לקוחות ועמיתים יקרים,

ברצוננו להביא לידיעתכם כי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ("הרשות") פרסמה הנחית ממונה בנושא סימון ברירת מחדל ברכישת מוצר או שירות (נושאת תאריך 31 במרץ, 2022).

בהתאם להנחיה, סבורה הרשות כי שימוש של עוסקים בהטיית ברירת מחדל במסגרת הצעה או התקשרות בעסקה מול צרכנים, מהווה פרקטיקה פסולה העולה כדי הפרה של סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 ("החוק"), האוסר על הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן.

כיצד באה לידי ביטוי הטיית ברירת המחדל? לשיטת הרשות, במקרים רבים נוהגים עוסקים לעצב סביבת מכירה ולהכווין את התנהגותם של צרכנים, על ידי עיצוב עסקה במסגרתה העוסק מסמן מראש לצרכן את האפשרות הכרוכה ברכישת המוצר, כאשר אם ברצונו של הצרכן שלא לקבל את המוצר עליו לסמן את האפשרות השנייה, לפיה הוא אינו מעוניין במוצר (מודל ה-opt-out). זאת, להבדיל מעסקה במסגרתה העוסק אינו מסמן מראש לצרכן את האפשרות  של הרכישה, ואם ברצונו של צרכן לרכוש מוצר עליו לסמן באופן אקטיבי כי הוא אכן מעוניין במוצר (מודל ה-opt-in).

עמדת הרשות היא כי פרקטיקה המבוססת על כריתת עסקה במודל ה-Opt-out, קרי כאשר ברירת המחדל היא כי הצרכן מעוניין במוצר (כשהצרכן נדרש לשנות את הבחירה באופן אקטיבי ככל והוא לא מעוניין ברכישה), מעודדת רכישות ולעיתים גם רכישות בהסחת דעת, פוגעת משמעותית בחופש ההתקשרות של הצרכן וכאמור, עשויה לעלות כדי השפעה בלתי הוגנת על הצרכן (בפרט בניגוד לאיסור בסעיף 3(ב)(8) לחוק על אספקה לצרכן של נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן).

יודגש, כי הסנקציה בגין הפרת האיסור על הפעלת השפעה בלתי הוגנת הינה סנקציה חמורה שיכולה להגיע עד שלוש שנות מאסר או קנסות של עד 4,520,000 ₪, כאשר העבירה נעשתה בנסיבות מחמירות (לדוגמא, העבירה נעברה ביחס למספר רב של צרכנים),  ובנוסף, הרשות תהיה רשאית להטיל על תאגיד שעובר את העבירה קנס מנהלי בסך של כ-46,000 ₪ (או פי 1.5 מקנס זה כאשר העבירה נעשתה ביחס למספר רב במיוחד של צרכנים). כמו כן, עובר העבירה עשוי להיות חשוף לתביעות אזרחיות מצד צרכנים (לרבות תובענות ייצוגיות).

הנחיית הממונה תחול על מערכת יחסים של עוסק וצרכן בלבד.

לקריאת ההנחיה המלאה באתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הגון – לחץ כאן

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה בנושא​.

בברכה,
הרצוג פוקס ונאמן