מבצע שאגת הארי – עדכונים חמים ושאלות ותשובות

שלום רב,

תודה למאות המשתתפים שהצטרפו אלינו אתמול לוובינר על השלכות המצב המיוחד על יחסי עבודה. כפי שכולנו רואים, המציאות משתנה מיום ליום וחשוב מאוד להיות מעודכנים בהנחיות החדשות.

כתמיד, נמשיך לעדכן אתכם בהתפתחויות ואנו מזמינים את כולם לעקוב אחר העדכונים שלנו.

מבזק עדכונים:

• בהתאם להנחיות פיקוד העורף, החל מהיום (5.3.2026) בשעה 12:00 ועד למוצאי שבת (7.3.2026 בשעה 20:00) מקומות עבודה רשאים לפעול בכפוף לאפשרות הגעה למרחב מוגן תקני. כמו כן, מקומות שהינם "משק חיוני" רשאים להמשיך בפעילותם, בכפוף להגבלות הקיימות.

ההנחיות החדשות אף קובעות מגבלת התקהלות של עד 50 אנשים, בכפוף לאפשרות הגעה למרחב תקני.

• היתר כללי להעסקה בשעות נוספות :הארכת שבוע עבודה ל-67 שעות, 90 שעות נוספות בחודש והארכת יום עבודה ל- 14 שעות (בכפוף  לחריגים ולתנאים מקדמיים כפי שיפורטו להלן).

• הודעה על כוונה לפרסם צו הרחבה – מילואים: הרחבת הגנה על פיטורים/חל"ת לחיילי מילואים, ימי היעדרות של בני זוג, צבירת חופשה לשנתיים אשר אינה מותנית בהסכמת המעסיק.

 

לנוחיותכם, ריכזנו מספר שאלות מרכזיות שעלו לאחרונה.

האם ניתן לדרוש מעובדים להגיע אל מקום העבודה?

בהתאם להנחיות המעודכנות, החל מהיום בשעה 12:00 ניתן לקיים פעילות במקומות עבודה, בכפוף להגעה למרחב מוגן תקני. כמו כן, ההנחיות לעניין פעילות משק חיוני נותרו בתוקף. מומלץ כי מעסיק שבוחר לקיים פעילות רגילה (עד למוצ"ש) יגביל את מספר העובדים הנוכחים במקום העבודה למינימום ההכרחי לצורך המשך פעילות חיונית וזאת בין היתר כדי להבטיח שהמרחבים המוגנים הקיימים אכן יכולים לאכלס את כל העובדים הנוכחים וכן לעמוד במגבלת ההתקהלות.

מי נחשב "משק חיוני"?

משק חיוני הינו אחד מאלו:

(א) מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים לפי חוק שירות עבודה בחירום, התשכ"ז-1967. מעסיק שהינו מפעל חיוני מחזיק באישור על היותו כזה והוא כפוף להגבלות ולתנאים של חוק שירות עבודה בחירום, לרבות יכולת להוציא צוי קריאה וחיוב עובדים להגיע למקום עבודה.

(ב) גורמי ייצור, משאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה  כפי שהוגדרו על ידי רשות חירום לאומית כ"משק חיוני" וכן כלל הגורמים הנדרשים לשמירה על "שרשרת האספקה" של אותם ענפים.  רשימה זו עודכנה לאחרונה והוספו לה ענפי פעילות שונים לרבות ענף הייטק והבנייה.  רשות החירום הלאומית פרסמה רשימה עדכנית של הענפים – כאן.

מהן הנחיות פיקוד העורף לעניין מעסיק שהוא "משק חיוני" ?

על מעסיק שהינו משק חיוני  לצמצם נוכחות פיזית של עובדים למינימום הנדרש לצורך פעילות חיונית וכמו כן, להבטיח עמידה בתנאים הבאים:

• אמצעי התרעה – לוודא קיומם ותקינותם של אמצעי התראה.
• מיגון – כשירות מרחב מוגן, שילוט, ציוד מיגון אישי (ככל שיש צורך). אפשרות עובדים להגיע לאמצעי המיגון בזמן ההתגוננות.
• הנגשת מידע – תדרוך, מתן הנחיות.

 

האם נדרש אישור מיוחד להכרה במעסיק כמשק חיוני? האם יש לצייד עובדים באישור על כך שהם מועסקים במקום עבודה חיוני?

מעסיק שהינו מפעל חיוני לפי חוק שירות עבודה בחירום, התשכ"ז-1967 מחזיק באישור על היותו כזה.

מעסיק שהינו משק חיוני מאחר והוא עונה לאחד מענפי הפעילות שפורסמו אינו חייב באישור "רשמי" על היותו משק חיוני ולמעשה מדובר בהגדרה עצמית בהתאם לתחום הפעילות. כך, מעסיק אשר ענף פעילותו כלול בהגדרת הרשות לחירום לאומית, לא נדרש לפנות למשרד הממשלתי הרלוונטי לקבלת אישור על היותו משק חיוני.

בדומה ומשעה שאין הגבלות תנועה כלליות בישראל, אין הכרח לצייד עובדים באישור על היותם מועסקים במקום עבודה חיוני לצורכי הגעה/חזרה לעבודה. ייתכן ואישורים מעין אלו יידרשו לצרכים אחרים (למשל, מסגרות חינוך).

אם אני מעסיק שיש לי אישור של מפעל חיוני, האם אני יכול להורות עובדים להגיע לעבודה?

כן.

מעסיק שהינו מפעל חיוני בהתאם לחוק שירות עבודה בחירום, יכול להורות לעובדיו להגיע לעבודה (בכפוף כאמור להנחיות פיקוד העורף). מעסיק כאמור אף רשאי להוציא צוי קריאה לעובדים כאשר סירוב לצו קריאה עלולה להעלות לכדי עבירה פלילית.  חשוב לציין כי הוצאת צווי קריאה "מפעילה" הוראות ייחודיות, למשל החרגת חוק חופשה שנתית וחוק שעות עבודה ומנוחה.

ככל שהמעסיק לא הוציא צוי קריאה, הוא כפוף להגבלות "הרגילות" לעניין היעדרות עובדים בשל מצב החירום או בשל סגירת מוסדות חינוך.

האם המעסיק חייב לאפשר לעובדים לעבוד מהבית?

לא. נתון לשיקול דעת המעסיק כתלות בין היתר במתכונת העבודה הרגילה במעסיק (האם נהוג לעבוד מהבית? מתאפשר טכנית?) ובהתנהלות הצדדים בעבר בנסיבות דומות (חרבות ברזל, עם כלביא וכדומה). בכל מקרה, בקשת עובד לעבוד מהבית צריכה להיבחן בתום לב, תוך הימנעות מהפליה בין עובדים.

עובד שלא מבצע את עבודתו – בין במשרדי החברה ובין מביתו – האם זכאי לשכר?

נכון לעכשיו, לא.

מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה אולם בהתאם לניסיונות העבר, ייתכן כי זכאות העובדים לשכר תוסדר בהמשך במסגרת הסכמים קיבוצים/צווי הרחבה כלל משקיים או במסגרת הסדר חל"ת כפי שנעשה במבצע עם כלביא.

האם ניתן להורות לעובדים לנצל חופשה?

כן.

ככל שיש לעובד יתרת מכסה צבורה, ניתן להורות לו לנצל חופשה אולם כאשר החופשה הינה מעל שבעה ימים רצופים, יש להודיע לעובד על כך 14 ימים מראש. כניסה ליתרה שלילית של חופשה מותנית בהסכמת העובד.

האם מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה ללא תשלום?

כן, אולם ככלל היציאה לחל"ת צריכה להתבצע בהסכמה.

יש לשים לב לקבוצות עובדים מוגנות, כגון עובדים בשירות מילואים, עובדות בהיריון וכדומה, ולפעול בעניינם בהתאם להוראות החוק הרלוונטי.

האם עובד שיוצא לחל"ת יהיה זכאי לדמי אבטלה?

נכון לעת הזו, אין החרגות מהכלל  לפיו זכאות לדמי אבטלה  תהא רק אם החל״ת נמשך 30 ימים לפחות והינו ביוזמת המעסיק ומקום בו לעובד אין יתרת חופשה צבורה.

במסגרת עם כלביא המדינה פיצתה עובדים על ימי ההיעדרות במסגרת הסדר חל"ת שכלל תנאי זכאות מקלים, שנתפרו לפי מידה. לפי הפרסומים האחרונים, ניכר כי הסדר דומה יוסכם גם ביחס למבצע שאגת הארי.

האם המעסיק רשאי לשנות את היקף המשרה של עובדיו?

כן, אולם ככל שלא נעשה בהסכמת העובד, עשוי להיחשב כהרעה מוחשית ושינוי חד צדדי בתנאי העסקה.

כמו כן, יש לשים לב לקבוצות עובדים מוגנות, כאמור לעיל.

מהן המגבלות על פיטורי עובד בעת הכרזה על מצב חירום?

ככלל, לא ניתן לפטר עובד בשל היעדרותו ממקום העבודה בשל הנחיות פיקוד העורף או לצורך שמירה על ילד עד גיל 14 (או 21 לגבי ילד עם צרכים מיוחדים)  כאשר: (א) מוסדות החינוך סגורים; (ב) הילד בחזקתו הבלעדית של העובד או בני הזוג עובדים ולא נעדרו מעבודתם; (ג) לא ניתן אלטרנטיבה נאותה להשגחה על הילד מצד המעסיק.  

כמו כן, וכמו תמיד, יש לשים לב לפיטורים של עובדים בקבוצות עובדים מוגנות, כאמור לעיל.

מהי מגבלת העבודה המעודכנת בשעות נוספות?

ביום 2.3.2026 ניתן היתר כללי לעבודה בשעות נוספות (בדומה להיתרים שהוצאו בחרבות ברזל) לפיהן  כל עוד קיימת הכרזה על מצד מיוחד בעורף, שבוע העבודה (כולל שעות נוספות) יהיה עד 67 שעות ועובד לא יועסק מעל 90 שעות נוספות בחודש.

אורך יום העבודה יכול להיות 14 שעות בכפוף לתנאים העיקריים באים: (א) העובד נתן הסכמתו לכך; (ב) ניתנה לעובד הפסקה של רבע שעה בין השעה ה-12 לשעה ה-14; (ג) העסקת העובדים תעשה בהתחשב בצרכים הייחודים של מקום העבודה,  טובת העובדים, בטיחותם וצורכיהם; (ד) לגבי מעסיקים המעסיקים מעל 20 עובדים, לפחות 20% מכוח האדם נעדר ולא ניתן לבצע את העבודה עם כוח האדם הנותר. תנאי זה לא יחול לגבי מעסיקים שהינם מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים לפי חוק שירות עבודה בחירום, התשכ"ז-1967.

אנו זמינים עבורכם לכל שאלה או התייעצות.

בתקווה לימים רגועים יותר ובשורות טובות.

בברכה,

מחלקת דיני עבודה

הרצוג פוקס נאמן