בהמשך לעדכון הלקוחות שפרסמנו לאחרונה, נביא להלן בתמצית את עיקרי הרפורמה המתוכננת בתחום הנכסים הדיגיטליים, כפי שפורטה בטיוטת חוק ההסדרים המוצגת לדיון בימים אלה בממשלה.

כפי שיפורט להלן, הרפורמה המוצעת מקיפה ומתפרסת על מגוון תחומים הנוגעים למסחר ולהשקעה בנכסים דיגיטליים, לעוסקים בתחום בעלי רישיון מחוץ לישראל, לנכסים אלה במערכת הבנקאית, למיסוי ועוד.

הגדרת המונח "נכס דיגיטלי"

בטיוטה מוצע להגדיר את המונח "נכס דיגיטלי" כ"ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, שניתן לבצע בו פעולת מסחר או העברה דיגיטלית למטרות תשלום או השקעה והוא ניתן להעברה ולאחסון באופן אלקטרוני על ידי שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר (DLT) או טכנולוגיה דומה, ובכלל זה 'מטבע וירטואלי' כהגדרתו בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ח-;2018 "

כפי שניתן לראות מדובר בהרחבה רחבה הבוחנת את מאפייני המוצר בהתאם למאפייניו הטכנולוגיים היחודיים. בכך, ההגדרה נוקטת דרך דומה לזו של רגולציית ה-Markets in Crypto-Assets (MiCA) של האיחוד האירופי שנמצאת בשלבי חקיקה אחרונים. עם זאת, כפי שנראה להלן, בשונה מרגולצייה מקיפה זו, ההצעה בישראל אינה מציגה מסגרת אסדרתית אחידה ושלמה, אלא פועלת על דרך של תיקונים בתחומי אסדרה שונים, ומותירה חלקים רבים לעבודה עתידית.

תחומי האסדרה ברשות ניירות ערך

בטיוטה מוצע לפעול לתיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, כך שתיקבע בו, בין היתר, חובת קבלת רישיון למי שעוסק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות בנכסים דיגיטליים המשמשים להשקעה פיננסית ואינם עומדים בתחולת החוק הקיים.

כידוע, חובת הרישוי חלה בעת מתן שירותים בניירות ערך סחירים ובנכסים פיננסים (קרנות נאמנות, יחידות של קרנות מחוץ לישראל, קרנות השתלמות, חוזים עתידיים, אופציות). כפועל יוצא, חובת הרישוי אינה חלה כיום בעת מתן שירותים במוצרים פיננסים אחרים, ובכלל זה מטבעות וירטואליים ונכסים דיגיטליים אחרים. כעת, על פי המוצע, חובת הרישוי תורחב בצורה משמעותית ותחול גם בעת מתן שירותים במוצרים פיננסים שהחוק לא חל עליהם כיום.

כן מוצע לפעול לתיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 כך שהוראותיו יחולו גם על השקעה משותפת בנכסים דיגיטליים שאינה נופלת בתחולת החוק הקיים.

עוד מוצע בטיוטה, לפעול לתיקון חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 כך שהוראותיו יחולו על פעילות בורסה, מסלקת ניירות ערך וזירות סוחר בנכסים דיגיטליים שאינה עומדת בתחולת החוק הקיים.

כפועל יוצא, אם תתקבל ההצעה תוקנה לרשות ניירות ערך סמכות פיקוח על בורסות, מסלקות וזירות סוחר בנכסים דיגיטליים, זאת על אף שהתשתית חקיקתית הקיימת כיום לרישוי בורסות ומסלקות בישראל מצומצמת ביותר.

הצעה זו מצטרפת להרחבה משמעותית, המוצעת בטיוטה, של שיקול הדעת המוקנה לרשות ניירות ערך בקשר עם החוקים שבפיקוחה, ולבצע התאמות בפיקוח ביחס לפעילות כאמור בהתאם לשיקול דעתה.

תחומי האסדרה ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

במקביל לאמור, מוצע לפעול לתיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, כך שגופים זרים המורשים לתת שירותים פיננסיים מכוח דין זר יוכלו לפעול בישראל תחת תנאים מקלים. בכלל זה מוצע:

• לאפשר למפקח על נותני שירותים פיננסים מוסדרים לתת רישיון מורחב למתן שירותים פיננסיים לגוף שהתאגד מחוץ לישראל ומבקש לעסוק במתן שירות פיננסי גם בישראל, כאשר עיסוקו מוסדר מכוח דין זר. זאת, גם אם לא מתקיימים בו כל התנאים המנויים בחוק, ולהתנות את מתן הרישיון בתנאים שייקבעו ברישיון. בנוסף מוצע לאפשר למפקח לפטור בעל רישיון זר כאמור מהוראות מסוימות בחוק, וכן לאפשר לו להתנות פטור כאמור בקביעת הוראות שיחולו באופן ייחודי על נותן שירות זר, לרבות הוראות הנוגעות לבעל שליטה ונושא משרה ולרבות קביעת הוראות לתקופה קצובה.

• בהתאם מוצע לקבוע כי רישיון או פטור כאמור יינתן לנותן שירות זר אשר המפקח השתכנע כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו במתן שירות פיננסי והפיקוח על עיסוקו כאמור נותנים הגנה מספקת ללקוחות, לרבות הוראות לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, והכל תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולהנחת דעתו של המפקח, לאחר ששקל בין השאר טעמים שבטובת הציבור.

המערכת הבנקאית

בהצעה צוינו המהלכים שקודמו באחרונה על ידי בנק ישראל, הן לעניין בחינת דרכים לאפשר ביצוע תשלום מיסים בגין רווחים שמקורם בפעילות בנכסים דיגטיליים והן לעניין יישום גישה מבוססת סיכון אגב מתן שירותים בנקאיים הקשורים לפעילות בנכסים דיגיטליים על רקע עדויות על קשיים בקבלת שירותים בנקאיים של חברות ומשקיעים בתחום.

סוגיות מיסוי

הוטל על שר האוצר לפרסם, בתוך 90 ימים,  ממועד פרסום המחליטים לפרסם תזכיר חקיקה שיעסוק במיסוי נכסים דיגיטליים, לרבות לעניין, כללי ניכוי מס במקור, מיקום נכס דיגיטלי, קביעת עלות הנכס וחובות דיווח לצורכי מס.

הקמת תשתית להצעת מוצרים פיננסים חדשים

DAO

בטיוטה מוצע להקים צוות לבחינת האסדרה הנדרשת, לרבות לגבי המעמד התאגידי וההיבטים המיסויים הנגזרים, של ארגונים אוטונומיים מבוזרים DAO – Decentralized Autonomous Organization. בראש הצוות יעמדו המנהל הכללי של משרד האוצר והמשנה ליועצת המשפטית לממשל (משפט כלכלי) או מי מטעמם, וחבריו יכללו את נציג אגף הכלכלנית הראשית והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, נציג רשות ניירות ערך, נציג רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ונציג רשות המסים.  הצוות יגיש את המלצותיו לממשלה עד לסוף שנת 2023. בהקשר זה נזכיר את המדריך שהפצנו בקשר להקמה וניהול של DAO ובו בחינה של האתגרים המשפטיים המשמעותיים שיש לשים לב אליהם בעת תכנון גוף שכזה.

נכסים דיגיטלים מגובים (stable-coins)

הטיוטה עוסקת גם באסדרתם של stable-coins. מוצע במסגרתה להגדיר את המונח "נכס דיגיטלי מגובה" כ"נכס דיגיטלי שמטרתו לשמש כאמצעי חליפין ומכוון לשמר ערך יציב באמצעות הצמדה לערך של הילך חוקי שהוצא לפי סעיף 41 לחוק בנק ישראל, או לערך של מטבעות חוץ כהגדרתם בחוק בנק ישראל".

כן מוצע להטיל על שר האוצר להחליט בדבר זהות הגוף לו תינתן סמכות הרישוי, הפיקוח והאסדרה על גופים אשר עיסוקם בהנפקה והוצאה של נכסים דיגיטליים מגובים, ולפעול לפרסום תזכיר חוק, אשר יעניק סמכות רישוי, פיקוח ואסדרה על הנפקה והוצאה של נכסים דיגיטליים מגובים.

פיקוח ואסדרה של נכסים דיגיטליים מגובים המגיעים לכדי השפעה מוניטרית משמעותית או השפעה מהותית על יציבות המערכת הפיננסית יהיו בידי בנק ישראל.

במשרדנו פרקטיקת נכסים דיגיטליים ייעודית, שהתמחותה ברגולציה פיננסית מקומית ובין-לאומית. חברי הצוות מייעצים ליחידים ולגופים, בארץ ובעולם, בין היתר, בסוגיות הקשורות בהצעה, ניהול, ייעוץ, מסחר בנכסים ומטבעות דיגיטליים, NFT, ארגונים מבוזרים (DAO) ועוד.

לקוחות המעוניינים ללמוד עוד על ההצעה והשלכותיה, מוזמנים לפנות אלינו לבירורים נוספים. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או עניין אחר בנושא.

פרקטיקת נכסים דיגיטליים