נבקש להביא לתשומת ליבכם כי ביום 14 בינואר, 2025 פרסם משרד המשפטים הזמנה לציבור להגיש עמדות והתייחסויות ביחס לתיקונים הנדרשים בתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב-2022 (להלן: "תקנות הפטור"), בטרם גיבוש הצעה לתיקון תקנות הפטור אגב פקיעת תוקפן של חלק מהתקנות (להלן: "הזמנה לציבור").

תקנות הפטור הותקנו תחת סמכותו של שר המשפטים בהתאם לסעיף 48(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן: "החוק"), לקבוע פטור מהוראות החוק, כולן או חלקן, ביחס  לסוגים שונים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה.

אשר לפטור מהוראות החוק ביחס לסוגים מסויימים של אמצעי תשלום, תקנות הפטור אימצו, בין היתר, את עמדתם של גופים שונים מהציבור, שטענו כי אין מקום להחיל את הוראות החוק על אמצעי תשלום מסוג תווי שי וכרטיסי מתנה (Gift Card).

כך, תקנה 2(א)(1) לתקנות הפטור קובעת תנאים מצטברים שבהתקיימותם יוחרג אמצעי תשלום מסוג תווי שי וכרטיסי מתנה מתחולת החוק:[1]

• בהתאם לחוזה הקובע את תנאי השימוש באמצעי התשלום, הוא אינו מיועד לשימוש של משלם מסוים;
• הסכום המירבי שניתן לצבור באמצעי התשלום הוא 1,500 ש"ח, והוא אינו ניתן לטעינה חוזרת של ערך צבור;
• החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים.

תוקפה של תקנה 2(א)(1) לעיל הוא עד ליום 13 במאי 2025,[2] ונוכח מועד פקיעת תוקפה הקרוב, פונה משרד המשפטים לציבור לקבלת התייחסות לגבי תיקונים נדרשים בנוסח הקיים בתקנות ביחס לאמצעי תשלום אלה (תווי שי וכרטיסי מתנה).[3]

מבלי לגרוע מההתייחסות הכללית האמורה, הציבור הוזמן להעיר הערות גם בהתייחס לנקודות הבאות:

• האם יש מקום להבחין בין תווי קניה בפורמט פיזי (נייר או כרטיס) לעומת פורמט דיגיטלי?
• האם יש רלבנטיות לסכום המרבי הקבוע בתקנות של עד 1,500 ₪? זאת, בהתייחס בין היתר לפורמט הדיגיטלי ולאפשרות הצגה של מספר אמצעי תשלום יחד על גבי פלטפורמה דיגיטלית אחת?
• האם קיימת רלבנטיות באמצעי תשלום דיגיטלי לתנאי הקבוע בתקנה 2(א)(1)(א) לתקנות הפטור כי אמצעי התשלום אינו מיועד לשימוש של משלם מסוים? כיצד תנאי זה בא לידי ביטוי באמצעי דיגיטלי?
• אפשרות החלה של סעיף 17 לחוק שירותי תשלום בעניין כשל תמורה על אמצעי תשלום של תווי שי וכרטיסי מתנה, בפרט במצב שבו אמצעי התשלום מאפשר רכישה מקוונת מבית העסק המוטב?
• תוקף תווי קנייה – האם התוקף שנקבע של חמש שנים תואם את האיזון הנכון שבין ההגנה הצרכנית הנדרשת לבין הגמישות העסקית? האם יש מקום לשמר את ההפניה להוראות לפי חוק הגנת הצרכן ולשמר את ההבחנה בין שוברי מתנה לתווי קנייה?
• התייחסות לעניין אמצעי תשלום שחלים לגביו הוראות תקנה 2(א)(2) לתקנות – כרטיס תשלום נטען שמונפק על ידי גוף ממשלתי או תאגיד ללא כוונת רווח לצרכי רווחה?
• האם יש מקום לקבוע שוב הסדר זמני כהוראת שעה או שיש מקום לעגן את התקנות כהסדר של קבע?

ניתן להגיש ניירות עמדה כתובים בהתאם לאמור בהזמנה לציבור עד ליום 30 בינואר, 2025.

לצפייה בהזמנה לציבור >> לחצו כאן  

למשרדנו מומחיות רבה וניסיון רב שנים בתחום השירותים הפיננסיים על כל גווניו. אנו מלווים ועוקבים אחר כל ההתפתחויות הרגולטוריות בתחום זה, מסייעים ומייעצים לגופים פיננסיים מובילים בישראל ובעולם.

נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בכל סוגיה בתחומים אלה, לרבות בקשר עם הפרסום הנ"ל ועם מתן הערות לגביו, וכן בכל שאלה או הבהרה.

_____________________________________________________________________________________________________________________

[1] למעט מהוראות החוק המנויות ברישא של תקנה 2(א) לתקנות הפטור. בנוסף, על נותן שירותי תשלום המנפיק אמצעי תשלום מסוג זה יחולו החובות המפורטות בתקנה 3(א) לתקנות הפטור.

[2] בהתאם להחלטת ועדת הכלכלה, תוקף תקנות הפטור בנוגע לאמצעי תשלום מסוג תווי שי וכרטיסי מתנה נקבע  מלכתחילה לתקופה של 18 חודשים, ותיקון מס' 1 לתקנות הפטור האריך את תוקפן ב-18 חודשים נוספים ביחס לאמצעי תשלום אלה.

[3] יוער כי תקנה 2(א)(2) לתקנות הפטור קובעת תנאים מצטברים שבהתקיימותם יוחרגו מהוראות החוק אמצעי תשלום מסוג כרטיסי תשלום נטענים שניתנים על ידי גורמי רווחה, אולם הפטור לגבי אמצעי תשלום אלה בתוקף עד ליום 14 באוקטובר 2026.