לקוחותינו ועמיתינו היקרים,

ביום 12 בפברואר 2024 חוקקה הכנסת את חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024 (להלן: "החוק"). החוק מהווה את הרפורמה המשמעותית ביותר בתחום הבוררות בישראל מאז נחקק בישראל חוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), לפני למעלה מיובל שנים.

טרם חקיקת החוק, חל חוק הבוררות על כלל הבוררויות המתנהלות בישראל, בין אם מדובר היה בבוררות פנים-מדינתית ובין אם מדובר היה בבוררות בין-לאומית. חוק הבוררות לא התייחס למאפיינים המיוחדים של בוררויות בין-לאומיות, ולהתפתחויות הרבות שהתרחשו בתחום הבוררויות הבין-לאומיות מאז הוא נחקק.

בשנים שחלפו מאז חקיקת חוק הבוררות חלה עלייה משמעותית בשימוש שנעשה בעולם בבוררויות בין-לאומיות כאמצעי ליישוב סכסוכים; גופים בין-לאומיים שונים פיתחו כללי בוררות המבוססים על סטנדרטים מקובלים בעולם; מדינות רבות חוקקו שינויים בחקיקה הפנימית שלהן במטרה לקדם יעילות, אחדות וודאות משפטית למתדיינים בבוררות בין-לאומית.

כחלק ממגמה זו, בשנת 1985 אומץ "חוק המודל" של ועדת האומות המאוחדות למשפט מסחרי בין-לאומי (ה-UNCITRAL Model Law). נכון להיום, כ-90 מדינות מכל קצוות העולם אימצו את חוק המודל, תוך הבנה שאימוץ דין מוכר, המבוסס על סטנדרטים בין-לאומיים מקובלים, יביא לייעול הליכי הבוררות במדינות אלה ויגביר את האטרקטיביות שלהן כפורום לקיום בוררויות.

לאור התפתחויות אלה, גברו הקולות שקראו לרפורמה משמעותית בחקיקה המסדירה את תחום הבוררויות הבין-לאומיות בישראל. הצורך ברפורמה זו לא נעלם גם מאנשי המדינה. ד"ר רועי שיינדורף (כיום ראש מחלקת הבוררויות הבין-לאומיות במשרדנו), בתפקידו הקודם כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי), יזם וקידם הצעת רפורמה שנועדה להסדיר מחדש את תחום הבוררויות הבין-לאומיות בישראל בהתאם לחוק המודל. כעת, עם אימוצו של חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024, הושלמה רפורמה חשובה זו.

החוק מחיל על בוררויות בין-לאומיות המתנהלות בישראל את כללי חוק המודל של ה-UNCITRAL (עם התאמות מינימליות נדרשות). אימוץ החוק מציב את החקיקה בישראל בשורה אחת עם החקיקה במדינות מובילות בעולם בתחום הבוררות, וצפוי לקדם את ישראל כפורום אטרקטיבי לניהול בוררויות בין-לאומיות. עם אימוץ החוק, יוכלו צדדים להסכם מסחרי לקבוע סעיף בוררות לפיו סכסוכים פוטנציאלים ביניהם ידונו בישראל על-פי חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, ובהתאם לנהל בוררויות בישראל לפי סטנדרטים מוכרים ברמה הבין-לאומית.

החוק כולל הסדרה של השלבים השונים של הליך הבוררות המסחרית הבין-לאומית, החל משלב ההסכמה לבוררות ועד לשלב אכיפת פסק הבוררות. בפסקאות הבאות נתאר את עיקרי השינויים במשטר המשפטי החל על בוררויות בין-לאומיות בעקבות כניסתו לתוקף של החוק:

הגדרה ותחולה

החוק מגדיר בוררות בין-לאומית כבוררות שמתקיים לגביה אחד מאלה: מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות נמצאים בתחומי שיפוט שונים בעת כריתת ההסכם; מושב הבוררות, המקום שבו נועד להתבצע חלק מהותי של ההתחייבויות במסגרת היחסים העסקיים בין הצדדים, או המקום שהקשר שלו לנושא הסכסוך בין הצדדים הוא ההדוק ביותר, נמצא מחוץ לתחום השיפוט שבו נמצאים מקומות העסקים של הצדדים להסכם; או שהצדדים להסכם הסכימו במפורש בכתב כי נושא הסכם הבוררות קשור ליותר מתחום שיפוט אחד. החוק אינו כולל הגדרה מפורשת של המונח "בעניין מסחרי", אולם לפי דברי ההסבר לחוק יש לפרש את המונח בהרחבה כך שיכלול כל עניין הנובע ממערכת יחסים בעלת אופי מסחרי, בין אם מדובר בכזאת הנובעת ממערכת יחסים חוזית ובין אם לאו. החוק קובע כי יחול על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי, בכפוף לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל היא צד להן. על כן, הוראות פרטניות באמנות בין-לאומיות שישראל מחויבת בהן, כגון כאלה המעוגנות באמנה ליישוב סכסוכי השקעות בין מדינות ובין אזרחיהן של מדינות אחרות משנת 1965, בהסכמי הגנה על השקעות ובהסכמי סחר חופשי, יגברו על הוראות החוק מקום בו יש סתירה ביניהן.

החוק חל על בוררויות בין-לאומיות שמקום מושבן (המשפטי) בישראל. עם זאת, הוראות מסוימות בחוק, כגון אלה הנוגעות לעיכוב הליכים בבית משפט; לסעדים זמניים במסגרת הליכי בוררות; להכרזה על פסק בוררות כאכיף ולעילות לסירוב להכרזה כאמור, יחולו גם כאשר מקום המושב (המשפטי) של הבוררות נמצא מחוץ לישראל, וזאת כאשר מוגשת לבית משפט בישראל בקשה בקשר עם הליך הבוררות הזר.

הגבלת סמכויות בית המשפט בהליכי בוררות 

אחד ההבדלים העיקריים בין חוק הבוררות לחוק החדש הוא שהחוק החדש מגביל את הסמכויות שנתונות לבית המשפט במסגרת הליכי בוררות לרשימה סגורה של סמכויות.

הגבלות אלה נותנות ביטוי לעקרון חשוב בבוררות מסחרית בין-לאומית של צמצום התערבותו של בית המשפט תוך שימת דגש על האוטונומיה הצדדים.

למשל, בעוד שלפי חוק הבוררות, בית המשפט מוסמך לזמן עדים לבקשת צד לבוררות, בחוק החדש סמכות זו הוגבלה רק למקרים בהם הרכב הבוררים מבקש זאת. כך בנוסף, בניגוד לחוק הבוררות, שמסמיך את בית המשפט שלא לעכב הליכים שהובאו בפניו ושהוסכם שימסרו לבוררות, בחוק החדש סמכות זו הוגבלה רק למקרים שבהם בית המשפט קבע כי הסכם הבוררות בטל, חסר תוקף או אינו בר-ביצוע.

בנוסף, שורה של סמכויות שהיו נתונות לבית המשפט לפי חוק הבוררות, אינן נכללות במסגרת החוק החדש. כך הדבר באשר לסמכותו של בית המשפט לבטל החלטת בורר לזמן עד; להחליט שעניין לא ידון בבוררות מקום בו בורר הועבר מתפקידו; להכריע בעניינים הקשורים בשכרו של בורר; ולתקן ליקויים מסוימים בפסק הבוררות.

הצמצום בסמכויות בית המשפט צפוי להביא לייעול הליכי הבוררות, ולחיסכון בעלויות ניהול ההליך.

עיגון הסדרים מפורטים לעניין סעדים זמניים במסגרת הליכי בוררות 

חוק הבוררות אינו כולל התייחסות מפורטת לעניין סמכות הבורר להעניק סעדים זמניים. למעשה, לפי המצב המשפטי כיום, קיימת חוסר בהירות הן באשר לסוגי הסעדים הזמניים שהבורר מוסמך לתת, ובאשר לסמכות הנתונה לבורר לאכוף את אותם הסעדים. כמו כן, חוק הבוררות הקיים אינו מתייחס כלל לאכיפה בישראל של סעדים זמניים שניתנו על-ידי בוררים במסגרת הליכי בוררות בין-לאומיים המתקיימים מחוץ לישראל.

בניגוד לחוק הבוררות הקיים, החוק החדש מסדיר באופן מפורט את הסמכויות המוקנות לבורר בקשר עם סעדים זמניים ואכיפתם. כך, החוק מגדיר במפורש אילו סעדים זמניים הבורר מוסמך לתת ואילו תנאים על הבורר לשקול במסגרת החלטתו אם ליתן סעד זמני. בנוסף, החוק מעגן את האפשרות לבקש מבתי המשפט בישראל הכרה ואכיפה של סעדים זמניים, וזאת גם מקום בו הסעד הזמני ניתן במסגרת הליך בוררות המתנהל מחוץ לישראל.

שינויים בהסדרים החלים על ביטול ואישור פסקי בוררות 

לפי חוק הבוררות, על מנת שפסק בוררות יאושר, על המבקש להגיש בקשה לאישור פסק הבוררות לבית המשפט. לאחר אישורו, פסק הבוררות מקבל תוקף של פסק דין, וניתן לפנות עמו להוצאה לפועל על מנת לממשו. חוק הבוררות מונה עשר עילות שונות שבגינן ניתן לדרוש את ביטול הפסק, ובהתקיימות אחת מהעילות, בית המשפט רשאי לבטל את הפסק, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר. בהקשר זה, החוק אינו מאבחן בין פסקי בוררות שניתנו בישראל לבין כאלה שניתנו מחוצה לה, כך שבשני המצבים חל ההסדר האמור באופן זהה.

בדומה להליך האישור המותווה בחוק הבוררות, גם לפי החוק החדש מבקש האישור נדרש להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בפסק הבוררות ולהכרזתו כאכיף, וזאת בין אם מדובר בפסק שניתן בישראל ובין אם לאו. אולם, בשונה מחוק הבוררות, בעל דין המבקש לתקוף פסק בוררות שניתן מחוץ לישראל נדרש לעשות זאת במסגרת התנגדות לבקשת האכיפה, בהתאם לעילות המנויות לכך בחוק החדש, ולא על דרך של הגשת בקשה לביטול פסק הבוררות. החוק החדש מונה שבע עילות שונות שבהתקיימותן בית המשפט רשאי לסרב להכיר בפסק בוררות (לרבות פגם בכשירות צד או בתוקף הסכם הבוררות; העדר הזדמנות למשיב לטעון את טענותיו; התייחסות הפסק לעניינים שהסכם הבוררות אינו חל עליהם; מינוי הרכב הבוררים וניהול הבוררות באופן שנוגד את הסכמת הצדדים; בעת הגשת הבקשה פסק הבוררות טרם הפך למחייב, בוטל או שביצועו עוכב; לא ניתן ליישב את הסכסוך בדרך של בוררות; הפסק סותר את תקנת הציבור).

כן נשמרה בחוק החדש האפשרות להגיש בקשה לביטול פסק בוררות, אלא שאפשרות זו נתונה רק לבעל דין המבקש לבטל פסק בוררות שניתן בישראל. העילות לביטול פסק בוררות דומות לעילות המנויות בחוק החדש להתנגדות להכרה בפסק בוררות ולהכרזתו כאכיף (להוציא את העילה לפיה בעת הגשת הבקשה פסק החוץ טרם הפך למחייב, בוטל או שביצועו עוכב). למרות שעילות הביטול בחוק החדש דומות ברובן לעשרת עילות הביטול המנויות בחוק הקודם, הזהות ביניהן אינה מוחלטת, ולמעשה לא נכללו במסגרת החוק החדש מספר עילות ביטול שהיו קיימות בחוק הבוררות הקודם.

האפשרות לערער על פסק בוררות 

לפי החוק הקיים, ישנן שתי דרכים הסכמיות שבאמצעותן ניתן להשיג על פסק בורר: ערעור בזכות בפני בורר נוסף וערעור ברשות בפני בית המשפט.

לעומת זאת, לפי החוק החדש ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על ארבע סוגי החלטות בלבד: החלטה על מינוי הרכב בוררים; דחיית בקשה לפסילת בורר; החלטה בעניין נבצרות בורר או הימנעותו פעולה; וכן החלטה בדבר סמכות הרכב הבוררים להכריע בסכסוך. כמו כן, למרות שהחוק הקיים מבטל את האפשרות להגיש ערעור על פסק הבורר לבית המשפט, הוא אינו שולל את זכותם של הצדדים להסכים על מנגנון ערעור בפני בורר נוסף.

לסיכום, החוק החדש קובע הסדרים מיוחדים לבוררויות בין-לאומיות. הסדרים אלה תואמים אמות מידה מתקדמות המקובלות בעולם בתחום הבוררויות הבין-לאומיות, והם צפויים לייעל (ובהתאם להוזיל) את הליכי הבוררות הבין-לאומית המתקיימים בישראל ולאפשר למערכת המשפט הישראלית לתמוך בצורה טובה יותר בהליכי בוררות בין-לאומית המתנהלים בחו"ל.

מחלקת הבוררויות הבין-לאומית בהרצוג, פוקס נאמן ושות' תשמח לעמוד לרשותכם על-מנת להעריך את המשמעויות של תיקון החקיקה עבורכם, ולסייע במקרים המתאימים בהתאמת סעיפי יישוב הסכסוכים הרלוונטיים לפעילותכם למציאות המשפטית החדשה.

הרצוג פוקס נאמן