פסיקה תקדימית חדשה – חובת הידברות עם ארגון העובדים היציג של נותני שירותים

בית הדין הארצי דן בפסק הדין [עס"ק (ארצי) 5448-04-25 כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי – מדינת ישראל (ניתן ביום 11.12.2025)], בהרכב מורחב של שופטים, בדרישה של ארגון "כוח לעובדים" לחייב את המדינה לקיים עמו הידברות טרם פרסומו של מכרז חדש להפעלת מסגרות רווחה המעניקות מענה לבני נוער בסיכון. זאת, לאחר שכחלק מהליכי הפרטה מסופקים מזה שנים שירותי רווחה שונים, שבעבר סופקו על ידי המדינה, באמצעות עמותות שונות, הנבחרות במכרזים שמפרסמת המדינה.

בית הדין עמד על המשמעויות של העסקה בתבנית "משולשת" – מזמין השירות, נותן השירות ועובדיו; וציין כי החלפת נותן השירות בתום תקופה בה סיפק את השירות מכוח זכייתו במכרז עשויה להביא, במקרה של המשך העסקת העובד אצל ספק שירות חדש, ל"איפוס" הוותק שלו; ובמקרים אחרים – לסיום העסקתו של העובד.

נקודת המוצא של בית הדין לדיון הייתה כי עצם מיקור החוץ הוא לגיטימי ואותנטי. ואולם, בהתאם לפסק הדין, קביעה בדבר הלגיטימיות והאותנטיות של מיקור החוץ מהווה נקודת מוצא, אך לא נקודת סיום. במקרה בו מדובר במיקור חוץ לגיטימי ואותנטי, עדיין יש לבחון את המענה לשאלה האם מוטלת חובה על מזמין השירות להידבר עם ארגון העובדים המייצג את העובדים המספקים את השירותים ביחס לתנאי המכרז החדש שבכוונתו לפרסם.

בפסק הדין נקבע, כי הגם שמזמין השירות אינו בבחינת מעסיק של העובדים המעניקים את השירות לכל דבר ועניין, הרי שהוא יכול להיחשב כמעסיק לצורך ספציפי זה או אחר, לרבות לצורך קיום חובת ההידברות במישור הקיבוצי. קיומה של חובת הידברות במישור הקיבוצי, עם ארגון העובדים המייצג את העובדים המספקים את השירות טרם פרסומו של המכרז החדש, תלויה בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה. זאת, בהתחשב בין היתר במידת המעורבות של מזמין השירות ביחסי העבודה עם עובדי קבלן השירותים; ובתנאי המכרז שבכוונת מזמין השירותים לפרסם והשפעתם על תנאי העסקתם של העובדים. בנסיבות העניין נפסק כי קמה חובת הידברות, נוכח ההשפעה המהותית שהייתה למדינה ביחס לתנאי העסקתם של העובדים; מעורבותה במהלך יחסי העבודה בין המעסיק לעובדיו (לרבות בנוגע לחתימת הסכם קיבוצי בין הצדדים); וההשלכות המהותיות של המכרז על העובדים.

שימו לב: במקרים בהם קיימת חובת הידברות, נקבע בפסק הדין כי סדר הדברים ככלל יהיה –

• מזמין השירותים יודיע לארגון העובדים על כוונתו לפרסם מכרז חדש, תוך פירוט ההוראות הרלוונטיות במכרז החדש שיש להן השלכות על תנאי ההעסקה של העובדים;
• בהמשך לכך יש לקיים הידברות עם ארגון העובדים, ולצורך כך יש להקצות פרק זמן סביר;
• ככל שמבחינת מזמין השירותים הליך ההידברות מוצה ויש לעבור לשלב פרסום המכרז – יש לתת הודעה מקדימה על הכוונה לפרסם את המכרז;
• בהעדר נסיבות מיוחדות, יש לאפשר פרק זמן של 15 ימים לפחות ממועד מתן ההודעה ועד פרסום המכרז, על מנת לאפשר לארגון העובדים לבחון את האפשרויות העומדות בפניו.

בפסק הדין עלתה גם השאלה האם במקרה של בחירה בספק שירותים חדש בעקבות המכרז יחולו על הספק החדש ועובדיו ההסכמים הקיבוציים שחלו (ככל שחלו) על העובדים בתקופה בה היו מיוצגים על ידי ארגון עובדים יציג לפני פרסום המכרז. בית הדין הארצי נמנע מהכרעה בשאלה זאת, אולם עמד על כך שיש ליידע את המתמודדים במכרז על כך שעל העובדים חלים הסכמים קיבוציים, ככל שחלים הסכמים שכאלה.

שימו לב: פסק הדין עסק בחובות המוטלות על המדינה במכרז אותו היא פרסמה כחלק מהליכי הפרטה של שירותי רווחה. ואולם, קביעות עקרוניות בפסק הדין עשויות להיות רלוונטיות ולחול גם על מעסיקים המפרסמים בנסיבות אחרות מכרזים לאספקת שירותים.

נוכח חשיבותו של פסק הדין והשאלות התקדימיות שנדונו בו, מוצע לפנות לקבלת ייעוץ פרטני בכל מקרה בו נשקלת אפשרות פרסומו של הליך חדש לבחירת ספק שירותים, על מנת לבחון האם בנסיבות העניין יש צורך בקיומו של הליך הידברות טרם פרסום המכרז, וככל שכן – איך יש לנהלו. זאת, בשים לב לכך שהחובות שהוטלו בפסק הדין על מזמין השירות תלויות בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, לרבות בכל הנוגע לשאלה האם קיים ארגון עובדים יציג שעשוי להיות צד להליך ההידברות; ההשפעות האפשרויות של פרסום המכרז על זכויות העובדים; הצורך בעצם קיום ההידברות והיקפה במקרים הרלוונטיים; והאופן בו יש ליישם את חובת קיום ההידברות, במקרים בהם חובה זאת תחול.

אנו לרשותכם לכל שאלה והבהרה.

מחלקת דיני עבודה

הרצוג פוקס נאמן