מה זה "היפוך שרוול"?

"היפוך שרוול" הוא שינוי מבנה במסגרתו חברה המאוגדת בישראל הופכת לחברת בת בבעלות מלאה של חברה זרה (לרוב, חברה אמריקאית). במילים אחרות, בעלי הזכויות של החברה הישראלית מעבירים את אחזקותיהם בחברה הישראלית לחברה זרה חדשה בתמורה להקצאת זכויות זהות לזכויות שהחזיקו בחברה הישראלית, והחברה הזרה החדשה הופכת להיות חברת האם של החברה הישראלית.

למה לעשות היפוך שרוול?

הדיון סביב מקום ההתאגדות של סטארט אפים טכנולוגיים מלווה את שוק ההייטק הישראלי מתחילת דרכו ועבר התפתחות במשך השנים. חברות רבות התלבטו במשך השנים בשאלה האם לבצע "היפוך שרוול", כאשר במרבית המקרים השאלה עלתה בהקשר של גיוס כספים ממשקיעים שהוא ה"מנוע" שמאפשר את קיומם של סטארט אפים. לעיתים, משקיעים זרים מעדיפים לבצע השקעה בחברה זרה ולא בחברה ישראלית. למשל, למשקיעים אמריקאיים קיים תמריץ מיסויי משמעותי כאשר הם רוכשים מניות של חברה המוגדרת כ- Qualified Small Business, אשר לפי חוקי המס האמריקאיים חייבת להיות חברה אמריקאית. הבונוס: למשקיע האמריקאי קיים פטור ממס על רווחי הון במכירת מניות חברה כזו בעתיד, בכפוף לתנאים מסוימים המוגדרים בחוק האמריקאי.

כמו כן, ישנם משקיעים מוסדיים שלפי מסמכי ההתאגדות שלהם מוגבלים בביצוע השקעות מחוץ לארצות הברית וישנם משקיעים שמעדיפים להשקיע בחברה שהתאגדה במדינה בה הם מכירים את הסביבה המשפטית ואת המסמכים המשפטיים המקובלים ואינם מעוניינים להשקיע זמן בבחינת השקעות בחברות שהתאגדו במדינות אחרות. יצוין כי הנושא רלבנטי גם לגבי השקעה בסטארט אפים טכנולוגיים שאינם קשורים לישראל ואשר התאגדו במדינות אחרות. אנחנו ערים לכך שהסביבה המשפטית החדשה אשר נוצרה בישראל עקב רצון הממשלה הנוכחית לקדם חוקים אשר יגבילו את היקף הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון, יוצרת אי וודאית משפטית ועסקית אשר במסגרתה נוצרת מגמה שבה משקיעים זרים נרתעים מלהשקיע בחברות ישראליות ובעקבות זאת יש התעניינות גוברת מצד חברות באפשרות לבצע "היפוך שרוול" על מנת להגדיל את הסיכויים שלהן לגייס כספים.

מה השלכות המס של היפוך שרוול?

במסגרת היפוך השרוול, בעלי הזכויות של החברה הישראלית מעבירים זכויותיהם לחברה הזרה החדשה. זהו אירוע מס מידי אשר מחייב מוכרים שהינם תושבי ישראל (מוכרים שהינם תושבים זרים בד"כ פטורים ממס על רווחי הון ממכירת מניות בחברה ישראלית) בתשלום מס על רווח ההון שנוצר, כאשר בפועל, אותו מוכר אינו מקבל מזומן בעסקה ואת המס, ייאלץ לממן מכיסו. יחד עם זאת, ניתן לפנות למס הכנסה בבקשה לקבלת החלטת מיסוי מיוחדת אשר מאפשרת ביצוע היפוך שרוול כאמור תוך "דחיית" אירוע המס עד למכירת המניות בחברה הזרה החדשה, אם כי גם לכך יש מחיר ותנאים, אשר באים לידי ביטוי בעיקר בצורך להחזיק מניות מסוימות בנאמנות אצל צד שלישי (נאמן ישראלי) והגבלות על דילול אחזקות עתידיות.

בנוסף, מוטלת מגבלה משמעותית על החברה הישראלית מאחר ורשות המיסים מתנה את החלטת המיסוי בהצהרת המבקשים כי במסגרת שינוי המבנה כאמור, לא תיכלל העברה של נכסים, פעילות ו/או נכסים בלתי מוחשיים ו/או זכויות הנובעות מנכסים אלו, שהיו בבעלות החברה הישראלית. במילים אחרות, הנכס המרכזי של החברה הישראלית (הקניין הרוחני) חייב להישאר בבעלות החברה הישראלית וכל "תזוזה" שלו תהווה אירוע מס שני ברמת החברה הישראלית, זאת בנוסף לאירוע המס ברמת בעלי המניות של החברה הישראלית. יצוין גם שאם לחברה יש בעלי זכויות זרים יש לבחון את השלכות המס עבורם לפי חוקי המס שחלים עליהם (למרות שבמדינות רבות יש פטור ממס על עסקה של החלפת מניות שאינה מערבת תשלום במזומן).

ובכל זאת?
יש סיבה לדאגה! קיימת מגמה, במיוחד אצל חברות "צעירות" אשר טרם פיתחו קנין רוחני משמעותי ועדיין לא הגיעו לשווים משמעותיים, לבצע היפוכי שרוול, חרף ההשלכות של כך (במיוחד השלכות המס), ולעיתים אף נשקלת האפשרות להעביר קניין רוחני אשר נמצא "בתחילת דרכו" מחוץ לישראל בעודו בעל ערך נמוך, באירוע מס חייב (דהיינו, ללא קבלת החלטת מיסוי אשר תגביל העברה כאמור). בכך, כל עליית ערך עתידית של הקניין הרוחני לא תהיה כפופה למס בישראל.

בשורה התחתונה, אנו עדים לכך כי בחצי השנה האחרונה חברות ישראליות הופכות לחברות זרות (בעיקר אמריקאיות) כך שהון האחזקות של החברה הופך מהון ישראלי להון זר/אמריקאי, ובמקרים מסוימים גם הקניין הרוחני הופך מקניין רוחני ישראלי לקניין רוחני בבעלות חברה זרה.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה בנושא​,
מחלקת הייטק 
הרצוג פוקס נאמן