לקוחות וידידים יקרים,

אנו מבקשים לעדכן אתכם על פסק דין חדש שניתן השבוע בבית המשפט העליון, בו הוגמשו התנאים לאישור תובענות ייצוגיות בדיני עבודה.

1. המכשיר של תובענות ייצוגיות היה לאורך השנים בבחינת "בן חורג" בתחום משפט העבודה. זאת, בעיקר נוכח התפיסה לפיה עניינים קיבוציים אמורים להיות מיוצגים בראש ובראשונה על ידי ארגוני עובדים. תפיסה זאת קיבלה ביטוי אף לאחר חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, תוך מתן פרשנות לסעיף בחוק המונע הגשתן של תובענות ייצוגיות כאשר קיים הסכם קיבוצי החל על העובדים הרלוונטיים. בהקשר זה נפסק בעבר על ידי בית המשפט העליון, כי חרף המגבלה שבחוק ניתן לאשר תובענות ייצוגיות במקומות עבודה בהם חלים הסכמים קיבוציים כאשר ארגון העובדים מזניח את חובתו לייצוג עובדים שזכויותיהם מופרות [בג"ץ 1893/11 הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה נ' בית הדין הארצי לעבודה (פורסם בנבו, 30.8.2015)].

2. בתי הדין לעבודה הוסיפו לפתח לאורך השנים את ההלכות בנוגע ליישום ופרשנות התנאים בהם יינתן אישור להכרה בתובענות ייצוגיות. בהקשר זה, התנהלו הליכים בנוגע לבקשה שהוגשה לפני תשע שנים לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת קסטרו. התובע הייצוגי טען כי קסטרו פעלה שלא כדין בכך שלא כללה עמלות מכירה ששולמו לעובדים בחישוב דמי החגים ששולמו לעובדים; בכך שלא כללה את עמלות המכירה במסגרת חישוב גמול העבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית; ובכך שלא שילמה גמול בגין עבודה בשעות נוספות כמתחייב בדין בגין עבודה מעבר למכסת השעות השבועית (אלא ביצעה חישוב של הזכאות על בסיס היקף העבודה היומי בלבד).

3. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל באופן חלקי את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. לאחר שדחה את עמדת התובע הייצוגי לפיה יש לכלול את עמלות המכירה בחישוב דמי החגים, הגיע בית הדין האזורי למסקנה לפיה יש לקבל את הבקשה בכל הנוגע להכללת העמלות בחישוב הגמול בגין עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ולמסקנה לפיה קסטרו לא שילמה גמול כמתחייב מהוראות הדין בגין עבודה מעבר למכסת השעות השבועית. בית הדין האזורי קבע כי הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מעוררת בהקשרים אלה שאלות מהותיות המשותפות לחברי הקבוצה; כי יש אפשרות סבירה שהשאלות שבמחלקות יוכרעו לטובת הקבוצה; וכי בעילות אלה התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנות להכריע במחלוקת [סע"ש (אזורי ת"א) 3263-07-13 שחם – קסטרו מודל בע"מ (פורסם בנבו, 20.1.2016)].

4. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של קסטרו, וקבע כי אין מקום לנהל תובענה ייצוגית באף אחת מהעילות שעמדו ביסוד ההליך שהגיש התובע הייצוגי. בכל הנוגע למהותן של עמלות המכירה קבע בית הדין הארצי, כי השאלה האם עמלת מכירה היא רכיב שיש לכלול לצורך חישוב הגמול בגין עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית היא שאלה מורכבת שאין לגביה הכרעה ברורה. הקושי בהכרעה בשאלה זו הוליך את בית הדין הארצי למסקנה לפיה אין לקבל את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, כיוון שבנסיבות אלה לא ניתן לקבוע שקיימת אפשרות סבירה שהמחלוקת תוכרע לטובת הקבוצה; וכיוון שלצורך קביעת שיעור הגמול המגיע לכל אחד מחברי הקבוצה יהיה צורך בקיומו של בירור פרטני סבוך. למסקנה דומה הגיע בית הדין הארצי אף ביחס לעילה הנוגעת לכך שתשלום הגמול בגין עבודה בשעות נוספות בוצע על ידי קסטרו על בסיס יומי בלבד, ולא על בסיס שבועי [ע"ע (ארצי) 36096-02-16 קסטרו מודל בע"מ – שחם (פורסם בנבו, 14.5.2018)].

5. התובע הייצוגי הגיש עתירה לבית המשפט העליון נגד פסק דינו של בית הדין הארצי. במסגרת הדיון בעתירה התבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שעמד על כך שלגישתו פסק הדין של בית הדין הארצי שגוי, בעיקר בכל הנוגע להנמקה לפיה מורכבותה של עילת תביעה והצורך בבירור פרטני ביחס לגובה הפיצוי המגיע לכל חבר בקבוצה מהווים סיבה מספקת שלא לאשר תובענה ייצוגית.

6. בית המשפט העליון קיבל את העתירה, בצעד שנחשב חריג בכל הנוגע להתערבות בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה. בפסק הדין שניתן השבוע [בג"ץ 5148/18 שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה (פורסם בנבו, 11.7.2022)] הבהיר בית המשפט העליון, כי הוא אינו מתערב בקביעותיו של בית הדין הארצי בסוגיות שבתחום דיני העבודה, במרכזן השאלה האם יש להתייחס לעמלות מכירה כחלק מהשכר על בסיסו מחושב הגמול בגין עבודה בשעות נוספות, במנוחה השבועית והתשלום בגין דמי חגים. מנגד, התערב בית המשפט העליון בפסק דינו של בית הדין הארצי בכל הנוגע לתנאים לאישור בקשה להכרה בתובענות ייצוגיות. לפי פסק דינו של בית המשפט העליון, הפרשנות שניתנה על ידי בית הדין הארצי לתנאים לאישור תובענות ייצוגיות אינה מגשימה את תכליתו של החוק.

בכל הנוגע לקיומה של אפשרות סבירה לפיה השאלות המהותיות המשותפות יוכרעו לטובת חברי הקבוצה נקבע בפסק הדין של בית המשפט העליון, כי אין די בכך שמדובר בשאלות מורכבות, להן פנים לכאן או לכאן, כדי למנוע את אישור הבקשה, וכי דווקא בשאלות מורכבות וסבוכות גוברת החשיבות שבשימוש במנגנון של תובענות ייצוגיות.

בכל הנוגע לצורך בקיומו של בירור עובדתי פרטני וסבוך בעניינו של כל אחד מחברי הקבוצה נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון כי גם שיקול זה אינו יכול להוות חסם מפני הכרה בתובענות ייצוגיות, כיוון שמורכבותו של החישוב לא יכולה להוות טעם לכך שמי שזכותו קופחה ייוותר ללא פיצוי.

נוכח מסקנות אלה של בית המשפט העליון הוחלט לבטל את פסק הדין של בית הדין הארצי ולהחזיר את ההליך לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שאמור לדון בתובענה הייצוגית לגופה, ביחס לעילות הנוגעות לחישוב הגמול בגין עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית.

7. פסק דינו של בית המשפט העליון אמנם אינו דן בשאלה המהותית המתייחסת לחישוב הגמול בגין עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית בכלל, והכללת עמלות מכירה בחישוב זה בפרט, אולם הוא מתווה פרשנות מרחיבה ביחס לאפשרות אישור תובענות ייצוגיות בדיני עבודה ועשוי להביא לכך שמכאן ואילך נראה נכונות גוברת והולכת של בתי הדין לאשר תובענות ייצוגיות גם במקרים בהם עילת התביעה נוגעת לסוגיות המערבות שאלות שאין בהן הכרעה ברורה ובמקרים בהם הכרעה במחלוקת העקרונית אינה מייתרת מלאכה מורכבת של חישוב זכאותו של כל עובד ועובד החבר בקבוצה.

כתמיד, אנו נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה ולסייע לכם בהיערכות להפנמת הוראות החוק. 

מחלקת דיני עבודה
הרצוג פוקס נאמן