הרצוג פוקס ונעמן, קישור לדף הבית

עדכון לקוחות – השלכות מלחמת אוקראינה והסנקציות על חברות בישראל

מרכז מדיה

עדכון לקוחות – השלכות מלחמת אוקראינה והסנקציות על חברות בישראל

9 מרץ 2022

א. הסנקציות החדשות

בשבועיים האחרונים, עקב האירועים באוקראינה, מדינות המערב החלו להטיל שורה ארוכה של סנקציות חדשות על אישים, חברות ותחומים ברוסיה ובלארוס, ועל ואזורים שונים באוקראינה הנמצאים בשליטת רוסיה.

סנקציות חדשות אלה מצטרפות לסנקציות בינלאומיות שכבר היו בתוקף, אך ה"גל" הנוכחי מתאפיין בהחמרה מהותית, כמעט חסרת תקדים, היוצרת מציאות כלכלית, מסחרית ופוליטית חדשה באירופה.

המאפיינים הבולטים של "גל" הסנקציות החדש הם:

  1. הסנקציות לא הוטלו על ידי מדינת ישראל ולא נובעות מהדין הישראלי. נכון למועד כתיבת נייר זה, הן גם לא אומצו רשמית על מדינת ישראל.
  2. למרות זאת, לחברות בישראל הפעילות במסחר בינלאומי יש חשיפה לסנקציות ולמגבלות הסחר שמוטלות על ידי גורמים בינלאומיים. לכן מומלץ לכל חברה לבדוק את החשיפה שלה למשטרי הסנקציות הזרים.
  3. עדיין אין איסור גורף על מסחר עם רוסיה, בלארוס או אוקראינה (למעט שלושת המחוזות: קרים, דונייצק ולוהנסק, שלגביהן קיימים איסורים גורפים, בעיקר במשטר הסנקציות האמריקני) אולם, במבט-על, המדובר במכלול הסנקציות הבינלאומיות המקיף ביותר שהוטלו על ידי מדינות המערב מאז הסנקציות על איראן וצפון קוריאה. שיקוף לחומרה זו ניתן לראות בתגובתו של הנשיא פוטין, אשר התבטא ב – 3.22 כי "הטלת הסנקציות שקולה להכרזת מלחמה".
  4. הסנקציות החדשות הן מאוד מורכבות, מגוונות ורב-נושאיות, וכוללות בין היתר:
  • א. מגבלות ו/או איסור מסחר עם שורה ארוכה של גופים ואישים רוסיים משמעותיים, לרבות הנשיא פוטין וסביבתו הקרובה. בחלק מהמקרים הצעד מלווה גם בהקפאת נכסים;
  • ב. מגבלות כבדות על מסחר עם שני המחוזות הבדלנים באוקראינהדונייצק ולוהנסק (שמתווספים לחצי האי קרים שכבר נתון לסנקציות);
  • ג. מגבלות כבדות על המערכת הפיננסית הרוסית (הן הממשלתית והן הפרטית);
  • ד. מגבלות מחמירות על יצוא טכנולוגיה לרוסיה;
  1. בניגוד לעבר, הסנקציות אינן מוגבלות לתחום הכלכלי הטהור, וכוללות גם ביטויים בתחומים אחרים, כגון תחבורה, תקשורת, תרבות וספורט:
  • א. סגירת ערוצי שידור רוסיים באירופה;
  • ב. "סגירת השמיים" באירופה לחברת התעופה הלאומית הרוסית;
  • ג. סילוק נציגים רוסיים מתחרויות תרבות וספורט.
  1. חשוב להבין כי התמונה משתנה על בסיס יומי. בהחלט יתכן שסנקציות נוספות יוטלו בהמשך האירועים, לרבות על שטחים נוספים, ככל שאלה ייכבשו על ידי רוסיה.
  2. ה"גל" אינו מובל על ידי מדינה אחת. ארה"ב והאיחוד האירופאי הם ה"שחקנים הראשיים" אך הם מובילים מאמצים מקבילים, אשר אינם בהכרח זהים או אפילו מתואמים. אם בעבר הורגלנו כי מרבית הסנקציות הן ביוזמה והנהגה אמריקנית, בימים האחרונים קרה לא אחת שהאירופאים יזמו סנקציות חדשות והאמריקנים מיהרו "ליישר קו" עימם. בנוסף, מדינות רבות שבעבר לא נהגו ליטול חלק דומיננטי במשטרי סנקציות (כדוגמת קנדה, שוויץ, אוסטרליה ויפאן) בחרו הפעם להצטרף ליוזמה ולהטיל סנקציות משלהן.
  3. גופים פרטיים רבים (לרבות בנקים וחברות כרטיסי אשראי) מודיעים פומבית על ניתוק או הפסקת קשרים מסחריים עם גופים ברוסיה ובלארוס, גם במקרים שבהם אין עליהם חובה משפטית לעשות כן. יש להניח שהודעות אלה מונעות משיקולי מוניטין ו"עשיית הדבר הנכון", אך להערכתנו חלקם גם מונעים מחוסר יכולת לאבחן בזמן אמת בין פעילות מותרת לפעילות אסורה וניהול סיכונים זהיר

 

מטרת עדכון זה להבהיר את שאלת תחולת הסנקציות החדשות על חברות בישראל, ואת הצעדים שמומלץ לחברות לנקוט על מנת לוודא שהן לא תחשבנה כמפרות של סנקציות.

 

ב. על מי חלות הסנקציות?

סנקציות מדינתיות חלות בדרך כלל על חברות ופרטים שהם אזרחים או תושבים של אותה מדינה. כדוגמא, סנקציות המוטלות על ידי האיחוד האירופאי חלות על חברות הפעילות בשטח האיחוד ועל אנשים המצויים שם, וסנקציות אמריקניות חלות באופן ישיר על כל מי שמוגדר כ – US person (חברות ופרטים).

יחד עם זאת, משטר הסנקציות האמריקני (להבדיל מהמשטרים האחרים) עלול בכל זאת לחול בכל זאת גם על מי שאינם US person, בהתקיים אחד משני התרחישים הבאים:

  1. המדובר בעסקה שיש בה זיקה לארה"ב (US Nexus). דוגמאות לזיקות כאמור כוללות:
    • א. עסקה בדולר ארה"ב;
    • ב. עסקה המשלבת טכנולוגיה אמריקנית;
    • ג. עסקה שמעורבים בה אזרחים או תושבים אמריקנים (לרבות זכאים ל – Green Card), חברות אמריקניות (לרבות חברות-בת שלהם בחו"ל) או חברות או פרטים המצויים בארה"ב; או
    • ד. עסקה שחלק ממנה מתבצע בארה"ב או דרך ארה"ב (כולל שימוש במערכת הבנקאית האמריקנית או בשרתים בארה"ב).
  2. הרשויות האמריקניות מוסמכות, בתנאים מסוימים, להטיל סנקציות משניות (secondary sanctions) על גופים לא אמריקנים בגין סיוע לביצוע הפרות משמעותיות של משטר הסנקציות האמריקני. המדובר, בפועל, בסמכות המופעלת בזהירות ויחסית באופן נדיר, אך האפשרות קיימת.

 

ג. מי צריך להיות מודאג?

הרשימה ארוכה, ומשתנה על בסיס יומי, וכוללת:

  1. חברות הרשומות בארה"ב או באיחוד האירופאי (או באחת המדינות שפרסמה משטר סנקציות לאחרונה), חברות-בת וסניפים של חברות כאמור או חברות המקיימות פעילות באזורים אלה;
  2. חברות אשר עושות עסקים עם רוסיה, בלארוס או אוקראינה, ובמיוחד אם יש להם זיקה לארה"ב (ראו פרק ב' לעיל);
  3. חברות עם משקיעים רוסיים, בלארוסים או אוקראינים;
  4. חברות עם ספקים רוסיים, בלארוסים או אוקראינים;
  5. חברות עם עובדים ברוסיה, בלארוס או אוקראינה;
  6. חברות התלויות במערכת הבנקאות הרוסית, הבלארוסית או האוקראינית;
  7. חברות שהתחייבו חוזית לקיים את משטרי הסנקציות האמריקאי או האירופאי.

 

ד. מה צריך לעשות?

  1. נתחו אם אתם חברה בקבוצת סיכון. אם כן – עברו לנקודה 4;
  2. גם אם אתם לא בקבוצת סיכון, תקיימו דיון האם אתם מעוניינים או מחוייבים (מסחרית/מצפונית/מוניטינית) לציית לחלק (או לכל) משטרי הסנקציות החדשים. אם כן – עברו לנקודה 4;
  3. אם התשובה לנקודות 1 ו – 2 היא שלילית – אתם כנראה יכולים להמשיך בעסקים כרגיל, תוך מעקב אחר ההתפתחויות.
  4. אם התשובה לשאלות 1 או 2 היא חיובית:
  • א. וודאו שישי לכם תכנית ציות מעודכנת, הכוללת מנגנונים מובנים למניעת הפרות של סנקציות אשר אתם כפופים להן, לרבות:
      1. יכולת לסינון אישים וגופים המופיעים ברשימות הסנקציות (רלבנטי ללקוחות, שותפים, משתמשים וספקים). וודאו כי ביכולתכם לזהות גם גופים המצויים בבעלות/שליטה של אישים וגופים מוכרזים (בהיקף של 50% ומעלה). לתשומת לבכם כי גופים נשלטים כאמור לא בהכרח יופיעו ברשימות;
      2. יכולת לסינון גיאוגרפי (לרבות אפשרות geoblocking) של מקומות תחת סנקציות (בעיקר קרים, דונייצק ולוהנסק);
      3. זיהוי כל המגבלות הנוספות (מעבר לסינונים שתוארו לעיל) החלות על הפעילות שלכם מכוח הסנקציות החדשות;
  • ב. וודאו כי כל הגורמים הרלבנטיים בחברה (מנהלים ועובדים) מעודכנים בכללי ה"עשה" ו"אל תעשה" הספציפיים לפעילות החברה.
  • ג. במידת הצורך, תתייעצו עם מומחי תוכן. נשמח לעמוד לרשותכם, לרבות לצורך חיבור למומחים זרים.

 

יודגש כי כל האמור בעדכון זה הוא לצרכי העשרה בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

בברכה

מחלקת מסחר ומשפט בין לאומי וביטחון לאומי

דניאל רייזנר | שותף
ראש מחלקת מסחר ומשפט בין לאומי וביטחון לאומי
reisnerd@herzoglaw.co.il

 

רענן שגיא | שותף
מחלקת מסחר ומשפט בין לאומי וביטחון לאומי
sagir@herzoglaw.co.il

 

אנה לנדאו | עו"ד
מחלקת מסחר ומשפט בין לאומי וביטחון לאומי
landaua@herzoglaw.co.il

 

חפשו לפי +