוקה (להלן: "Greenwashing", "התיירקקות"). מחקר אחרון של האיחוד האירופי הציג כי יותר מ-50% מהטענות הירוקות של חברות האיחוד האירופי היו מעורפלות או מטעות ו-40% היו לא מבוססות לחלוטין.

הכללים שיקדמו מהימנות של טענות ירוקות של חברות באירופה עברו ברוב גדול. בין הכללים שאושרו, נקבעו דרישות מינימום לעסקים על מנת לבסס ולאמת את הטענות הירוקות שלהם; חברות יידרשו לאמת ולהוכיח באופן עצמאי את טענותיהן הוולונטריות בתחום איכות הסביבה, וכן חברות ידרשו לזהות ולציין השפעות סביבתיות הרלוונטיות למוצרים שלהם. לא ניתן יהיה יותר לטעון טענות גנריות כמו "ידידותי לסביבה", "ירוק", "בר קיימא" ועוד, מבלי לספק ראיות מפורטות.

הרגולציה המוצעת כוללת גם כללים לאסור על מאפייני עיצוב מוצר המקדמים התיישנות מוקדמת, כלומר, תכנון או עיצוב מכוון של מוצר עם אורך חיים שימושי מוגבל, כך שהוא יתיישן בטרם עת או יהפוך ללא פונקציונלי לאחר פרק זמן קצוב. חברת הפרלמנט בילג'אנה בורזאן (Biljana Borzan) ציינה כי: "התעשייה לא תרוויח יותר מייצור מוצרי צריכה שנשברים בדיוק כשתסתיים תקופת הערבות. לחברות יהיה צורך לספק מידע על האפשרויות ועלות התיקונים בצורה ברורה. תוויות מוצרים יודיעו לאזרחים אילו מוצרים מובטחים להחזיק מעמד זמן רב יותר ויצרנים שהמוצרים שלהם עמידים יותר ירוויחו. הג'ונגל של טענות סביבתיות כוזבות יסתיים מכיוון שרק תביעות אקולוגיות מאושרות ומבוססות יתאפשרו". לקריאה נוספת – לחצו כאן.

 

9. סוכנויות הרגולציה הפיננסית באירופה מתייחסות לסיכוני ה-Greenwashing:

על פי דוחות חדשים שפורסמו על ידי שלוש סוכנויות הרגולציה הפיננסיות העיקריות באירופה, רשויות הפיקוח האירופיות (להלן: ""ESAs), עולה כי סיכוני ההתיירקקות הולכים וגדלים עבור מגוון רחב של ספקי שירותים פיננסיים, כולל בנקים, חברות השקעות וחברות ביטוח. לאור הגידול המהיר בביקוש וההיצע של מוצרי השקעה ברי קיימא והראיה הכללית של מגמה זו בחיוב, עולה החשש כי סיכוני התיירקקות יערערו את האמון בערכי הקיימות בהקשר הפיננסי וביכולת של המערכת הפיננסית לתעל הון פרטי להשקעות ברות-קיימא.

רשות הבנקאות האירופית (EBA), הרשות האירופית לביטוח ופנסיה תעסוקתית (EIOPA), והרשות האירופית לניירות ערך ושווקים (ESMA), מבקשות לקדם מספר מהלכים שיסייעו לספקי השירותים הפיננסים להבין טוב יותר את סיכוני ההתיירקקות. למשל, סיכון ליטיגציה הקשור לטענות ESG מטעות של בנקים ותביעות בנוגע למוצרים מטעים של ספקי פנסיה וביטוח. ה-ESAs אף פרסמו "קריאה להוכחות" (CFE – (Call for Evidence , וביקשו מידע מבעלי עניין רלוונטיים בהקשר טענות ופרקטיקות Greenwashing שנתקלו בהן. כך, מוסדות פיננסים, משקיעים קמעונאיים, איגודי צרכנים וארגונים לא ממשלתיים יוכלו להגיש התייחסות וייאסף מידע מקיף על סיכונים ופרקטיקות של התיירקקות במגזרי הבנקאות, הביטוח והשווקים הפיננסיים.

לצד הוצאת הדוחות, רשויות ה-ESAs קבעו הגדרה לעניין ההתיירקקות ותיארו התופעה באופן הבא: "פרקטיקה בה הצהרות, הכרזות, פעולות או תקשורת הקשורות לקיימות אינן משקפות בצורה ברורה והוגנת את פרופיל הקיימות הבסיסי של ישות, מוצר פיננסי או שירותים פיננסיים". הפרקטיקה למעשה יוצרת סיכון של הטעיית צרכנים, משקיעים או משתתפים אחרים בשוק. ה-ESMA ציין כי "קיים חוסר התאמה בין הביקוש הגובר למוצרי ESG לבין המאגר המצומצם של נכסים הנחשבים ברי קיימא", מה שמניע את התחרות בין משתתפי השוק להגביר את פרופיל הקיימות שלהם ולייצר מוצרים בני קיימא, מה שעלול להטעות במקרים מסוימים. לקריאה נוספת – לחצו כאן.

 

10. דו"ח של חברת PwC בנושא אסטרטגיות ESG עולמיות

חברת רו"ח הבינ"ל PWC פרסמה לאחרונה דו"ח אשר עולות ממנו מסקנות דרמטיות. הדו"ח מתפרסם לאחר מספר שנים של ביצוע מעקב אחרי עליית ה-ESG AUM (Assets under Management) בשווקים פרטיים, אשר בהתאם לדוח מדובר בזינוק בהשקעות ESGמ-600 מיליארד דולר משנת 2015 ל-1.1 טריליון דולר בשנת 2021 (עלייה של כ-500 מיליארד דולר), כאשר PwC חוזה שקצב הצמיחה יגדל עוד יותר ויגיע עד 2.7 טריליון דולר בשנת 2026 (ולפי התחזיות האופטימיות אף עד 4.5 טריליון דולר). הדו"ח אשר סקר 300 GPs ו-300 LPs בקרנות השקעה ברחבי ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה ואסיה, מצא כי 87.5% מהחברות שנסקרו דיווחו על תוכניות להגדלת השקעות ESG בשווקים הפרטיים שלהם במהלך השנתיים הקרובות. בנוסף, הדו"ח מציין כי 78% מה-LP's דיווחו על כוונות להפסיק להשקיע במוצרים שאינם ESG.

Olivier CarréMr. , מוביל שוק השירותים הפיננסים ב-PwC Luxemburg אמר: "נוף השווקים הפרטיים הגלובלי נמצא על סף מהפך משמעותי המובלת לאור עקרונות ה-ESG. LPs ברחבי העולם מתמקדים יותר ויותר בשיקולי ESG בכל סוגי הנכסים השונים של PM, בעוד ש-GPs שאינם מצליחים להסתגל לדרישות המשקיעים המשתנות, מסתכנים לאבד עסקים". לקריאה נוספת – לחצו כאן.

11. טענות Greenwashing מרחבי העולם – תביעה נגד חברת התעופה KLM Royal Dutch Airlines ("KLM")

פעילים הולנדים הגישו בשנה שעברה תביעה נגד חברת התעופה KLM בדבר טענות התיירקקות של חברת התעופה, כאשר התביעה קיבלה אישור להמשיך לדיון מלא על ידי בית המשפט המחוזי של אמסטרדם. התביעה, שהוגשה על ידי עמותות סביבתיות Fossielvrij ו- Reclame Fossielvrij, ונתמכת על ידי ארגון החוק הסביבתי ClientEarth, ערערה על פרסומות "טוס באחריות" של חברת התעופה, בטענה שהמודעות והשיווק מפרים את הסטנדרטים שנקבעו בחוק הצרכנות של האיחוד האירופי בכך שהחברת התעופה הציגה כי טיסות KLM אינן תורמות למשבר האקלים המתגבר. בתביעה נטען כי על ידי יצירת הרושם שחברת התעופה והתעשייה כולה מתקדמות לתעופה בת קיימא היא מטעה, ויוצרת רושם שווא  בדבר קיימות הטיסות של KLM ותוכניותיה לטפל בהשפעת האקלים שלה. על פי התביעה, מסע הפרסום מטעה שכן הוא טוען שפתרונות האקלים של תעשיית התעופה כמו שימוש בדלק ביולוגי ודלקים סינתטיים אינם מספיקים כדי להפוך את הטיסה לבת-קיימא. התביעה מאתגרת גם את טענת חברת התעופה כי יעדNet Zero  שלה עד 2050 "יוצר עתיד בר-קיימא יותר", שלדברי ClientEarth עומד בסתירה לתוכניות הצמיחה של חברת התעופה. לקריאה נוספת – לחצו כאן.

 

למשרדנו מומחיות רבה בליווי שוטף וייעוץ לתאגידים, לרבות בתחום ה-ESG. נשמח לעמוד לרשותכם בכל סוגיה בתחומים אלו, וכן בכל שאלה או הבהרה.

עו"ד ליבנת עין-שי וילדר | שותפה
מחלקת חברות וניירות ערך, ראש תחום ESG
wilderl@herzoglaw.co.il