בחודש מרץ האחרון השלימה הכנסת את הליך חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("חוק חדלות פירעון").חידוש מרכזי בחוק חדלות פירעון הוא הטלת אחריות נזיקית אישית על חברי הדירקטוריון ועל מנכ"ל, שידעו או שהיה עליהם לדעת, כי תאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקפה. האחריות האישית תחול על הנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל המחדל של הדירקטור או של המנכ"ל.

התאגיד אינו רשאי להעניק פטור מחובת אחריות זו או לקבוע הוראה בתקנון המאפשרת לשפות דירקטור או מנכ"ל בשל הפרתה, אולם ניתן לבטח את הדירקטורים או את המנכ"ל כנגד הפרת חובת האחריות. 

יחד עם זאת, חוק חדלות פירעון קובע מנגנוני הגנה עבור חברי הדירקטוריון והמנכ"ל. החוק קובע חזקה כי דירקטור או מנהל כללי מילא את חובתו כך שלא תחול עליו אחריות אישית, אם נקט באמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט באחד מהאמצעים שלהלן:

הגנה נוספת היא אם הוכיח הדירקטור או המנכ"ל כי הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו בחדלות פירעון.בהקשר זה נציין כי  חוק חדלות פירעון ייכנס לתוקף בספטמבר 2019 והוא יחול על הליכי חדלות פירעון שהחלו מאותו יום ואילך. קיימת חוסר בהירות בשאלה אם במסגרת הליכי חדלות פירעון שיחלו לאחר יום התחילה, ניתן יהיה לתבוע בגין הפרת חובת האחריות שבוצעה קודם ליום התחילה. על מנת למנוע את החשיפה הנגזרת מחוסר הודאות, המלצתנו היא להיערך להוראות החוק באופן מידי.

חוק חדלות פירעון מהווה חידוש בדין הישראלי ומטבע הדברים עשוי לחלוף זמן רב עד אשר יתעצבו גבולותיו המדויקים של החוק ותקבע בפסיקה הפרשנות הראויה להוראותיו.

בהקשר זה, החובה לפעול לצמצום חדלות הפירעון מעוררת שאלות משפטיות מורכבות לגבי חובות הדירקטוריון והמנכ"ל וכן לגבי מערך היחסים שבין הדירקטוריון והמנכ"ל לבין בעלי המניות והנושים.

קושי נוסף נובע מההגדרה הרחבה שנקבעה בחוק למונח חדלות פירעון הכוללת הן את המבחן המאזני והן את המבחן התזרימי לחדלות פירעון. הגדרה זו הופכת את זיהוי חדלות הפירעון למורכב יותר ומחייבת פיקוח ובקרה שוטפים על מצבו הכלכלי של התאגיד כדי לזהות מבעוד מועד אם הוא בחדלות פירעון.

לוחות הזמנים של החוק, בפרט לאור אי הודאות לגבי אופן יישומו והאחריות האישית המוטלת על חברי הדירקטוריון ומנכ"ל החברה, אינן מאפשרות ישיבה בחיבוק ידיים ומחייבות היערכות מיידית. זאת כוללת, בין היתר – ניתוח מצב הדברים והנסיבות של כל חברה, התאמת נהליה ככל הנדרש, בחינת פוליסות הביטוח וכתבי השיפוי הקיימים והתאמתם במקרה הצורך והנחיית הנהלת החברה והדירקטוריון שלה באופן הטוב והמתאים ביותר בדבר אופן ועקרונות הפעולה בהתאם להוראות החוק.

למשרדנו הצטרף בימים אלה כשותף עו"ד ספי זינגר, אשר הוביל את הליך החקיקה של חוק חדלות פירעון במהלך השנים האחרונות בתפקידו במשרד המשפטים והוא בעל נסיון והבנה מיוחדים בהוראות החוק, פרשנותן והדרך הנכונה להחלתן על החברות השונות ונושאי המשרה בהן.

עו"ד זינגר ניסח עקרונות לנוהל אכיפה בסיסי ולנהלי חברה מתאימים, על מנת לקבוע עקרונות נכונים שיעניקו לנושאי המשרה בתאגידים את הכלים למלא את חובת האחריות לצמצום חדלות הפירעון. 

אנו ממליצים לכם לפנות אלינו לניתוח, ליווי וסיוע בהתאמת פעילותכם להוראות החוק הללו ולהטמעת נוהל אכיפה ונהלים מתאימים בהקדם ומבעוד מועד בליווי צוות מתאים בראשות עו"ד זינגר.