לקוחות ועמיתים יקרים,

ברצוננו להביא לידיעתכם את פרטי חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, לרבות התיקונים שנכללים בו ביחס לאפשרות הוצאות עובדים לחופשה ללא תשלום. עם פרסום החוק ברשומות יוסף לינק לעדכון הלקוחות באתר.

יצוין כי המתווה המוצג להלן הוא תיאור כללי של הפיצוי המוצע והמידע המפורט והמחייב הוא לפי נוסח החוק שהתקבל בכנסת. לאור המורכבות בנוסח החוק מומלץ להגיש את התביעות לפיצוי באמצעות אנשי מקצוע מומחים.

עדכון זה עוסק במתווה הרחב הנוגע לכלל העסקים ברחבי מדינת ישראל (להלן: "המסלול הירוק"). עם זאת יצוין כי עסקים הפועלים ביישוב ספר זכאים לפיצוי מלא על נזקים עקיפים שנגרמו להם כתוצאה מהלחימה וזאת בהתאם להוראות חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 והתקנות המותקנות לפיו (להלן: "המסלול האדום"). בימים אלו נדון צירופם של ישובים נוספים כ"יישובי הספר". עם אישור ההרחבה נשוב ונעדכנכם.

כמו כן, במקביל לעסקים ביישובי הספר הזכאים לפיצוי מלא במסגרת "המסלול האדום" ובמקביל לכלל העסקים ברחבי הארץ הזכאים לפיצוי במסגרת "המסלול הירוק" בהתאם להוראות חוק זה אשר יפורטו במסגרת העדכון, קיימת גם קבוצת עסקים שלישית הכוללת עסקים הפועלים ביישובים שאינם יישובי ספר, אך מוגדרים כ"אזור כתום" בהנחיות פיקוד העורף.

ביחס לאזורים אלו מצויות על שולחן ועדת הכספים תקנות מיוחדות, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 (להלן: "התיקון לתקנות מס רכוש"). עם פרסומן נשוב ונעדכנכם.

יובהר כי עסקים ביישובי ספר או עסקים הפועלים ב"אזור כתום" אשר יבקשו לתבוע לפי הוראות חוק הסיוע (באמצעות המסלול הירוק) ולא באמצעות המסלול האדום או באמצעות התיקון לתקנות מס רכוש יהיו רשאים לעשות כן. עם זאת, לא ניתן לתבוע בשני מסלולים במקביל וככל הנראה תביעה בהתאם לחוק הסיוע תביא לפיצוי נמוך יותר.

במשרדנו הוקם צוות מומחים ייעודי, שיסייע לעסקים ומעסיקים בהגשת התביעות לפיצוי בגין הפגיעה בעסקיהם. לקוחות המבקשים לבחון את זכאותם לפיצוי ואת אפשרות מימוש הזכאות מוזמנים לפנות לקבלת ייעוץ פרטני.

מתווה הפיצוי לעסקים ("המסלול הירוק")

בשל תקופת הלחימה בה מצויה מדינת ישראל ולאור הפגיעה בעסקים בישראל, גם אלו המצויים בישובים שאינם מוגדרים כיישובי ספר, כולל החוק  מתווה פיצויים רחב לכלל העסקים במדינת ישראל אשר נפגעו כתוצאה מהלחימה.

עם זאת, משעה  שללחימה הנוכחית השפעה על כלל המשק הישראלי, הפיצוי  המוצע בחוק אינו מלא, ויינתן לעסקים בשל הוצאותיהם הקבועות והוצאות השכר בלבד, בניסיון לסייע לעסקים להתמודד עם התקופה והשלכותיה הכלכליות.

הפיצוי מבחין בין עסקים קטנים, שהמחזור השנתי שלהם אינו עולה על 300,000 ש"ח (להלן: "עסקים קטנים") ובין עסקים גדולים יותר, שמחזורם עד 400 מיליוני ש"ח (להלן: "עסקים גדולים"). עסקים גדולים שמחזורם השנתי עולה על 400 מיליוני ש"ח אינם זכאים לפיצוי לפי החוק.

עסקים קטנים

מתווה הפיצוי לעסקים קטנים  הוא פשוט יחסית. המתווה מותנה בכך שהפגיעה המינימלית במחזור עולה על 12.5% (למדווחים בדיווח דו חודשים).

הפיצוי מחושב על בסיס סכום פיצוי קבוע (בהתאם לגודל העסק). בעסקים שמחזורם גדול מ – 107,000 ש"ח, סכום הפיצוי יוכפל במקדם הנזק.

מחזור 2022 בש"ח	סכום המענק המינימלי
12,000-50,000	1,750 ש"ח
50,000-90,000	3,150 ש"ח
90,000-107,000	4,200 ש"ח
107,000-150,000	2,650 ש"ח
150,000-200,000	3,125 ש"ח
200,000-250,000	4,000 ש"ח
250,000-300,000	4,675 ש"ח

מכפלת מקדם הנזק בהתאם לשיעור הפגיעה

שיעור הפגיעה ספטמבר – אוקטובר	מקדם נזק
12.5%-20%	1
20%-30%	1.5
30%-40%	2.4
40%-50%	3

דוגמא: עסק שהמחזור שלו הוא 170,000 ש"ח והמענק שלו הוא 3,125 ש"ח אלא שהפגיעה שלו היא בשיעור של 35%, יקבל את סכום המענק כשהוא מוכפל ב-2.4 דהיינו 7,500 ש"ח.

 

עסקים גדולים

לעומת זאת, מתווה הפיצוי לעסקים גדולים מורכב משני ראשים:

פיצוי בעד הוצאות קבועות – נועד לפצות את העוסק על ההוצאות הקבועות שהוא חייב לשלם (למשל דמי שכירות), זאת בשעה שההכנסות של העסק נפגעו. הפיצוי מורכב מ"סך ההוצאה השוטפת החודשית", כשהוא מוכפל ב"מקדם ההוצאות הקבועות". מקדם ההוצאות הקבועות הוא אחוז משוער וקבוע של הוצאות קבועות ולא נדרש להוכיח מהן ההוצאות הקבועות הריאליות.

פיצוי בעד הוצאות שכר – רכיב זה מפצה את העוסק בגין שכר העבודה שהוא שילם בחודשי הלחימה למרות שהכנסותיו נפגעו. רכיב זה מיועד לתמרץ עוסקים להמשיך ולשלם שכר לעובדיהם.

פיצוי בעד הוצאות קבועות – כאמור, הפיצוי מורכב מסך ההוצאה השוטפת החודשית כשהוא מוכפל במקדם ההוצאות הקבועות.

סך ההוצאה השוטפת החודשית נקבע לפי מחזור התשומות שדווח למע"מ בתקופה שבין 1.9.2022- 31.8.2023 כולל תשומות בשיעור אפס (לא כולל תשומות בגין רכישת ציוד) חלקי 12. כך, עסק שהתשומות השוטפות שלו היו 3.6 מיליון ש"ח, ההוצאה השוטפת החודשית שלו תהיה 300,000 ש"ח.

מקדם ההוצאה נגזר בהתאם לפגיעה במחזור החודשי/דו חודשי בתקופות הזכאות (חודשי המלחמה) לעומת המחזור המקביל בשנת 2022 (מחזור הבסיס), בהתאם לטבלה הבאה:

שיעור הפגיעה ספטמבר – אוקטובר (דיווח דו חודשי)	שיעור הפגיעה אוקטובר (דיווח חד חודשי)	מקדם הוצאות
12.5%-20%	25%-40%	7%
20%-30%	40%-60%	11%
30%-40%	60%-80%	15%
40%-50%	80%-100%	22%

דוגמא: עסק שמדווח בדיווח חד חודשי והמחזור שלו בחודש אוקטובר היה נמוך מחודש אוקטובר בשנת 2022 ב-70% יקבל פיצוי בגין רכיב זה בשיעור של 15%. אם נניח שהתשומה החודשית הממוצעת (תשומה שוטפת שנתית כשהיא מחולקת בשתיים עשרה) של אותו עסק היא 300,000 ש"ח, הפיצוי שהוא יקבל יהיה 45,000 ש"ח.

פיצוי בעד הוצאות שכר – רכיב זה מפצה את העוסק בגין שכר העבודה שהוא שילם בחודש אוקטובר למרות שהכנסותיו נפגעו. הוצאות שכר עבודה מוגדרות לפי הסכום הנמוך שבין שתי החלופות הבאות: 75% משכר העבודה ששולם כפי שדווח בטופס 102 כשהוא מוכפל ב 1.25 (המכפלה נועדה לשקף את התוספת של עלויות המעסיק); או השכר הממוצע במשק כשהוא מוכפל במספר העובדים המועסקים בעסק כפול 1.25.

את הוצאות השכר מכפילים בשיעור הירידה במחזור. התוצאה תהיה "חלק השכר המזכה".

דוגמא: עסק המעסיק 5 עובדים ולפי טופס 102 דיווח על שכר כולל של 50,000 ש"ח. הוצאות שכר העבודה שלו יהיה 50,000 * 0.75 * 1.25 = 46,875 ש"ח. תוצאה זו יש להכפיל בשיעור הירידה מהמחזור. בדוגמא לעיל הירידה היא 70% ולכן הפיצוי ברכיב זה יהיה 32,812 ש"ח.

בדוגמא לעיל, סך הפיצוי הכולל של רכיב הוצאות השכר ורכיב ההוצאות הקבועות הוא: 45,000 ש"ח (הוצאות קבועות) + 32,812 ש"ח (חלק השכר המזכה) = 77,812 ש"ח.

סך הפיצוי הכולל הוא הסכום המגיע בעד ההוצאות הקבועות בתוספת הסכום המגיע בעד הוצאות השכר ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על תקרת הפיצוי.

אופן הגשת התביעה

התביעות תוגשנה באופן מקוון החל מ-16 לחודש העוקב לתום תקופת הזכאות ועד 90 יום מהמועד האמור. בהתקיים תנאים מסוימים קיימת סמכות להארכת המועד להגשת התביעות.

הוגשה תביעה, "המנהל" (עובד רשות המסים שהוסמך לכך) יקבל החלטה בתוך שמונה חודשים ממועד ההגשה (בנסיבות מסוימות ניתן להאריך ב-30 ימים נוספים). לא ניתנה החלטה – יראו את התביעה כאילו התקבלה.

חלפו 21 ימים מיום הגשת התביעה וטרם נתקבלה החלטה, ישולמו לעוסק מקדמות בשיעור של 60% מהתביעה. חלפו 150 ימים מיום הגשת התביעה וטרם התקבלה החלטה תשולם מקדמה נוספת בשיעור של 10%.

על החלטות המנהל בעניין התביעות יש אפשרות להשגה בפני עובד בכיר של רשות המסים. על ההחלטה בהשגה יש אפשרות להגיש ערר בפני ועדת ערר. על החלטת ועדת הערר ניתן לערער בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

כמה דגשים חשובים:

• הפיצוי הוא בגין ירידה בהכנסות שנובעת מהלחימה.
• עסקים הפועלים ביישובי ספר, הזכאים להיכלל במסלול האדום (פיצוי מלא בעד נזק עקיף) רשאים לתבוע במסלול האדום או במסלול הירוק. עם זאת לא ניתן לתבוע במקביל בשני המסלולים.
• קיימת תקרת מענק שנעה בין 600,000 ש"ח לעסקים שהמחזור שלהם אינו עולה על 100 מיליוני ש"ח ועד 1.2 מיליוני ש"ח לעסקים שהמחזור שלהם עולה על 300 מילוני ש"ח ואינו עולה על 400 מיליוני ש"ח (לגבי עסקים שהמחזור שלהם בין 100 ל-300 מליוני ₪ – יש תיקרה לינארית המחושבת לפי 600 אש"ח בתוספת 0.3% מחלק המחזור שעולה על 100 מיליון ₪, אך לא יותר מ-1.2 מיליון ₪).
• קיימות הוראות מיוחדות לגבי מוסדות ציבוריים ולגבי ניזוקים שהם קיבוץ.
• קיימות הוראות מיוחדות לגבי עסקים שנפתחו במהלך שנת 2022 או שנת 2023 ולכן המחזור שלהם לשנת 2022 אינו מייצג.
• עסקים שהמחזור שלהם גדול מ-400 מיליוני ש"ח אינם זכאים לפיצוי.
• מחזור העסקאות של ניזוק הרשום באיחוד עוסקים נבחן ביחס למחזור המאוחד של איחוד העוסקים (לעניין קביעת הזכאות לפיצוי וכן לעניין תקרת הפיצוי).
• נקבעו הוראות מיוחדות לחישוב הפגיעה במחזור ביחס לסוחרי דלק, ביחס ליהלומנים, קבלני ביצוע, וחקלאים.
• נקבעו הוראות שונות לעניין "תקופת הזכאות" ביחס לעוסקים המדווחים על בסיס מזומן ולעוסקים המדווחים על בסיס מצטבר וכן הוראות שונות ביחס לעוסקים המדווחים בדיווח חד חודשי לעומת עוסקים המדווחים בדיווח דו חודשי.
• גופים מתוקצבים או תאגיד בריאות, חברות ממשלתיות, קופות חולים, תאגידים סטטוטוריים, מוסדות פיננסיים ומי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה בידו מלאי עסקי (רשימה לא ממצה) אינם זכאים לפיצוי.

 

הקלות ושינויים באפשרות הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום

בשים לב לכך שהלחימה הנמשכת מביאה מעסיקים רבים להתמודדות עם קשיים כלכליים ועם כוח אדם שאין אפשרות להעסקתו באופן מלא, ונוכח העובדה שהפיצוי שעוגן בחוק אינו מעניק למעסיקים החזר מלא בגין שכר העבודה המשולם לעובדים, עוגנו בחוק, כהוראות שעה, הקלות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 לעניין זכאות לתשלום דמי אבטלה במקרה של הוצאה לחופשה ללא תשלום.

כחלק מכך, בתקופה בה תהיה הוראת השעה בתוקף (בשלב זה ממועד פרוץ הלחימה בתאריך 7 באוקטובר 2023 ועד לסוף חודש נובמבר 2023) יחולו בין היתר ההקלות הבאות בכל הנוגע לזכאות לתשלום דמי אבטלה של עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום:

• פרק הזמן המינימאלי של החופשה ללא תשלום יהיה 14 יום לפחות (במקום 30 יום);
• תקופת האכשרה לצורך הזכאות לתשלום דמי אבטלה תהיה של 6 חודשים במהלך 18 החודשים שקדמו למועד היציאה לחופשה ללא תשלום, במקום 12 חודשים מתוך 18 חודשים (במקרה של אדם עם מוגבלות המשולמת לו קצבת נכות תידרש תקופת אכשרה של שלושה חודשים בלבד);
• תחילת הזכאות לתשלום דמי אבטלה לא תותנה בניצול ימי החופשה בתשלום של העובד;
• ככל שהתקופה המרבית לזכאות העובד לתשלום דמי אבטלה תסתיים במהלך התקופה בה חלה הוראת השעה, היא תוארך עד לתום התקופה. הקלה נוספת בהקשר זה מתייחסת להארכת תקופת הזכאות לתשלום דמי אבטלה לעובדים המתגוררים ביישוב שפונה מתושביו ושהוצאו לחופשה ללא תשלום.

הוראת השעה קובעת בנוסף מסלול מיוחד של חופשה ללא תשלום ביוזמת עובדת שבן זוגה גויס למילואים או לשירות עבודה במפעל חיוני ושנדרשת לטפל בילד עד גיל 14 או בילד עם צרכים מיוחדים.

בנוסף, נקבע כי המעסיק יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עבור התקופה בה שוהה עובד בחופשה ללא תשלום במהלך פרק הזמן בו חלה הוראת השעה.

במקרה בו עובדת הוצאה לחופשה ללא תשלום לאחר חזרתה לעבודה מחופשת לידה, תקופה זאת לא תיחשב כחלק מפרק הזמן של 60 הימים בו היא מוגנת מפיטורים לפי חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

כיוון שהזכאות לדמי אבטלה מתייחסת לעובדים עד גיל 67 בלבד, בדומה למודל שנהג בתקופת משבר הקורונה נקבע כהוראת שעה כי עובדים שעברו את גיל 67 והוצאו לחופשה ללא תשלום יהיו זכאים למענק, שנועד להוות תחליף לזכאות לתשלום דמי אבטלה.

מעסיקים המבקשים לבחון את אפשרות הוצאתם של עובדים לחופשה ללא תשלום וזקוקים למענה בסוגיות השונות הנוגעות לכך מוזמנים לפנות לקבלת ייעוץ פרטני.

נוסיף ונעדכן בהתפתחויות השונות.

בתקווה לימים שקטים,

מחלקת מסים     מחלקת דיני עבודה

הרצוג פוקס נאמן