משרד הכלכלה פותח בשורה של חקירות היצף: "העולם של היום אינו עולם של תמימות כלכלית – אלא שדה קרב גלובלי"

בשנת 2024, פתח הממונה על היטלי סחר ("הממונה") בשתי חקירות שונות הקשורות לייבוא לישראל – האחת בגין ייבוא תפרחות קנאביס מקנדה, והשנייה בגין ייבוא פרופילי אלומיניום מסין. חקירות אלה נפתחו לאחר קיפאון של 4 שנים בהן לא נפתחה אף חקירת היצף בישראל, ואפשר לשער כי לאווירת "מלחמת הסחר הגלובלית" קשר הדוק לכך, למרות שלאחרונה אפילו ארה"ב הגיעה להסכמות עם סין בענייני הסחר של השתיים.

רק לאחרונה, הודיע שר האוצר כי הוא מתנגד להטלת היטל היצף על ייבוא קנאביס רפואי מקנדה, זאת בהמשך לממצאי הממונה לפיהם יש להטיל היצף על הייבוא בתחום.

החקירה השנייה, הנוגעת לייבוא פרופילי אלומיניום מסין, עודנה מתנהלת.

רשות התחרות אף היא מעורבת בנושא ומפרסמת במקרים רבים את עמדתה ביחס לחקירות שמקיים הממונה. כך למשל, הממונה על התחרות פרסמה עמדה לפיה היא מתנגדת להטלת היטל היצף על יבוא קנאביס רפואי מקנדה משמצאה כי לא מתקיימים התנאים להטלת היטל היצף, וכי הטלת היטל היצף עלולה להביא לפגיעה בתחרות. בעבר, פרסמה הממונה על התחרות עמדה המתנגדת להטלת היטל היצף על ייבוא צמנט לישראל. באשר לחקירה בתחום פרופילי האלומיניום, הרי שרשות התחרות מעורבת גם בבדיקה זו.

מהו יבוא בהיצף?

המונח "יבוא בהיצף" מתאר מצב בו מוצרים מיובאים לישראל במחיר נמוך מהמחיר בו היצרן הזר מוכר את אותו מוצר, או מוצר דומה לו, בשוק המקומי של מדינת הייצוא. כלומר, מחיר ייבוא נמוך כשלעצמו אינו מצביע על קיומו של ייבוא בהיצף, אלא רק כאשר הוא נמוך מהמחיר המקובל במדינת הייצור.

ייבוא בהיצף כשלעצמו – אינו אסור על פי הדין הישראלי, ואף לא חלים עליו איסורים מטעם הסכמים בינלאומיים.

מהו היטל היצף ומתי עשוי להיות מוטל?

חוק היטלי סחר, תשנ"א-1991 ("החוק") מאפשר, בנסיבות מסוימות, להטיל היטל (מס) על טובין מיובאים מתוצרת יצרן מסוים או שמקורם במדינה מסוימת, כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:

1. יבוא טובין בהיצף;
2. נזק ממשי לענף הייצור המקומי או הסתברות ממשית שייגרם נזק;
3. קשר סיבתי בין הייבוא בהיצף לבין הנזק לענף הייצור המקומי.

היטלי היצף נועדו להתמודד עם יבוא שמוזרם לישראל במחירים נמוכים משמעותית ממחירו של המוצר בארץ המקור באופן שפוגע בתעשייה המקומית.

בהיבט התחרותי, כאשר מדובר במחיר שאינו משקף את עלויות הייצור במדינת היצוא, המחיר הנמוך אינו משקף יעילות והוא אינו צפוי להישאר נמוך לאורך זמן. לפיכך, יבוא במחירי היצף עלול להוביל, בנסיבות מסוימות, לדחיקת יצרנים מקומיים מהשוק ולפגיעה בתחרות בטווח הארוך.

יודגש, כי החוק מטיל על הממונה חובת היוועצות עם רשות התחרות, ומורה לשקול גם שיקולים של טובת המשק בכללותו, מתוך הכרה של המחוקק בכך שהטלת היטל היצף במקרים שאינם מתאימים עשויה להפחית את הרסן התחרותי מצד היבוא ובכך להביא לעליית מחירים ופגיעה בצרכנים.

לאחר פרסום ממצאים סופיים של הממונה, מתכנסת הוועדה המייעצת לשר הכלכלה והתעשייה בעניין היטל היצף ("הועדה המייעצת"). יבואנים, יצרנים ויצרנים מקומיים, רשאים להישמע בפני הוועדה המייעצת, באמצעות באי כוחם.

בנוסף, הטלת היטל היצף כפופה לאישור שר הכלכלה, (אישור או העדר התנגדות) של שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת ("ועדת הכספים").

כיצד צריך לפעול צד לחקירה שקיבל מכתב מהממונה?

לאחר שהממונה מחליט לפתוח בחקירה בקשר ליבוא בהיצף של מוצר מסוים, הוא מודיע על כך לצדדים הרלוונטיים – יבואנים, יצואנים, ויצרנים מקומיים.

הממונה מעביר לצדדים לחקירה שאלון, אשר התשובות לו נדרשות לצורך בירור התלונה שהתקבלה. על השאלון יש להשיב בתוך 30 יום. הממונה גם מאפשר לצדדים להעביר אליו כתב תשובה הכולל מידע וראיות בכל עניין הנוגע לחקירה.

אמנם – אין חובה חוקית להשיב לשאלון שהתקבל מהממונה. יחד עם זאת, ככל שהיבואן/ היצרן אינו משיב – הרי שהממונה רשאי לקבל החלטות בנושא בהתבסס על המידע שמונח בפניו. לפי מיטב ניסיוננו, ככלל, הממונה מסרב לבחון מידע עובדתי שהגיע באיחור.

בהקשר זה נדגיש, כי יש להגיש את המידע והמענה לשאלון בפרק זמן קצר מאד, ועל אף שלממונה נתונה הסמכות להאריך את המועדים בנסיבות מיוחדות, הרי שלפי ניסיוננו, אין הוא מרבה לתת ארכות משמעותיות במצבים שכאלה.

לפיכך, המלצתנו היא כי במידה ומתקבל מכתב מהממונה (או שלא מתקבל מכתב כזה, אך החקירה שפורסמה נוגעת לפעילות החברה), יש לפנות מיידית לעורך דין מומחה בתחום לקבלת יעוץ והכוונה לגבי המשך התהליך ושיתוף פעולה עם הממונה.

מהם לוחות הזמנים שקובע החוק?

שלושה חודשים לאחר קבלת ההחלטה אודות פתיחה בחקירה, על הממונה לקבל החלטה מקדמית בשאלה האם קיים יבוא בהיצף, נזק לתעשייה המקומית ואם קיים קשר סיבתי בין הנזק לכאורה לתעשייה המקומית לבין ההיצף הנטען; וכן בעניין הצורך בהטלת ערובה זמנית – אשר לגביה הצורך בהטלתה על הממונה לשקול "גם את הפגיעה הצפויה בענפים אחרים בישראל שעלולים להיות מושפעים מההחלטה".

לאחר פרסום ההחלטה המקדמית, ניתן להגיש, בתוך 30 ימים התייחסות להחלטה המקדמית. לאחר קבלת התייחסויות הצדדים להחלטה המקדמית, ולאחר שהממונה מסיים את חקירתו, עליו לפרסם ממצאים סופיים, ולהעביר את ממצאיו לוועדה המייעצת. הוועדה המייעצת דנה בממצאי הממונה, כאשר צדדים לתלונה רשאים להגיש לוועדה את עמדתם בכתב, וכן לבקש להשמיע את טענותיהם בעל פה.  ככלל, הוועדה המייעצת מקיימת דיונים פרונטליים, נוסף על הגשות בכתב.

הוועדה מעבירה את מסקנותיה והמלצותיה לשר הכלכלה, כאשר שר הכלכלה מחליט אם לאמצן או לדחותן. ככל ששר הכלכלה מאשר את הטלת ההיטל, עליו להעביר את החלטתו ואת המלצות הועדה המייעצת לשר האוצר, ורק אם שר האוצר לא מתנגד לכך, יוטל היטל היצף. הטלת היטל היצף  מחייבת גם את אישור ועדת הכספים.

מי יכול להגיש תלונה על יבוא בהיצף ובאילו תנאים?

יצרנים מקומיים, אשר מייצגים ענף יצרני בתעשייה המקומית, רשאים להגיש לממונה תלונה על יבוא בהיצף נגד יבואנים ונגד יצרנים זרים בהתקיים הנסיבות הבאות:

1. מגישות התלונה הן יצרניות מקומיות שקיבלו תמיכה של לכל הפחות 25% מהיצרנים בענף התעשייתי אליו הן משויכות.
2. התלונה כוללת ביסוס וראיות (לכאורה) לכך שאכן מתקיימים התנאים להטלת היטל – קיומו של היצף (הגבוה מ-2%), נזק לתעשייה היצרנית המקומית, וקשר סיבתי בין ההיצף הנטען והנזק.
3. התלונה נוגעת למוצרים מיובאים אשר דומים או זהים למוצרים אותם מייצרות המתלוננות בשוק המקומי.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג בחקירות היצף ובהליכים המתנהלים בקשר עם חקירות היצף, הן מצד חברות זרות והן מצד חברות מקומיות. אנו מספקים ללקוחותינו שירותים הכוללים ליווי צמוד מרגע ההודעה על פתיחה בחקירה (ולעיתים אף לפני כן, כאשר יש אינדיקציות מקדימות לכך), ועד להחלטות של הממונה על הסחר, ושל בתי המשפט.