לקוחות וידידים יקרים,

בצל מלחמת "חרבות ברזל", מצאנו לנכון לעדכנכם בדבר היבטי דיני חברות וניירות ערך הרלוונטיים בעת הנוכחית:

1. דחיית מועד פרסום דוחות רבעון שלישי

• רשות ניירות ערך תאפשר לתאגידים מדווחים להגיש את הדוח לרבעון השלישי לשנת 2023 עד 12.2023 (במקום 30.11.2023).
• תאגידים שיבחרו ליישם הקלה זו, ידרשו לפרסם דוח מיידי למשקיעים במועד קבלת ההחלטה על כך, או עד ליום 30.11.2023, לפי המוקדם מביניהם.
• תאגיד שישתמש בהקלה יהיה מנוע מלפרסם דוח הצעת מדף ולגייס באמצעותו עד פרסום הדוחות הכספיים, אלא אם הרשות תקבע אחרת.

להנחיית הרשות המלאה >> לחצו כאן

2. ממשל תאגידי – ניהול סיכונים

פרוץ המלחמה הביא לירידה בפעילות העסקית במשק, אשר השלכותיה לטווח הבינוני והארוך אינן ניתנות לכימות ולאומדן באופן מלא למועד זה. כבר בראשיתה, הביאה המלחמה לירידות שערים במדדי המניות המובילים בבורסה לניירות ערך בתל אביב ולעליה בשער הדולר. להמשך הלחימה עשויות להיות השלכות מאקרו כלכליות אפשריות, כגון הרחבה תקציבית ושינוי בהעדפות תקציביות, שינוי דירוג האשראי של גופים שונים בישראל, השלכות על שערי מטבע, ועוד.

על דירקטוריון החברה והנהלתה לנהל את הסיכון באופן שוטף, תוך קבלת מידע רציף ורלוונטי.

המלצותינו בעניין זה:

• ביצוע הערכות שוטפות – על הנהלת החברה לבצע הערכה שוטפת של השפעת המלחמה בפועל ועל ההשפעה העתידית האפשרית של התארכות המלחמה על פעילות החברה או על תוצאותיה העסקיות.

אנו ממליצים כי בחינה כאמור תתבצע באופן שוטף, כאשר תאגיד החשוף באופן ישיר לנזקי המלחמה יבצע עדכון תכוף יותר מחברה שמושפעת בעקיפין או באופן חלקי.

• עדכון הדירקטוריון – מומלץ לעדכן את דירקטוריון החברה באופן שוטף, בין בדרך של עדכונים בכתב ובין בדרך של כינוס ישיבות דירקטוריון – כתלות במידת ההשפעה.

בין היתר, רצוי להתייחס להשפעת המלחמה על תוצאותיה העסקיות של החברה, רציפות עסקית והפעלת אתרי החברה, ניהול כח אדם, היערכות בטחונית והיבטי מימון.

3. האם ישנה חובת דיווח על המלחמה והאירועים הקשורים בה?

לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" השלכות נרחבות על החברה הישראלית והמגזר העסקי כאחד. התמשכות הלחימה מציבה וצפויה להציב אתגרים לפעילותם של תאגידים מדווחים, הפועלים בענפים עסקיים שונים. אתגרים אלה יכולים להיות כתוצאה מחשיפה ישירה לנזקי הלחימה כנגזרת מתחומי הפעילות בהם פועלים תאגידים אלה (למשל, מיקום של מפעל באיזור המושפע ישירות מלחימה), או כתוצאה מחשיפה עקיפה לתוצאות הלחימה (למשל, כתוצאה מגיוס עובדים למילואים וסגירה חלקית של מערכת החינוך המשליכה על יכולתם של עובדים להתייצב לעבודה).

מאחר וקשה ליישם מודל גילוי אחיד בנוגע להשלכות הלחימה (הן אלו שבפועל והן הצפויות) על כלל התאגידים המדווחים, על כל חברה להעריך ולכמת באופן פרטני, בהתאם לתחומי פעילותה ולנסיבות הקונקרטיות, מהו הגילוי הנדרש אודות השלכות הלחימה על תוצאות הפעילות בפועל, וכן לבחון מהן ההשלכות העתידיות האפשריות ולנהל מעקב שוטף אודות הערכות אלו.

המלצותינו בעניין זה:

א. מתי מומלץ לשקול דיווח?

אנו ממליצים לשקול דיווח במקרה שלמלחמה יש, או שצפויות להיות לה על פי הערכת הנהלת החברה, השפעה מהותית על החברה ופעילותה. זאת, בעיקר כשהפגיעה בחברה היא לא פרופורציונלית ביחס לכלל החברות במשק או כי החברה צופה השפעה מהותית על תוצאותיה הכספיות.

למשל, אם החברה תיפגע מהאירועים באופן מיוחד בשל סגירת אתרים, גיוס למילואים של חלק משמעותי מחברי הנהלת החברה או עובדיה באופן שאינו מאפשר לנהל את עסקיה כרגיל, הפסקת מכירות, אובדן השקעה, פגיעה מהותית ביכולת המימון או מחזור החוב, צפי לשינויים חשיפה מהותית לתנודתיות בשערי ההמרה וכו'.

אילו סוגי חברות דיווחו עד עתה?

עד עתה, ראינו בעיקר דיווחים מידיים של חברות שהושפעו ישירות מהמצב, כגון:

1. חברות יצרניות שדיווחו על סגירת מפעלים ואתרים בישראל עקב המלחמה;
2. ענף התיירות בישראל – חברות מלונאות וחברות תעופה –  השפעה מיידית שלילית (סגירת מלונות והשמשתם לאירוח תושבי הדרום; ביטול טיסות לישראל);
3. חברות נדל"ן שדיווחו על דחיית עסקאות לרכישת נכסים ומגרשים עקב המצב הביטחוני.

ב. איזה מידע יש לכלול בדיווח? כתמיד, אנו ממליצים לדווח באופן ממוקד ובהיר, ובמידת האפשר, לכלול בדיווח פירוט של מה תהיה ההשפעה באופן איכותי וכמותי, ולציין את משך הזמן הרלוונטי המוערך.

חשוב להדגיש בדיווחים הללו שהמצב דינמי מאד, ועשוי להשתנות בכל רגע. החברה נדרשת להמשיך ולהעריך את המצב מעת לעת. בנוסף, מוצע לכלול בדיווח גם את הפיסקה הנדרשת ביחס לגילוי מידע צופה פני עתיד ככל הנדרש.