יום 1.12.2019 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ), הדוחה את עתירתה של  ד"ר רות לוי כנגד החלטת הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 ("חוק הפטנטים"). בהחלטתה דחתה הוועדה על הסף את בקשתה של ד"ר לוי לפסיקת תמורה בעד אמצאת שירות ממעסיקתה לשעבר, טבע תעשיות פרמבצטיות בע"מ (שהיתה המשיבה הנוספת בעתירה; "טבע"), מחמת התיישנות.

בפסק הדין סיפק למעשה בית המשפט העליון לראשונה תשובה קונקרטית לסוגיה שהעסיקה רבות את עולם ההייטק הישראלי (וגם את התעשיות המסורתיות), בדבר זכותם של עובדים לתגמול בגין אמצאות שירות (אמצאות שהם ממציאים או שותפים בהמצאתן תוך כדי ועקב  עבודתם). בית המשפט העליון קבע כי לעובד אין זכות קנויה לפי דין לקבל תמלוגים עבור אמצאות שלו, וכי בהעדר הסכם עם המעסיק המסדיר זכות כאמור, פתוחה בפני העובד הדרך לפנות לוועדה בבקשה לפסיקת תמורה עבור אמצאת השירות.

בנוסף קבע בית המשפט העליון לראשונה שמירוץ ההתיישנות להגשת תביעה של עובד לקבלת תמורה עבור אמצאת שירות נמנה החל מהמועד שבו חייב העובד להודיע למעסיקו על אמצאת השירות לפי ס' 131 לחוק הפטנטים, כלומר, סמוך ככל שניתן למועד המצאתה.

לפסק הדין המלא>> לחצו כאן

לעדכון המורחב>> לחצו כאן