מרכז מדיה
תחום דיני העבודה ויחסי העבודה מתאפיין בהתפתחויות תדירות ומאתגרות הן בחקיקה והן בפסיקת בתי הדין לעבודה. גם שנת 2018, כקודמותיה, סיפקה עניין רב וחידושים מאתגרים, המחייבים מעסיקים להכירם ולפעול ליישומם במידת הצורך. בהתאם, במהלך השנה עדכנו אתכם באופן שוטף בשינויים המרכזיים שחלו בחקיקה ובפסקי דין חשובים שניתנו על ידי בתי הדין לעבודה.
אז מה היה לנו בשנה החולפת?
- חתם צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, במסגרתו היקף שבוע העבודה בישראל קוצר בשעה אחת, מ-43 שעות עבודה בשבוע ל-42 שעות. קיצור שבוע העבודה עורר שאלות לא מעטות, אשר חלקן עדיין נותרו ללא מענה.
- נחתם היתר כללי חדש להעסקת עובדים בשעות נוספות המתיר העסקת עובדים עד 16 שעות נוספות בשבוע, כאשר אורך שבוע העבודה עבור עובד המועסק בעבודת לילה הינו עד 58 שעות (כולל שעות נוספות).
- פורסמו תיקונים חדשים לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, הקובעים, בין היתר, כי ניתן להעסיק עובד בעבודת לילה שבוע אחד בתוך שבועיים, וכי ככלל, כל עובד, בין שהוא שומר מצוות ובין שאינו שומר מצוות, רשאי לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי.
- נקבעו כללים חדשים בנוגע למשיכת כספי פיצויים מקופות גמל על ידי המעסיק, הממשיכים במגמת צמצום יכולת המעסיק למשוך כספים שנצברו בקרן הפיצויים, גם בנסיבות בהן העובד אינו זכאי לפיצויים. כמו כן, נפסק כי עובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני ללא ביטוח אובדן כושר עבודה ולמעסיק אסור להתערב בכך.
- החל מנובמבר 2018 פועלות קרנות ברירת מחדל חדשות שנבחרו על ידי הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון. החל ממועד זה, מעסיק הקולט עובד חדש, אשר לא הודיע אצל איזה גוף מבטח הוא מעוניין לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, נדרש לבטח את העובד באחת מקרנות ברירת המחדל החדשות (או לחילופין, לערוך הליך תחרותי עצמאי לבחירת קופה שתשמש כקרן ברירת מחדל). יובהר, כי בחירת קרנות ברירת המחדל החדשות אינה משנה את תנאי ההסדר של עובדים שצורפו לקרנות ברירת המחדל הקודמות.
- הוארכה תקופת הלידה והורות לבן זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד, לתקופה רצופה נוספת של לפחות שבעה ימים (לכל היותר שבועיים) וזאת מתוך שלושת השבועות הניתנים ליולדת בנסיבות אלו, במקום בת זוגו ובהסכמתה.
- נמשכה מגמת הפסיקה להרחיב את החובות של מזמין שירותים כלפי נותני השירותים המוצבים בחציריו. כך, מפסקי דין שניתנו בשנה האחרונה עולה, בין היתר, כי מזמין השירותים עשוי לחוב כלפי נותני השירותים בגין אי קיום הליך שימוע לפני סיום העסקה והפרה של הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
- בית הדין לעבודה המשיך בפיתוח ההלכות הנוגעות להעסקת אנשים בעלי מוגבלות,ובכלל זה קבע כי יש לפרש את הגדרת "אדם בעל מוגבלות" באופן רחב וגמיש, תוך הרחבת היקף וסוג ההתאמות אותן נדרש המעסיק לבצע. בנוסף, בית הדין דן בחובות החלות על המעסיק בנסיבות של מוגבלות שאינה נראית לעין וכאשר העובד אינו מעדכן את המעסיק בעניין.
- נקבע כי ניתן להסכים בהסכם עבודה, כי שכרו החודשי של עובד שאינו עובד חודשי ישולם עבור תקופות של חודש שאינן בהכרח חודש קלנדרי, אולם על תשלום השכר להתבצע בתוך תשעה ימים לאחר סיום החודש המוסכם. שכר שלא שולם עד למועד זה ייחשב לשכר מולן.
יש לכם שאלה בנושא? אנחנו כאן כדי לסייע
כל מקרה הוא ייחודי. בואו נדבר על שלכם.
