לקוחות ועמיתים יקרים,

ברצוננו להביא לידיעתכם, כי ביום 21.4.2024 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד-2024 ("התזכיר"). המועד האחרון למתן הערות הינו ביום 2.6.2024.

מטרת התזכיר לעגן בחקיקה, בין היתר, המלצות שנכללו בדו"ח הצוות הבין-משרדי שעסק בגיבוש המלצות לתיקוני חקיקה בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 ("חוק תובענות ייצוגיות").

התיקונים המוצעים באים להתמודד עם קשיים ואתגרים שונים שהתגלו במהלך כמעט 20 השנים שחלפו מאז נחקק חוק תובענות ייצוגיות, ובראשם הרצון להתמודד עם תופעת הגשת תביעות סרק לא מבוססות. לצד זאת, התזכיר כולל תיקונים נוספים בחוק תובענות ייצוגיות במגוון נושאים נוספים.

במסגרת עדכון זה נבקש להציג את החידושים העיקריים המובאים בתזכיר. מפאת רוחב היריעה, איננו סוקרים את כלל הוראות התזכיר.

א.התמודדות עם הליכי סרק

התזכיר כולל מספר הסדרים פרטניים שמטרתם לתת מענה לבעיה שעוררה ביקורת – שיפוטית וציבורית – של הגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות לא ראויות ובלתי מבוססות.

חובת פנייה מוקדמת

כיום, חוק תובענות ייצוגיות לא מטיל חובה על תובע ייצוגי להקדים פנייה לנתבע, כתנאי להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית ("חובת פנייה מוקדמת").

לאחרונה, ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב [ת"צ (מחוזי ת"א) 52621-07-23 בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ (נבו 22.1.2024)] במסגרתו נקבע, כי בתביעות מסוימות מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 שעילתן העדר פרסום הצהרת נגישות או העדר פרסום הסדרי נגישות – קיימת חובת פנייה מוקדמת.

על רקע זה, במסגרת התזכיר מוצע לעגן לראשונה בחוק חובת פנייה מוקדמת, כתנאי מקדים להגשתה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית בכל אחד מהמקרים הבאים:

• תובענה בהליך מותאם – תובענה בהליך מותאם היא תובענה נגד עסק זעיר (עסק שמעסיק עד חמישה עובדים או עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו לא עולה על 2 מיליון ₪) באחת העילות שייקבעו בתוספת הרביעית שתתווסף לחוק תובענות ייצוגיות לפי המוצע בתזכיר ("התוספת הרביעית") (למשל: סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982; תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות); צו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"ג-1983; ועוד).
• תובענה נגד עסק קטן (עסק שמעסיק בין 5 ל-20 עובדים, או שמחזור העסקאות השנתי שלו הוא בין 2 ל-20 מיליון ₪); או עסק בינוני (עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו הוא בין 20 ל-50 מיליון ₪) באחת העילות שייקבעו בתוספת הרביעית.
• תובענה שמבוקש בה סעד מסוג צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי בלבד ("תביעה לצו עשה") ולא סעד כספי.
• תובענה נגד עסק זעיר בכל עילת תביעה.

על פי התזכיר, חובת הפנייה המוקדמת תעוגן בהוראת שעה למשך שנתיים במטרה לבחון את יעילותה.

ביטול האפשרות לאשר הסתלקות מתוגמלת

סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מקנה כיום סמכות לבית המשפט לאשר למבקש או לתובע ייצוגי להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית או מתובענה ייצוגית תוך תשלום גמול למבקש / תובע ייצוגי או לבא-כוחו. התזכיר מציע לשלול את סמכותו של בית המשפט לפסוק גמול למבקש / לתובע הייצוגי או לבא-כוחו אגב הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית או מתובענה ייצוגית.

סילוק על הסף של תובענות קנטרניות או טרדניות

לפי פסיקת בית המשפט העליון, הגנת "זוטי דברים" (הגנה החלה במקרים בהם נגרמה פגיעה מינימאלית בלבד) לא חלה בתובענות ייצוגיות (אשר נועדו לכאורה להתמודד עם מצבים בהם לרבים נגרמה פגיעה מינימאלית, אך דווקא משום כך אף אחד מהם לא יגיש תביעה אישית בגין נזקו שלו). התזכיר מבקש לשנות את המצב הקיים ולהקנות לבית המשפט סמכות להורות על מחיקת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית בכל עת, אם מצא שמדובר בתביעה טרדנית או קנטרנית המוגשת בגין נושא פעוט וקל ערך, שאין בו עניין ציבורי, ושגרמה לפגיעה מזערית בחברי הקבוצה בשמם הוגשה התובענה.

שלילת גמול ושכר טרחה

התזכיר מציע לשלול פסיקת גמול למבקש או לתובע ייצוגי ושכר טרחה לבאי-כוחו במקרים בהם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית או התובענה הייצוגית הסתיימו בהסדר פשרה ללא פיצוי (והבקשה או התובענה לא הוגשו כתביעה לצו עשה).

הטלת הוצאות על מבקש או תובע ייצוגי או על בא-כוחו

לפי התזכיר, במקרים בהם בית המשפט מצא שהבקשה לאישור תובענה ייצוגית או התובענה הייצוגית נוהלו בחוסר תום לב, בית המשפט יפסוק הוצאות "סבירות והוגנות" על המבקש או התובע המייצג או באי כוחו. הוראה זו באה לאזן בין הצורך להרתיע תובעים ייצוגיים מפני הגשת תובענות סרק מזה, לבין החשש מפני הרתעת תובעים ייצוגיים מפני הגשת תובענות ראויות ומוצדקות מזה.

הגבלת מספר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שרשאי תובע להגיש בשנה קלנדרית

חוק תובענות ייצוגיות לא מטיל כיום מגבלה על מספר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שרשאי להגיש תובע ספציפי. התזכיר מבקש להגביל את מספר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שרשאי להגיש תובע בשנה קלנדרית ל-5 בקשות, על מנת להתמודד עם התופעה הרווחת של "תובעים סדרתיים". יצוין כי התזכיר אינו מגביל את מספר התובענות הייצוגיות שרשאי להגיש בא-כוח מייצג.

ב.תיקון התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות

הוספת עילה להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית מכוח דיני הגנת הפרטיות

חוק תובענות ייצוגיות מאפשר להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית רק בעילות מסוימות ומוגדרות, שקבועות בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות ("התוספת השנייה").

במסגרת התזכיר מוצע לתקן את התוספת השנייה ולכלול מספר עילות תביעה פרטניות מכוח חוק הגנת הפרטיות מכוחן ניתן יהיה להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית:

• תביעה בעילה של פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2 (פסקאות 1, 2, 3, 9-5 או 11) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ("חוק הגנת הפרטיות").
• תביעה בעילה של ניהול או החזקה של מאגר מידע החייב ברישום בניגוד לסעיף 10(ב2) לחוק הגנת הפרטיות או בניגוד להחלטה לפי סעיף 10(ו) לחוק הגנת הפרטיות (החלטת הרשם על התליית תוקפו או ביטולו של רישום מאגר מידע).
• תביעה בעילה של הפרת סעיפים 8(ב) (איסור שימוש במידע במאגר מידע החייב ברישום, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר) ו-11 (החובה לפנות לאדם לקבלת מידע לשם הכללתו במאגר בליווי הודעה המציינת פרטים מסוימים) לחוק הגנת הפרטיות.
• תביעה בעילה של הפרת הוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017 שגרמה לאירוע אבטחה חמור כהגדרתו בתקנות האמורות.

מדובר בתיקון משמעותי שנועד לאפשר הגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מכוח דיני הגנת הפרטיות גם במקרים בהם הגורם שהפר את דיני הגנת הפרטיות לא מקיים עם התובע הייצוגי מערכת יחסים של עוסק-לקוח או מערכת יחסים אחרת הקבועה ממילא בתוספת השנייה.

קביעת עילות מסוימות להגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד גופים מסוימים לצורך החלת ההגנות המוקנות ל"רשות"

בתובענות ייצוגיות נגד גופים מסוימים בעילה של גביית סכומים שלא כדין התעוררה השאלה כיצד יש לסווג את אותם גופים – כ"עוסק" או שמא כ"רשות", שאז חלות ההגנות המיוחדות המוקנות ל"רשות" בחוק תובענות ייצוגיות.

התזכיר מבקש להחיל את ההגנות המוקנות ל"רשות" על גופים מסוימים (רשות מקרקעי ישראל, תאגידי מים וביוב, מועצות מקומיות וקופות חולים), בתביעות להשבת סכומים שנגבו על ידם שלא כדין.

לשם כך מוצע לתקן את התוספת השנייה ולכלול פרטים חדשים שרק מכוחם ניתן יהיה להגיש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בעילות מוגדרות נגד הגופים האמורים:

• תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל להשבת סכומים שגבתה הרשות שלא כדין במסגרת פעילותה לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.
• תביעה נגד תאגיד מים וביוב או מועצה מקומית להשבת סכומים שנגבו על ידם שלא כדין במסגרת פעילותם למתן שירותי מים, וביוב כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001.
• תביעה נגד קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 ("חוק ביטוח בריאות ממלכתי"), להשבת סכומים שגבתה שלא כדין במסגרת פעילותה לפי סעיפים 7, 7א ו-8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ג.חוזים ארוכי טווח בתחום הביטוח והחיסכון הפנסיוני

התזכיר מבקש לתת מענה ייחודי לבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד מבטח או חברה מנהלת שעילתן הפרה של "חוזה ארוך טווח" (חוזה לתקופה שאינה מוגבלת או חוזה לתקופה העולה על 20 שנה שנכרת עד ליום 1 בינואר 2015).

התזכיר מציע לעגן בחוק מספר שיקולים אותם בית המשפט יידרש לשקול בבואו להחליט אם לאשר בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילה כאמור, ובכלל זה – קיומו של אישור אסדרתי; עוצמת הפגיעה בנתבע אם תאושר הבקשה ואינטרס חברי הקבוצה באישורה; משך הזמן שחלף מעת שנחתם החוזה; קושי בהבאת ראיות; שינויים חקיקתיים ורגולטוריים רלוונטיים.

התזכיר מבקש לקבוע, כי ליועץ המשפטי לממשלה תינתן זכות להשיב לבקשה לדחיית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית על יסוד שיקולים אלה, ככל שבית המשפט לא ימצא לדחות בקשה כאמור על הסף.

ד.שינוי מנגנון קביעת גמול ושכר טרחה

חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לצדדים לכלול במסגרת הסדרי פשרה המוגשים לאישור בית המשפט, המלצה מוסכמת בדבר גובה הגמול ושכר הטרחה שייפסקו למבקש ולבא-כוחו, בהתאמה. התזכיר מבקש לשנות את המצב הקיים ולעגן בחקיקה שיעורים קבועים ואחידים בגדרי התוספת החמישית שתתווסף לפי המוצע לחוק תובענות ייצוגיות ("התוספת החמישית"). לפי ההסדר המוצע בתזכיר, בתובענות ייצוגיות שבהן ניתן פיצוי לקבוצה, הגמול ושכר הטרחה ייגזרו באחוזים מסכום הפיצוי לקבוצה.

התזכיר מבקש לקבוע, כי במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט תינתן לו הסמכות לסטות מן האחוזים הקבועים בתוספת החמישית, כתלות במורכבות ההליך ומידת חשיבותו הציבורית, הטרחה והסיכון שבהגשתו והתועלת לחברי הקבוצה.

ה.עיגון הוראות פרטניות ביחס ל"רשות"

כאמור, חוק תובענות ייצוגיות מקנה הגנות מיוחדות ל"רשות" לאור אופייה המיוחד כגוף שחלות עליו חובות שאינן חלות על גופים פרטיים, ובהתחשב בהשלכות התקציביות שעלולות להיות לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות והפגיעה באינטרס הציבורי הכרוכה בכך. במסגרת התזכיר מבקש המחוקק לעגן מספר הוראות פרטניות נוספות ביחס לתובענות ייצוגיות המוגשות כנגד רשות, כדלקמן:

• חובת פנייה מוקדמת – התזכיר מבקש לעגן חובת פנייה מוקדמת לרשות בטרם הגשת תובענה ייצוגית מנהלית כנגדה בנוגע לגבייה שלא כדין גם ביחס לרשות מקרקעי ישראל ולתאגידי המים ומועצות מקומיות, במטרה להגשים את התכלית המרכזית של הפסקת הגביה ללא היזקקות להליך משפטי, ותוך חיסכון במשאבים לכל הצדדים ולמערכת השיפוטית.
• ביטול האפשרות להגיש הודעת צד שלישי נגד הרשות במסגרת של תובענה ייצוגית במקרים שבהם לא ניתן לתבוע את הרשות בתובענה ייצוגית באופן ישיר – במסגרת חוק תובענות ייצוגיות נקבע, כי לא ניתן להגיש כנגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, בשל כך שהרשות הפעילה או לא הפעילה ביחס אליו את סמכויות הפיקוח, ההסדרה או האכיפה שלה. בצד זאת, הפסיקה הכירה בזכות של נתבע בתובענה ייצוגית להגיש הודעת צד שלישי נגד הרשות, בשל הסעדים בהם יחויב בהליך (כלומר, גם כשמדובר בעילה שלכתחילה לא ניתן להגיש בשלה תובענה ייצוגית נגד הרשות).

במסגרת התזכיר מוצע לתקן את חוק תובענות ייצוגיות ולקבוע שלא ניתן יהיה להגיש הודעת צד שלישי נגד רשות במסגרת תובענה ייצוגית, במקרים שבהם לא ניתן לתבוע את הרשות בתובענה ייצוגית. זאת כדי לשמר את האיזון העדין שבין תחולת חוק תובענות ייצוגיות על רשויות, לבין ההגנות המוקנות לרשות בחוק תובענות ייצוגיות וזאת לשם שמירה על הוודאות והיציבות של התקציב הציבורי.

• מתן הוראות מיוחדות מקום בו מוגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית בתביעת השבה נגד רשות המיסים – כאשר מוגשת נגד רשות תובענה ייצוגית בגין גבייה שלא כדין עומדות לה ההגנות שקבועות בחוק תובענות ייצוגיות. עם זאת, במקרה של רשות המיסים, לעיתים הרשות גובה את המס דרך גורם אחר שמעביר לרשות את המס. במקרה זה, לא יעמדו בפועל לרשות המיסים ההגנות הקבועות לרשות בחוק תובענות ייצוגיות.

במסגרת התזכיר, מוצע להחיל את ההגנות על רשות המיסים גם במקרה שבו רשות המיסים אינה הנתבעת הישירה (שכן גורם פרטי גובה את המס ומעבירו לרשות המיסים) ולקבוע, כי בכל מקרה שבו מוגשת תובענה ייצוגית שעניינה השבת מס, אגרה או תשלום חובה אחר שרשות המיסים ממונה על גבייתו המנוי בסעיף (מע"מ, מס עקיף עפ"י חוק מסים עקיפים; ומס שנוכה במקור שלא כדין), וכן התקיימו לגביו ההוראות שבסעיף 9א המוצע, יורה בית המשפט על המצאת הבקשה לרשות המיסים שתהא רשאית להצטרף כצד להליך – ואז יחולו עליה ההגנות השמורות לרשות בחוק, והתביעה תועבר לבית המשפט לעניינים מנהליים. במקרה שבו רשות המיסים תודיע כי על הנתבע לחדול מהגביה, התביעה נגד רשות המיסים לא תאושר (ובמקרה שבו הנתבע שגבה את המס חדל מהגבייה לפי הודעת רשות המיסים, בית המשפט לא יאשר את התביעה גם נגד הנתבע).

• הגבלת סעד ההשבה בתובענה ייצוגית והחלת ההגנה נגד גופים נוספים שיוגדרו כ"רשות" – לאור שיקולים תקציביים ומתוך הבנה שפגיעה בקופה הציבורית מהווה למעשה פגיעה ביכולת הרשות למלא את תפקידיה הציבוריים כיאות, מוצע לתקן את חוק תובענות ייצוגיות ולקבוע שתקופת ההשבה תהיה מוגבלת ל-24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור בלבד ולא תכלול השבה לגבי סכומים שנגבו במועד מאוחר יותר, אלא אם כן הבקשה אושרה כייצוגית והרשות לא הפסיקה את הגבייה.

בהתאם למנגנון המוצע בתזכיר, הרשות תהיה רשאית להודיע בתוך 60 ימים מיום שהומצאה אליה ההחלטה המאשרת את התובענה כייצוגית האם היא מפסיקה את הגביה. ככל שלא הודיעה הרשות כי הפסיקה את הגביה, רשאי בית המשפט לחייב את הרשות בנוסף לתקופת ההשבה המוקדמת גם בהשבה החל ממועד אישור התובענה כייצוגית, מבלי שהרשות תחויב בהשבה בתקופה שבין הגשת הבקשה לאישור ועד אישור התביעה הייצוגית. כן מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נוספת נגד רשות באותה עילה, וכי מי שמעוניין לקבל סעד עבור תקופות נוספות מעבר לתקופה שבה נקבע בסעיף המוצע כי יושבו הכספים, יוכל להגיש תביעה אישית בלבד.

• שכר הטרחה והגמול – מאחר שבמקרים בהם הרשות מודיעה על חדילה לא נפסק פיצוי לציבור אלא התביעה לא מאושרת כייצוגית, התזכיר מבקש לקבוע כי במקרים אלו בית המשפט יפסוק את שכר הטרחה והגמול לפי שיקול דעתו ובהתאם לשיקולים המוצעים בתזכיר ביחס לקביעת גמול ושכר טרחה ובהתייחס לכך שמדובר ברשות ציבורית.

ו.הוראות נוספות

• התזכיר מבקש לבטל את הדרישה המוטלת על "ארגון" שמבקש להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית להראות שאין אדם (בשר ודם או תאגיד) בעל עילת תביעה אישית שיכול להגיש את התובענה. כדי למנוע עשיית שימוש לרעה באפשרות זו, מוצע בתזכיר לתקן את הגדרת "ארגון" ולהוסיף לה תנאי לפיו הגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית של הארגון.
• התזכיר מבקש לקבוע, כי במקרים בהם גובש הסדר פשרה במסגרת הליך גישור שבו נחשפו המגשר והצדדים לנתונים ששימשו בסיס להסדר הפשרה, יצרפו הצדדים מכתב מהמגשר שיכלול התייחסות לנתונים אלה.
• התזכיר מבקש להרחיב את חובת הפרסום הקבועה כיום בחוק ולקבוע, כי במקרים בהם נפסק פיצוי לחברי הקבוצה במסגרת פסק דין או הסדר פשרה, בית המשפט יורה על פרסום ההודעה בדבר מתן הפיצוי באתר האינטרנט של הנתבע ובכל אמצעי קשר דיגיטאלי אחר שיש לנתבע עם לקוחותיו (למשל, רשתות חברתיות).

מחלקת הליטיגציה של משרד הרצוג תשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או קבלת ייעוץ בנוגע לתזכיר, לתחולתו ולהשלכותיו.