לקוחות, חברים ועמיתים יקרים,

פסק דין חדש מתייחס להיבטים מיסויים מרכזיים בחלוקת דיבידנד

בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן לאחרונה פסק דין בערעור מס שהגישה חברת עוז טכנולוגיות (1972) בע"מ ("הנישומה"). התיק עסק בצו שהוציאה רשות המסים בישראל ("רשות המסים"), בטענה כי דיבידנד שחולק על ידי חברה בת ישראלית של הנישומה ("הדיבידנד" ו"החברה הבת", בהתאמה) אינו זכאי לפטור ממס החל על דיבידנדים בין חברות ישראליות.

רשות המסים טענה כי מכיוון שהחברה הבת לא שילמה מס חברות על ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד, וזאת בשל פחת אשר נוכה לצורך מס אך לא בא לידי ביטוי בדיווח חשבונאי, הפטור האמור לא חל. בית המשפט המחוזי דחה עמדה זו, וקבע כי דיבידנדים המחולקים מהכנסה הכלולה בהכנסתו של הנישום, יהיו פטורים ממס עבור החברה המקבלת, וזאת גם אם החברה המחלקת לא חויבה במס מלא בגין אותה ההכנסה.

תמצית העובדות

הנישומה, חברה פרטית ישראלית, החזיקה בכ-18.7% ממניות החברה הבת.

החברה הבת היתה הבעלים של נדל"ן מסחרי. לחברה הבת היו הכנסות מדמי שכירות וממתן שירותי ניהול לשוכריה ("ההכנסה הרגילה"). בספריה, החברה הבת רשמה את הנדל"ן לפי מודל שווי הוגן, ולכן לא רשמה פחת לצרכים חשבונאיים, אלא רשמה הכנסות או הפסדי שערוך בהתאם לשווי של הנכסים הרלוונטיים ("הכנסות שערוך").

בשנים הרלוונטיות, החברה הבת רשמה בספרים הכנסה רגילה בסך של כ-150 מיליון ש"ח והכנסות שערוך בסך של כ-170 מיליון ש"ח. החברה הבת ניכתה לצורך מס הוצאות פחת בסכום של כ-120 מיליון ₪, בעוד בספרים היא לא רשמה הוצאות פחת לאור היישום של מודל השווי ההוגן. כתוצאה מכך, בספרי החברה הבת נרשמו רווחים משמעותיים מההכנסה הרגילה (כ-150 מיליון ש"ח) אך ההכנסה החייבת שלה לצרכי מס בגין הכנסה זו היתה נמוכה בהרבה (כ-30 מיליון ש"ח). הטבלה הבאה ממחישה את הפער בין הרווח החשבונאי לרווח לצורך מס (המספרים במיליוני ש"ח ומעוגלים לשם פשטות ההצגה).

החברה הבת חילקה דיבידנד בסך של כ-120 מיליון ש"ח, וייחסה את מלוא הסכום המחולק להכנסה הרגילה.

רקע משפטי והמחלוקת בין הנישום לרשות המסים

לפי דיני המס בישראל (סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה), דיבידנדים שמקבלת חברה ישראלית מחברת בת ישראלית אינם נכללים בבסיס המס (לצרכי נוחות אנו מתייחסים אליהם כאן כ-"פטורים" ממס), ככל שמתקיימים תנאים מסוימים. אחד התנאים הוא שהדיבידנד שחולק נובע מהכנסה שהופקה בישראל והחברה המחלקת חייבת במס בישראל.

לפי פסיקת בית המשפט העליון משנת 2020 (בעניין חברת אם.סי.אל קניון דרורים בע"מ נ' פ"ש פתח תקווה), דיבידנדים המחולקים מתוך רווחי שערוך אינם פטורים לפי סעיף 126(ב), מאחר שהכנסות אלו לא היו חלק מהכנסתה של החברה המחלקת. במקרה דנן טענה הנישומה כי מכיוון שההכנסה הרגילה נכללה בהכנסה של החברה הבת לצורך מס (גם אם לא נכללה בהכנסה החייבת, בגלל ניכוי הוצאות הפחת), דיבידנדים שמחולקים מהכנסה זו הם פטורים ממס.

רשות המסים טענה כי הפחת שנרשם על ידי החברה הבת לצורך מס מפחית את סכום הרווח שחלוקתו פטורה ממס. כתוצאה מכך, רשות המסים סברה שסכום הדיבידנד הפטור ממס הוא כ-30 מיליון ש"ח.

פסק הדין

בית המשפט קבע שאין להקטין את סכום הרווח החשבונאי שניתן לחלק בפטור, בגובה הסכום שנרשם כהוצאות פחת לצורך מס. זאת, גם בנסיבות שבהן לפי הדיווח החשבונאי אין להכיר בהוצאות פחת בשל יישום שיטת השווי ההוגן. בית המשפט נימק את הקביעה בכך שהרווח החשבונאי כאמור נכלל בהגדרת "הכנסה" לצורך מס. בכך אבחן בית המשפט את הרווחים במצב דנן מההלכה שנקבעה לגבי רווחי שערוך, על פיה הם לא זכאים לחלוקה פטורה משום שאינם נכללים בהגדרת "הכנסה" לצורך מס.

בשולי הדברים נציין כי במסגרת ההליך המשפטי רשות המיסים הביעה את עמדתה הכללית (שאינה רלוונטית לתיק דנן) שלצורך קביעת הרווח החשבונאי לחלוקה בפטור ממס, ניתן לנכות הוצאות פחת חשבונאיות. זאת, גם בנסיבות שיש הפרשים זמניים בין הוצאות הפחת החשבונאיות להוצאות הפחת המיסויות (פחת מואץ, למשל).

נציין כי לרשות המסים נתונה הזכות להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.

*              *              *

פסק הדין בעניין עוז טכנולוגיות מדגיש את החשיבות של קבלת ייעוץ מס בקבלת החלטות עסקיות, לאורך כל שלבי מחזור החיים של החברה, לרבות בנושאים הנראים במבט ראשון כחשבונאיים בלבד (כגון שימוש במודל שווי הוגן). לפסק הדין עשויות להיות השלכות, בין היתר, על חברות רב-לאומיות עם חברות בת ישראליות שצברו רווחים ועל חברות הפועלות בתחום הנדל"ן.

מחלקת המס שלנו מחזיקה בניסיון ומומחיות רחבה בנושאים אלו. חברי הצוות שלנו בעלי כישורים משפטיים וחשבונאיים נרחבים, שיכולים להועיל בניתוח סוגיות משפטיות ופיננסיות שונות. אנו מזמינים אתכם לדון איתנו על ההשלכות של פסק הדין בעניין עוז טכנולוגיות או על נושאי מס קשורים.