ביהמ"ש המחוזי בתל אביב-יפו אישר בקשה לתביעה ייצוגית נגד קבוצת דלק ואיגד קביעות חשובות ביחס לחובות הדיווח של תאגידים

לקוחות וידידים נכבדים, 
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רות רונן) אישרה לאחרונה בקשה לתביעה ייצוגית נגד קבוצת דלק בע"מ ("החברה"), ובמסגרת זו דנה בהיקף חובות הדיווח החלות על תאגידים ואיגדה קווים מנחים לעניין סיווג מידע כמהותי לצורכי דיווח.

העובדות ונסיבות המקרה:

במהלך השנים, נטלו החברה ותאגידים המוחזקים על ידה הלוואות שונות למימון פעילותה. טענות המבקש מופנות כנגד אי גילוי במועד של מידע הנוגע לזכויות, בטוחות ושעבודים שניתנו למלווים במסגרת הסכמי ההלוואה.

השאלות שעמדו במרכז הדיון הן האם המידע שלשיטת המבקש הוסתר מציבור המשקיעים היה מידע מהותי שחייב בדיווח, והאם היה על החברה לדווח אודות פריטי המידע עוד לפני מועד הדיווח בו הן דווחו בפועל.

בית המשפט אישר את הבקשה לתביעה ייצוגית, וקבע מספר קביעות חשובות בשאלת חובות הדיווח של תאגידים:

1. סיווג מידע כמהותי – יש לבחון האם מנקודת מבטו של "המשקיע הסביר" מדובר במידע שיש בו כדי לשנות באופן משמעותי את החלטות ההשקעה. ליישום המבחן, נהוג להבחין בין מידע "רך" הנוגע לתחזיות אודות העתיד, לבין מידע "קשה" הנוגע לעובדות שקרו בעבר.
בית המשפט חזר על שני מבחני עזר אפשריים שהוצעו בפסיקה, לצורך הקביעה האם המידע הוא מהותי. הראשון, מבחן ההסכמה העקרונית (הקרוי גם מבחן הקו הבוהק). מבחן זה מתייחס בעיקר לדיווח אודות משא-ומתן לקראת התקשרות בהסכם, והוא קובע כי המידע הופך למהותי כאשר מתגבשת בין צדדים לעסקה הסכמה עקרונית. המבחן השני הוא מבחן התוחלת (הקרוי גם מבחן הסבירות/עוצמה) לפיו יש לשקלל את ההסתברות לכך שהאירוע נושא המידע יתרחש בעתיד במכפלה של השפעתו הצפויה על החברה.
לגישת השופטת רונן, מבחן התוחלת הוא המבחן המועדף ביחס לחובות דיווח של חברה, אף שטרם אומץ באופן רשמי בפסיקת בית המשפט העליון.

2.חובת הגילוי אודות אירועים עתידיים – "רף המהותיות" בקשר לאירועים עתידיים צריך להיות רף גבוה יחסית. לכן, חובת הגילוי בדיווח מיידי לגבי אירועים עתידיים תחול רק ביחס לאירועים שהסיכוי להתרחשותם גבוה מאוד ושההשלכה שלהם על החברה היא ברורה ומשמעותית.

3. דיווח של חברה על עניין מסוים מקים חזקה כי הוא מהותי – בהתאם, החברה תידרש לכלול באותו דיווח את כל הפרטים המהותיים הרלבנטיים לגביו, באופן שלם ומלא. כמו כן, הובהר כי דיווח מיידי לא נועד לשמש כפלטפורמה לדיאלוג עם משקיעים בנושאים שאינם מהותיים.

4. מידע לא מהותי עשוי להפוך למהותי כתוצאה משינוי נסיבות – לעיתים מידע שסווג כבלתי מהותי, עשוי להפוך עם חלוף הזמן למהותי (כגון מידע על שינוי בתנאיי הלוואה ושעבודים, אשר עשוי להעיד על שינויים במצב פיננסי), באופן שישליך על חובת הדיווח.

5. לא ניתן לצפות ממשקיעים לערוך חישובים ולעבד מידע ביחס לנתונים בדוחות הכספיים –לדוגמה, במקרה דנן, "המשקיע הסביר" אינו אמור לעקוב אחר אמות המידה הפיננסיות באופן שוטף ולחשב בעצמו בכל רגע נתון את מספר יחידות ההשתתפות המשועבדות של החברה. זהו נתון שהחברה צריכה לחשב, וככל שחל בו שינוי מהותי – עליה לדווח עליו למשקיעיה בדיווח מיידי.

6. התגבשות חובת דיווח על תניות בהסכמי הלוואה  – תניות המאפשרות את העמדת ההלוואה לפירעון מיידי הן תניות שהחברה כבר התקשרה בהן, אך הן נוגעות לאירועים עתידיים ומשליכות על מצבה של החברה אם אירועים אלה יקרו. לכן השאלה מהו הסיכוי שהתניות יופעלו וההשלכה של הפעלתן האפשרית על מצב החברה היא השאלה הרלוונטית לצורך בחינה האם מדובר בנושא מהותי החב בדיווח אם לאו (יישום מבחן התוחלת).
לעיון בפסק הדין >> לחצו כאן.

למשרדנו מומחיות רבה בליווי שוטף וייעוץ לתאגידים מדווחים, לרבות בכל הנוגע לחובות דיווח על פי הוראות הדין, הפסיקה ועמדות רשות ניירות ערך. נשמח לעמוד לרשותכם בכל סוגיה בתחומים אלו, וכן בכל שאלה או הבהרה.

מחלקת חברות וניירות ערך
הרצוג פוקס נאמן