הרצוג פוקס ונעמן, קישור לדף הבית

עדכון לקוחות | בית הדין הארצי קבע: עובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני ללא ביטוח אובדן כושר עבודה ולמעסיק אסור להתערב בבחירתו

מרכז מדיה

עדכון לקוחות | בית הדין הארצי קבע: עובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני ללא ביטוח אובדן כושר עבודה ולמעסיק אסור להתערב בבחירתו

6 ספטמבר 2018

אנו מבקשים לעדכן אתכם בנוגע לפסק דין חשוב שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה[1], ואשר סיפק מענה לשאלה עקרונית בעולם הפנסיה: האם רשאי עובד לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה? 

באותה פרשה, אובחנה העובדת כחולת סרטן במהלך תקופת עבודתה אצל המעסיק ונקבע לה שיעור נכות זמנית של 100%. כאשר העובדת פנתה לחברת הביטוח "מגדל" (אצלה הייתה העובדת מבוטחת בפוליסת ביטוח מנהלים), התברר לה כי פוליסת הביטוח שלה אינה כוללת רכיב פיצוי בגין אובדן כושר עבודה.

בנסיבות אלו, העובדת הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה כנגד החברה, בה דרשה כי החברה תפצה אותה בגין אובדן כושר העבודה. העובדת טענה, בין היתר, כי החברה הייתה מחויבת לבטח אותה בביטוח אובדן כושר עבודה בהתאם להוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק, ואף אם היא ויתרה לכאורה על ביטוח זה, הרי שמדובר בזכות קוגנטית שלא ניתן לוותר עליה. בית הדין האזורי דחה את תביעת העובדת וכתוצאה מכך הפרשה הגיעה לפתחו של בית הדין הארצי.

בית הדין הארצי קיים דיון ארוך ומנומק בערעור, אשר במסגרתו הוגשו לבית הדין הארצי עמדות מטעם היועץ המשפטי לממשלה, הסתדרות העובדים הכללית, נשיאות הארגוניים העסקים וחברת הביטוח. לאחר שקילת הדברים, ובפסק דין שעלה בקנה אחד עם עמדת היועמ"ש, דחה בית הדין הארצי את הערעור שהוגש על ידי העובדת.

במסגרת פסק דינו, קבע בית הדין הארצי את הדברים החשובים הבאים:

  • סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 ("חוק הפיקוח") מבטא עקרון יסוד בעולם החיסכון הפנסיוני, והוא חופש הבחירה המלא שניתן לעובד לקביעת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו, החברה שתנהל עבורו את הכספים, מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים, וזאת ללא יכולת התערבות בבחירות אלו.
  • ​העובד רשאי לבחור את האופן שבו יתבצע החיסכון הפנסיוני שלו, כאשר המקור הנורמטיבי לכך הוא בראש ובראשונה הוראות חוק הפיקוח. בהתאם לקביעת בית הדין הארצי, חופש הבחירה הקבוע בסעיף 20 לחוק הפיקוח גובר על הוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק ("צו ההרחבה").
  • ​כשם שהמעסיק אינו צריך לוודא מה נעשה עם המשכורת אותה הוא משלם לעובד, כך גם למעסיק אסור להתערב במה שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר להסדר הפנסיוני שנבחר על ידי העובד, כאשר מבחינתו של המעסיק עניין זה צריך להיות בבחינת "שגר ושכח".
  • בעצם המעורבות של המעסיק בבחירת הכיסויים הביטוחיים, עשויה להיות פגיעה לא רק באוטונומיה של העובד אלא גם בפרטיותו. כך, למשל, יתכן שבעקבות מצב בריאותי של עובד, שאינו מוכר למעסיק, יסרב הגוף הפנסיוני לבטח או יסכים לבטח תמורת פרמיה מאוד גבוהה, כאשר לעובד אין סיבה לתת הסברים בהקשר זה ולמעסיק אין זכות לחסום את בחירת העובד כפועל יוצא מכך.
בית הדין הארצי הוסיף והבהיר כי בהתאם להוראות חוק הפיקוח, לא זו בלבד שהמעסיק אינו נדרש להתערב בבחירת העובד, אלא שהתערבות מצד המעסיק בבחירת הביטוח הפנסיוני של העובד (גם כאשר העובד מבקש שלא להיות מבוטח בפוליסת אובדן כושר עבודה) פוגעת בחופש הבחירה ועלולה לעלות לכדי עבירה במישור הפלילי שדינה מאסר שנה או קנס כספי. 

כפי שצוין על ידי בית הדין הארצי, נראה כי פסק הדין מהווה פרק נוסף במגמה לבטל עד כמה שניתן את מעורבות המעסיק בבחירות העובד במסגרת החיסכון הפנסיוני. זאת, אף בהמשך לתיקון האחרון שנערך בחוק הפיקוח בכל הנוגע למשיכת כספי הפיצויים על ידי המעסיק (עליו פירטנו בעדכון הלקוחות האחרון).

חפשו לפי +