חברים, לקוחות ועמיתים יקרים,

קבוצת העבודה של ה- OECD/G20 בנושא שחיקת בסיס המס והסטת רווחים ("קבוצת העבודה") הודיעה ביום שישי (8 באוקטובר 2021) שהיא הגיעה להסכמות בנוגע לפתרון מבוסס שני העקרונות (Pillar) להתמודדות עם האתגרים הנובעים מהדיגיטיזציה של הכלכלה.[1] 136 מדינות, ובכללן ישראל, הסכימו לאמץ פתרון זה, אשר מבוסס במרביתו על הסכמות בין המדינות החברות בקבוצת העבודה שהושגו בחודש יולי השנה.

נסקור להלן את הנקודות העיקריות שנכללו בהצהרת קבוצת העבודה ביחס לכל אחד משני העקרונות.

העקרון הראשון (Pillar One)

העקרון הראשון נועד להבטיח חלוקה הוגנת יותר של רווחים וזכויות מיסוי בין מדינות ביחס לקבוצות הרב לאומיות הגדולות והרווחיות ביותר, על ידי העברת זכויות מיסוי של קבוצות רב לאומיות ממדינת תושבותם לשווקים שבהם יש להם פעילות עסקית ורווחים (מדינות השוק), ללא קשר לנוכחות פיזית באותם שווקים. העקרון הראשון נועד להקצות סכום הכנסה (סכום א') למדינות השוק, בהתבסס על כלל מקור חדש, וכן להבטיח החזר קבוע בגין פעילות שיווק והפצה במדינות השוק (סכום ב').

החברות שיחויבו במס בגין סכום א' הינן קבוצות רב לאומיות עם הכנסה עולמית מעל 20 מיליארד אירו ושיעור רווחיות מעל 10%; רף ההכנסה צפוי לרדת בעתיד ל- 10 מיליון אירו, בכפוף ליישום מוצלח שיביא לוודאות במיסוי בנוגע לסכום א'. בעתיד הנראה לעין, רף ההכנסה האמור לא צפוי לכלול קבוצות רב לאומיות ישראליות.

על פי העקרון הראשון, 25% מהרווח העודף (רווח מעל לשיעור רווחיות מעל 10% מההכנסה)  של קבוצת רב לאומיות הרלוונטיות יוקצה למדינות השוק בהן הקבוצה הרב לאומית מפיקה הכנסות בסך לפחות 1 מיליון אירו (או לפחות 250,000 אירו למדינות בהן התמ"ג נמוך מ-40 מיליארד אירו). עם זאת, ביחס למדינות שוק, אשר כבר ממסות את הרווחים של קבוצות רב לאומיות הנכללות בתחולה, ייקבע רף מקסימלי (cap) של הרווח העודף שניתן לייחס למדינה דרך סכום א'.

קבוצות רב לאומיות ייהנו ממנגנון למניעת ופתרון מחלוקות, אשר נועד למנוע כפל מס בנוגע לסכום א', כולל לגבי נושאים הקשורים לסכום א' (כגון מחירי העברה).

המכשיר הרב לאומי (ה- MLC, Multilateral Convention) באמצעותו ימוסה סכום א' יגובש ויהיה מוכן לחתימות במהלך שנת 2022, כאשר מיסוי סכום א' ייכנס לתוקף במהלך 2023. בנוסף, היישום של עקרון "אורך הזרוע" ביחס לפעילות שיווק והפצה במדינות (סכום ב') יפושט. העבודה בנושא זה תושלם עד תום 2022. ה- MLC יחייב את כל המדינות החתומות לבטל את כל המסים על שירותים דיגיטליים ומסים דומים רלוונטיים אחרים לגבי כל החברות, ולהתחייב שלא להחיל מיסים כאלו בעתיד. לא יוטלו מסים חדשים על שירותים דיגיטליים או מסים דומים רלוונטיים אחרים על חברה כלשהי החל מה- 8 באוקטובר 2021 ועד המוקדם מבין ה- 31 בדצמבר 2023 או כניסתה לתוקף של ה- MLC.

לפי ה- OECD, תחת העקרון הראשון, זכויות מיסוי לרווחים בסך העולה על 125 מיליארד דולר צפויות לעבור למדינות השוק בהן פועלות החברות הרב לאומיות. באופן יחסי, הרווחים שיועברו למדינות מתפתחות צפויים להיות גדולים יותר מאלו של מדינות מפותחות.

העקרון השני (Pillar Two)

העקרון השני נועד להבטיח שיעור מס חברות גלובלי מינימלי של 15% על קבוצות רב לאומיות הכפופות לו (באופן כללי, קבוצות רב לאומיות שעומדות ברף הכנסה של 750 מיליון אירו, אם כי מדינות רשאיות להכפיף גם חברות שאינן עומדות ברף זה לעקרון השני). לפי ה- OECD, העקרון השני צפוי להגדיל את הגבייה ממס בעולם בסך כ- 150 מיליארד דולר מדי שנה.  העקרון השני כולל שני מרכיבים:

• שני כללי חקיקה בכל מדינה, הקשורים זה בזה (ידועים ביחד כ- Global anti-Base Erosion (GLoBE)): (1) כלל להכללת הכנסה ("כל"ה" או Income Inclusion Rule (IIR)), אשר יקבע תוספת מס על חברת אם ביחס להכנסה של חברה בקבוצה המחויבת בשיעור מס נמוך, (2) כלל תשלום לא ממוסה ("תל"ם" או Undertaxed Payment Rule (UTPR)), אשר ישלול ניכוי הוצאה או יבצע תיקון אחר ביחס לתשלום לחברה בקבוצה, החייב בשיעור מס נמוך, אך אינו מחויב במס תחת כל"ה.
• כלל מבוסס אמנת מס (כלל התשלום הכפוף למס ("תכ"ל" או Subject to Tax Rule (STTR)), אשר יתיר למדינת מקור להטיל מס (כלומר, לשלול הטבות אמנה) ביחס לתשלומים לצד קשור החייבים במס בשיעור הנמוך משיעור מס מינימלי שייקבע.

GLoBE

בהצהרה נקבע כי מדינות קבוצת העבודה לא תהיינה מחויבות לאמץ את כללי ה- GLoBE, אך תהיינה מחויבות לכבד את כללי ה- GLoBE אשר אומצו על ידי מדינות אחרות בקבוצת העבודה. גופים ממשלתיים, ארגונים בינלאומיים, ארגונים ללא כוונת רווח, קרנות פנסיה או קרנות השקעה המחזיקות בקבוצות רב לאומיות או כל גוף המשמש יישויות, ארגונים או קרנות אלה אינם כפופים לכללי ה- GloBE.

הכל"ה יקצה זכויות מיסוי בהתבסס על גישת "מעלה-מטה", אך בכפוף לחריג בנסיבות שבהן לפחות 20% מהזכויות בהון של חברת הקבוצה מוחזקות, במישרין או בעקיפין, על ידי צדדים שלישיים (כלל "הבעלות המפוצלת"). התל"ם קובע את חבות המס על חברת האם ביחס לגופים קשורים הכפופים למס נמוך, כולל אלה הממוקמים בתחום השיפוט של חברת האם. כללי ה- GloBE מחריגים מתחולת התל"ם חברות רב לאומיות בשלב הראשוני של פעילותן הבינלאומית (קבוצות רב לאומיות המחזיקות בנכסים מוחשיים בחו"ל בשווי של 50 מיליון אירו לכל היותר ופועלות ב- 5 מדינות אחרות לכל היותר). חריג זה מוגבל לתקופה של 5 שנים לאחר שהקבוצה הרב לאומית  הוכפפה לכללי ה- GloBE. עבור קבוצות רב לאומיות אשר כפופות לכללי ה- GloBE עם כניסתן לתוקף, תקופת חמש השנים תתחיל עם כניסת כללי התל"ם לתוקף.

שיעור המס המינימלי שייקבע עבור כל"ה ועבור תל"ם יהיה 15%, המחושב על בסיס מדינתי, תוך שימוש בהגדרה מקובלת של מסים ובהסתמך על בסיס מס שנקבע בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים (עם התאמות מסוימות). שיעור מס מינימלי זה צפוי להיות בעל השפעה משמעותית על ישראל, אשר מערכת המס שלה מציעה כיום שיעורי מס נמוכים יותר לחלק מהנישומים על פי הוראות החוק לעידוד השקעות הון.

כלל ה- GLoBE יחריג הכנסה בשיעור של לפחות 5% משווי הנכסים המוחשיים ומעלות כוח העבודה. במהלך תקופת מעבר של 10 שנים, סכום ההחרגה יהיה 8% משווי הנכסים המוחשיים ו -10% מעלות כוח העבודה, ויירד מדי שנה ב -0.2%ב- 5 השנים הראשונות בתקופה, וב- 0.4%  לנכסים מוחשיים וב- 0.8% לעלות כוח העבודה במהלך 5 השנים האחרונות. בנוסף, כללי ה- GLoBE יחריגו מקרים בהם לקבוצה הרב לאומית יש פחות מ- 10 מיליון אירו הכנסות ורווח של פחות ממיליון אירו.

תכ"ל

מדינות קבוצת העבודה המחילות שיעור מס הנמוך מהשיעור המינימלי של תכ"ל על הכנסות ריבית, תמלוגים ותשלומים נוספים מסוימים שייקבעו, יוסיפו כלל תכ"ל לאמנות המס הבילטראליות שלהן עם מדינות מתפתחות בקבוצת העבודה, אם יתבקשו לכך.

זכות המיסוי תוגבל לפער בין שיעור המס המינימלי ושיעור המס החל על התשלום. שיעור המס המינימלי של תכ"ל יהיה 9%.

הכוונה היא לחוקק את כללי העקרון השני במהלך שנת 2022, כך שייכנסו לתוקף במהלך שנת 2023, בעוד התל"ם ייכנס לתוקף ב 2024.

אנו נשמח לנתח את ההשפעה הפוטנציאלית של העקרון הראשון והעקרון השני על לקוחותינו ולסייע בבחינת אפשרות לשינויי מבנה או מתודולוגיות מחירי העברה, במטרה לצמצם ככל הניתן את חבות המס הצפויה בעקבות אימוץ עקרונות המיסוי החדשים.

מחלקת מיסים 

הרצוג פוקס נאמן

[1] לקישור להודעה >> לחצו כאן

לברושור הOECD >> לחצו כאן