אושר סופית: מסגרת חדשה לקרנות נאמנות "אלטרנטיביות"

ביום 28 ביולי 2026 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ״ו–2026 (״החוק״).

החוק יוצר מסגרת חדשה שתאפשר למנהלי קרנות נאמנות להקים קרנות נאמנות שמשקיעות גם בנכסים שאינם סחירים ושאינם ניירות ערך, או שמבצעות אסטרטגיות גידור.

יצוין כי כבר היום מוצעות לציבור "קרנות גידור בנאמנות", אשר מחזיקות באפשרויות השקעה רחבות יותר מאשר קרנות נאמנות מסורתיות. עם זאת, קרנות אלו הוקמו מכוח הוראת רשות שתוקפה הוגבל בזמן. התיקון הנוכחי מייצר מסגרת קבועה להקמת קרנות נאמנות המשקיעות בנכסים ובאסטרטגיות מגוונות יותר, שתאפשר למשקיעים ולמנהלי קרנות לתכנן את פעילותם לטווח ארוך.

עבור משקיעים, התיקון פותח את האפשרות להשקיע בנכסים אלטרנטיביים (כגון נדל"ן, נכסים דיגיטליים, הלוואות וניירות ערך פרטיים) באמצעות קרנות הכפופות לפיקוח קפדני של רשות ניירות ערך. עד כה, משקיעים מהציבור הרחב יכלו להיחשף לנכסים אלטרנטיביים באמצעות השקעה ישירה (כגון רכישת נכסי נדל"ן, או מטבעות קריפטוגרפיים), או באמצעות קרנות השקעה פרטיות שאינן מפוקחות ואינן זמינות למרבית המשקיעים.

עבור מנהלי קרנות נאמנות, התיקון טומן בחובו הזדמנות לגוון את היצע המוצרים, ובפרט להציע לראשונה מוצרים המקנים חשיפה לנכסים אלטרנטיביים (שעד כה היו נחלתם של מנהלי קרנות ההשקעה הפרטיות).

התיקון אינו עוסק במנהלי קרנות השקעה פרטיות באופן ישיר. עם זאת, הוא פותח את הפתח לשיתופי פעולה חדשים בינם לבין מנהלי קרנות הנאמנות. מנגד, התיקון עשוי להכפיף קרנות זרות למגבלות חדשות.

בנוסף, התיקון יוצר מקורות מימון חדשים (קרי, קרנות הנאמנות) עבור גופים עסקיים המציעים השקעות בתחומים האלטרנטיביים (כגון יזמי נדל"ן וחברות פרטיות).

 

להלן מספר נקודות מרכזיות לצד תובנות והשלכות פרקטיות:

1. מכשיר השקעה חדש במסגרת חוק השקעות משותפות בנאמנות

קרן תיחשב ל-״קרן השקעות פרטיות בנאמנות״ אם הסכם הקרן קובע כי זהו סוג הקרן, ומדיניות ההשקעות שלה מאפשרת למנהל הקרן לעשות לפחות אחד מאלה:

• לקנות ולהחזיק בניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה או בשוק מוסדר, או בנכסים שאינם ניירות ערך; או
• לבצע אסטרטגיות השקעה לצורכי גידור סיכונים.

כלומר, האפשרות לגייס כספים מהציבור הרחב עבור קרנות ההשקעה הללו עומדת למנהלי קרנות נאמנות. מדובר בקטגוריה חדשה בתוך משטר קרנות הנאמנות המפוקח, שתחולנה עליה התאמות מיוחדות בשל אופי הנכסים והאסטרטגיות.

התיקון אינו עוסק בקרנות "אלטרנטיביות" פרטיות, הפועלות מחוץ לחוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994 ("חוק השקעות משותפות בנאמנות”), ומוצעות למשקיעים "מתוחכמים" ולקבוצה מצומצמת של משקיעים מהציבור. אלא, הוא יוצר מסלול חדש ונפרד במסגרת חוק השקעות משותפות בנאמנות, המאפשר להציע לציבור הרחב, במסגרת המשטר המפוקח הקבוע בחוק, קרנות המשקיעות בנכסים ומבצעות אסטרטגיות הדומים במאפייניהם לאלה של אותן קרנות פרטיות.

 

2. סל נכסים רחב יותר

קרן השקעות פרטיות בנאמנות תוכל להשקיע, בין היתר, בניירות ערך לא־סחירים, בנכסים פיננסיים, בהלוואות (למעט הלוואות שהריבית או התשואה מהן נחשבת פעילות עסקית), בזכויות במקרקעין או לגבי מקרקעין שאינן כפופות למס שבח מקרקעין, ובנכסים דיגיטליים. שר האוצר יוכל לקבוע סוגים נוספים של נכסים שבהם ניתן יהיה להשקיע.

מדובר בהרחבה משמעותית לעומת סל הנכסים המאפיין קרנות נאמנות מסורתיות, אשר עשויה לאפשר פיתוח של קרנות המתמקדות, בין היתר, בחברות פרטיות, בהלוואות, בנכסים דיגיטליים ובנכסים ריאליים.

כאמור לעיל, המשמעות היא מקורות מימון נוספים לשחקנים בשוק הנכסים האלטרנטיביים, והזדמנות חדשה עבור הציבור הרחב להיחשף לנכסים אלטרנטיביים דרך כלי השקעה מפוקח.

עם זאת, ההשקעה בנכסים אלה לא תהיה בלתי מוגבלת: רשות ניירות ערך תהיה מוסמכת לקבוע סוגי נכסים, תנאים ומגבלות נוספים, בדרך כלל או ביחס לסוגים מסוימים של קרנות.

 

3. מודל נזילות המותאם לנכסים לא־סחירים

קרן השקעות פרטיות בנאמנות תוכל להיות קרן פתוחה או קרן סגורה, אולם מנגנוני הנזילות שלה עשויים להיות שונים באופן מהותי מאלה המקובלים בקרנות נאמנות רגילות.

כך, בקרן פתוחה הפועלת כ״קרן מועדים קבועים״, ניתן יהיה לקבוע תקופה של עד 15 שנים בין מועדים קבועים סמוכים להצעת יחידות ולפדיונן. האפשרות לקבוע מרווחים כה ארוכים נועדה להתאים את מבנה הקרן לנכסים שמשך המימוש שלהם ארוך, אך היא גם מחייבת לתת משקל מיוחד לתנאי הנזילות של המוצר.

ביחס לקרן סגורה, רשות ניירות ערך תוכל לקבוע הוראות נוספות להבטחת הסחירות ביחידות הקרן, לרבות חיוב מנהל הקרן להתקשר עם עושה שוק.

 

4. מגבלות חשיפה והערכת שווי

ככלל, שיעור החשיפה ללווה מסוים, למניות לא־סחירות שהוצעו על ידי תאגיד מסוים או לזכויות מסוימות במקרקעין לא יעלה על  12% ביחס לכל אחת מהחשיפות האמורות. שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בתקנות שיעור גבוה יותר.

רשות ניירות ערך תהיה מוסמכת לקבוע הוראות ייעודיות בנוגע להערכת שווי נכסי הקרן, חישוב מחירי היחידות, פרסום המחירים, מועדי ההצעה והפדיון ואופן הקצאת היחידות.

 

5. מנהל הקרן יידרש להשקיע לצד המשקיעים

רשות ניירות ערך תקבע כללים המחייבים את מנהל הקרן לרכוש יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות שבניהולו, בעצמו, באמצעות מי ששולט בו, או באמצעות חברה בשליטת אותו שולט.

החוק אינו קובע את שיעור ההשקעה או את תנאיה, ואלה ייקבעו בהוראה של הרשות. עם זאת, כבר עתה ברור כי המסגרת החדשה תכלול רכיב של השתתפות מצד הגוף המנהל, שנועד ליצור התאמה מסוימת בין האינטרסים של מנהל הקרן לבין אלה של בעלי היחידות.

 

6. תחילה והשלמת האסדרה

הפרק העוסק בקרנות השקעות פרטיות בנאמנות ייכנס לתוקף שישה חודשים לאחר פרסום החוק.

עם זאת, החוק קובע את המסגרת העקרונית בלבד. חלק ניכר מהפרטים המעשיים – ובהם תנאי ההשקעה בנכסים השונים, הערכת השווי, מבנה התשקיף, מועדי ההצעה והפדיון, מנגנוני הסחירות, ההשקעה הנדרשת ממנהל הקרן והאפשרות לבצע רכישה או פדיון שלא במזומן – ייקבעו בהמשך בתקנות, בכללים ובהוראות של שר האוצר ורשות ניירות ערך.

 

נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בבחינת ההזדמנויות וההשלכות הנובעות מהחוק ובהיערכות לקראת כניסתו לתוקף.

עדכון זה מציג את עיקרי החוק בלבד, אינו ממצה את הוראותיו ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

 

צוות רגולציית שוקי הון וניירות ערך

מחלקת בנקאות ומימון

הרצוג פוקס נאמן