חוק ניירות ערך VS חוק השקעות משותפות בנאמנות

ביום 9 ביוני 2025 פרסמה רשות ניירות ערך ("הרשות"), עמדת סגל בדבר היחס בין תחולת חוק ניירות ערך וחוק השקעות משותפות בנאמנות (לקישור לעמדה המלאה לחצו כאן).

לעמדת סגל הרשות, חוק ניירות ערך עשוי לחול על הצעה ומכירה של ניירות ערך בתאגיד שמקיים פעילות עסקית כלשהי (תעשייה, קמעונאות, מחקר ופיתוח, פיננסים וכדומה), לעומת זאת, חוק השקעות משותפות הינו דין פיננסי ספציפי המיועד לחול על כל הסדר שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך, נסחרים ושאינם נסחרים, בנגזרים וכן במטבעות והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם ("השקעה משותפת בניירות ערך").

בעוד שחוק ניירות ערך מחיל משטר גילוי, חוק השקעות משותפות בנאמנות מחיל משטר פיקוח הדוק. בכדי לצמצם את הארביטאז' הרגולטורי הקיים באופן אינהרנטי בין שני החוקים, קובעת הרשות בעמדה זאת, כי מקום בו סגל הרשות ימצא כי פעילות התאגיד היא פעילות של השקעה משותפת בניירות ערך, היא תימנע ממתן היתר לתשקיף לפי חוק ניירות ערך.

לצורך הכרעה בשאלה אימתי פעילות תאגיד מהווה פעילות החוסה תחת הוראות חוק ניירות ערך או תחת הוראות חוק השקעות משותפות, סגל הרשות יבחן את מאפייני פעילותו של התאגיד, באמצעות יישום מבחני העזר באשר לאופי הפעילות ועיקר הפעילות של התאגיד שפורטו בעמדה ובכלל זה:

• מבחן אופי הפעילות

בקליפת האגוז הרשות מבחינה בין השקעה "אקטיבית" להשקעה "פאסיבית".

לעמדת הרשות, פעילות עסקית, החוסה תחת חוק ניירות ערך, היא פעילות ממשית המייצרת ערך כלכלי מהותי, לרוב באמצעות ייצור, פיתוח, מתן שירותים או השקעה ישירה בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים, שכוללת כוונה או יכולת להשפיע על ההכוונה והניהול של הפעילות. פעילות זו נבדלת מהותית מהשקעה פאסיבית בניירות ערך, שכן היא כוללת יוזמה, סיכון עסקי, תפעול שוטף והובלת מהלכים ליצירת תשואה שאינה נובעת מהחזקת ניירות ערך או נכסים פיננסיים בלבד, לצורך הפקת רווחים מעליית ערכם.

• מבחן עיקר הפעילות

הרשות מציינת כי עשויים להתקיים גם מקרים בהם תאגיד פועל במספר תחומי פעילות, כאשר רק ביחס לחלק מהם מבחן אופי הפעילות יעיד על היותם השקעה משותפת, או מקרים בהם תחומי פעילות מסוימים מערבים פעילות בעלת אופי עסקי ופעילות אחרת בעלת אופי של השקעה משותפת. במקרים מסוג זה, אם לאחר יישום מבחן אופי הפעילות ימצא שרק חלק מתחומי הפעילות מהווים השקעה משותפת בניירות ערך או שקיימים תחומי פעילות בעלי אופי מעורב, תתעורר השאלה מהו החוק הרלוונטי שיחול על התאגיד, ביחס לכלל תחומי הפעילות שהוא עוסק בהם.

לעמדת סגל הרשות, מבחן עיקר הפעילות יקבע על בסיס נתוני התאגיד על פי דוחותיו הכספיים. תחולת חוק ניירות ערך תיקבע על פי עיקר הפעילות של התאגיד. מקום בו למעלה מ- 50% מהיקף כלל הפעילות של התאגיד, היא השקעה שאופייה פאסיבי, יאופיין התאגיד כהסדר להשקעה משותפת בניירות ערך, שחוק ניירות ערך אינו חל עליו.

• שינוי פעילות התאגיד

דינו של תאגיד אשר הנפיק ניירות ערך לציבור ופועל בהתאם להוראות חוק ניירות ערך, אך חל שינוי מהותי בפעילותו ועיקר פעילותו הפכה להסדר השקעה משותפת בניירות ערך, יחרץ רק בחלוף תקופה של 12 חודשים בהם עיקר פעילותו היא כשל הסדר השקעה משותפת בניירות ערך. בתום תקופה זו, ככל שהתאגיד לא יעמוד במבחן עיקר הפעילות כאמור לעיל – לא יהיה זכאי התאגיד לקבל היתר לתשקיף ע"פ חוק ניירות ערך.

• הוראת מעבר

בשים לב כי בנוגע לתאגידים קיימים, סגל הרשות קובע הוראת מעבר לפיה לא יישם עמדה זו בעניינם במשך תקופה של שנתיים מיום פרסומה.

על מי העמדה משפיעה?

• עמדה זאת רלוונטית בעיקר לחברות אחזקות אשר הציעו ניירות ערך לציבור בישראל ונסחרות היום בבורסה בתל אביב או לתאגידים אחרים המעוניינים לפעול כחברת אחזקות כאמור. בנוסף, עשויה העמדה להיות רלוונטית לחברות אשר מכרו או הפסיקו את כל או עיקר פעילותן לאחר מועד ההנפקה שלהן.
• חברות המשקיעות או מחזיקות בדרך אחרת בניירות ערך, נגזרים או מטבעות וירטואליים אשר אינן מפוקחת כיום תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות.
• קרנות נדל"ן אשר מחזיקות חברות נכס – הרשות מציינת במפורש כי פעילותן חוסה, ברוב המקרים, תחת חוק ניירות ערך ולא חוק השקעות משותפות.

נשמח לעמוד לרשותכם ולייעץ בכל עניין הנוגע לנושא הנדון.

אם הנכם שוקלים הנפקה ראשונה לציבור של חברת אחזקות או שפעילות החברה שלכם היא בעלת אופי השקעות פאסיבי (במלואה או בחלקה), אנו מציעים להיוועץ עמנו לגבי יישום העמדה.