תזכיר חוק תחולת דינים על עוסק זר המכווין את פעילותו ללקוחות בישראל, התשפ"ו-2026

ביום 27 בינואר 2026, פרסם משרד המשפטים להערות הציבור תזכיר חוק תחולת דינים על עוסק זר המכווין את פעילותו ללקוחות בישראל, התשפ"ו-2026 ("התזכיר"). התזכיר מבקש לעגן את תחולתם של דינים קוגנטיים מסוימים על עוסקים זרים הפועלים מול לקוחות בישראל, זאת על רקע העלייה המתמשכת באספקת שירותים ומוצרים לצרכנים ישראלים על ידי חברות בינלאומיות.

התקשרויות אלו נעשות כיום לרוב באמצעות חוזים אחידים, בהם ללקוח הישראלי אין יכולת להשפיע על תנאי ההסכם, וכלולות בהם לרוב תניות ברירת דין המחילות דין זר על היחסים בין העוסק הזר לבין לקוחותיו, לרבות אלה בישראל. הדבר מעורר שאלה עקרונית ביחס לדין המהותי החל על העסקה ועל העוסק הזר בהתקשרויות עם לקוח ישראלי, שאלה שבית המשפט העליון נדרש אליה מספר פעמים בשנים האחרונות תוך שקרא למחוקק להסדיר את הסוגיה בחקיקה.

התזכיר, בהתאם, מבקש לעגן בחקיקה כי עוסק זר המכווין את פעילותו ללקוחות בישראל – בין במישרין ובין אם באמצעות אחר – יהיה כפוף לדינים מסוימים המוגדרים בו כקוגנטיים (דהיינו, דינים שלא ניתן להתנות או לוותר עליהם בהסכם), המפורטים בתוספת לחוק: חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 ("חוק החוזים האחידים"), וחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 ("חוק שירותי תשלום"). שר המשפטים, בהתייעצות עם ועדה מוועדות הכנסת, רשאי לתקן את התוספת לצו ולכלול בו הוראות חוק נוספות שלא ניתן להתלות עליהם, ובתנאי שהתייעץ בעניין עם השר הממונה על אותו חוק.

לעניין זה, הגדרת "לקוח" בתזכיר אינה מוגבלת לצרכנים פרטיים בלבד, והיא כוללת גם עוסקים קטנים (המעסיקים עד 5 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלהם אינו עולה על 2 מיליון ₪), המתקשרים בחוזים אחידים לרכישת נכסים או שירותים. עוד מבהיר התזכיר כי עוסק זר ייחשב כמכווין פעילותו ללקוחות בישראל אם הוא נוקט פעולות יזומות לשיווק או למכירת נכסים או שירותים בשוק הישראלי או לקידום פעילותו בו, או כאשר עניינה של העסקה הוא מקרקעין המצויים בישראל. כמו כן, התזכיר קובע חריג מצומצם, לפיו בית משפט רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים, שהוראות החוק לא תחולנה על נתבע שהוא עוסק זר המכווין פעילות ללקוחות בישראל, אם שוכנע כי הדבר יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.

כמו כן, התזכיר מציע לחייב עוסקים זרים לפרסם באתרם את מען נציגם בישראל או כתובת דוא"ל לטובת שליחת העתק כתבי טענות (אך יצוין, כי דברי ההסבר מבהירים כי אין בכך לגרוע מהכללים הקיימים בנוגע להמצאת כתבי טענות לעניין המצאה מחוץ לישראל, ככל שהדבר נדרש).

התזכיר מבקש בנוסף לקבוע כי לא תהיה תחולה לכללי ברירת דין במשפט הבינלאומי, אם החלתם מביאה לתחולת דין זר שיגבור על איזה מהחוקים הקוגנטיים הקבועים בתוספת לחוק. החוק המוצע אף כולל סעיף לפיו החוק עצמו הוא חוק קוגנטי, דהיינו הוראותיו יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

לבסוף, התזכיר מבקש לערוך תיקונים עקיפים בחוקים הבאים:

• חוק החוזים האחידים, כך שתתווסף אליו חזקה חדשה, לפיה כל תניית ברירת דין המפנה לדין שאינו הדין הישראלי, או המקנה לספק זכות בלעדית לבחור את הדין החל, תיחשב תנאי מקפח אשר, בהתאם להוראות חוק החוזים האחידים, תבוטל או תשונה על ידי בית המשפט.
• חוק שירותי תשלום, כך שיבוטל סעיף 47, המחיל את חוק שירותי תשלום על נותן שירותי תשלום שאינו תושב ישראל אם הוא מכוון את פעילותו ללקוחות בישראל (בהתאם להגדרה בסעיף). המשמעות ביחס לנותני שירותי תשלום זרים היא, ככל שהתזכיר יקודם ויאומץ, כי תחולתו של חוק שירותי תשלום עליהם, כמו גם היתר החוקים המנויים בתוספת לתזכיר, תיקבע בהתאם למבחנים שתוארו לעיל.

ככל שהתזכיר יקודם ויאומץ, מדובר במהלך בעל השלכות משמעותיות ביותר עבור חברות בינלאומיות הפועלות בשוק הישראלי, המחייב בחינה מחודשת של מודלי הפעילות ותנאי ההתקשרות.

התזכיר פתוח להערות הציבור עד ליום 17 בפברואר, 2026.

לעיון בנוסח התזכיר – לחצו כאן.

נשמח לייעץ ולסייע בכל הנוגע להשלכות התזכיר ולהיערכות ליישומו, ובכלל זה באמצעות מחלקת הליטיגציה – ביחס לתביעות תלויות ועומדות או להיערכות לליטיגציה עתידית; באמצעות המחלקה המסחרית – לבחינה ולהתאמה של תנאי שימוש והסכמים מול לקוחות בישראל; ובאמצעות מחלקת בנקאות ומימון – ביחס להשלכות אפשריות על נותני שירותי תשלום זרים הפועלים מול לקוחות בישראל.

בברכה,

צוות הרגולציה במחלקה המסחרית 

צוות רגולציה פיננסית במחלקת בנקאות ומימון

מחלקת הליטיגציה

הרצוג פוקס נאמן