הרצוג פוקס ונעמן, קישור לדף הבית

פורסם תזכיר חוק במסגרת דיוני התקציב 2023-2024 – בדבר חבות תושבי חוץ בתשלום מס ערך מוסף ביבוא שירותים דיגיטליים לישראל

מרכז מדיה

פורסם תזכיר חוק במסגרת דיוני התקציב 2023-2024 – בדבר חבות תושבי חוץ בתשלום מס ערך מוסף ביבוא שירותים דיגיטליים לישראל

26 פברואר 2023

לקוחות וידידים נכבדים,

נבקש לעדכנכם בדבר תזכיר בנושא מתן שירותים דיגיטליים מקוונים אשר פורסם ביום 15.2.23 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023.

תזכיר זה דומה מאוד להצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו – 2002), התשפ"א-2021 (להלן "הצעת החוק 2021-2022") שהוגשה ביום 31.8.21 אך לא הבשילה לכדי חקיקה מחייבת.

תזכיר החוק פתוח להערות הציבור עד ליום 4.3.23.

בהתאם להוראות תזכיר החוק, תושב חוץ, המפעיל חנות מקוונת באמצעותה מסופק שירות דיגיטלי  לתושב ישראל, יהא חייב ברישום לצרכי מע"מ בישראל, בדיווח ובתשלום מע"מ בישראל.

לתזכיר החוק המלא >> לחצו כאן

בהתאם לדין החל כיום, כאשר תושב חוץ (שאינו חייב ברישום בישראל לפי סעיף 60 לחוק מע"מ) נותן שירותים, או מוכר טובין בלתי מוחשיים לתושב ישראל, מקבל השירות או רוכש הטובין הבלתי מוחשיים חייב בתשלום המע"מ בישראל.

אולם, במקרים בהם מקבל השירות או רוכש הטובין הבלתי מוחשיים הוא יחיד, אשר אינו מדווח למע"מ על עסקאותיו בשוטף, קיים קושי רב באכיפה של גביית המע"מ. כתוצאה מכך, על פי רוב, בעסקאות אלו, לא נגבה כלל מע"מ. תזכיר החוק מבקש לשנות מצב זה, כמו גם למנוע אפליה לרעה של עוסקים תושבי ישראל אשר חייבים במע"מ על עסקאות דומות, וקובע כי יש לשנות את הדין ביחס לעסקאות בין תושב חוץ (ספק השירות ו/או מוכר הטובין הבלתי מוחשיים) לבין אנשים פרטיים (עסקאות Business to Consumer,  הידועות כ – B2C). תזכיר החוק מציין כי הוא תואם את האסדרה הנהוגה במדינות ה- OECD.

להלן עיקרי התזכיר:

  • שירות דיגיטלי הוגדר ככולל בין היתר, שירות הניתן באמצעות האינטרנט או רשת אלקטרונית אחרת אשר מאפשרת פעילות של תיווך בין מוכרים או נותני שירותים לקונה וכן מכירת טובין בלתי מוחשיים ובכלל זאת אספקת תכנים קוליים או חזותיים, הוראה מרחוק, מכירת אפליקציות ושדרוגם, מכירת תכנים של ספרים, מוזיקה משחקים וכדומה. שירותים דיגיטליים נוספים הם שירותי שידור טלוויזיה או רדיו וכן שירות בקשר להעברה או לקבלה של אותות מילים צלילים תמונה וכדומה באמצעות סיב אופטי, רדיו או מערכת אלקטרומגנטית אחרת.

 

  • התזכיר קובע כי באספקת שירותים דיגיטליים כאמור, על ידי תושב חוץ לתושב ישראל שאינו חייב במס (B2C), באמצעות "חנות מקוונת" יהיה מפעיל החנות המקוונת חייב בתשלום המע"מ בישראל. תזכיר החוק מגדיר "מפעיל חנות מקוונת" כמי שמפעיל זירה דיגיטלית, ובהעדר זירה דיגיטלית, נותן השרות עצמו. "זירה דיגיטלית" הוגדרה בתזכיר כ"מערכת מקוונת המשמשת לביצוע עסקאות בין נותני שירות דיגיטלי לבין מקבלי שירות דיגיטלי".

 

  • החיוב במס הוא על בסיס מזומן, קרי עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

 

  • במתן שירות דיגיטלי על ידי תושב חוץ ל"עוסק", "מלכ"ר" או "מוסד כספי", כהגדרתם בחוק מע"מ (עסקאות B2B), מקבל השירות הדיגיטלי הוא החייב בתשלום המע"מ בישראל.

 

  • נציין, כי, תושב החוץ יידרש ברישום לצרכי מע"מ בישראל, בדיווח ובתשלום המע"מ כבר "מהשקל הראשון", ולא יוכל להירשם כ"עוסק פטור", גם באותם המקרים בהם מחזור עסקאותיו יאפשר זאת, וזאת בשונה מהדין החל על נותני שירותים אחרים תושבי ישראל. קיימת סבירות כי נושא זה יתוקן במהלך הדיונים בכנסת.

 

  • לצד חובת תשלום המס, תזכיר החוק קובע חובת רישום לצרכי מע"מ בישראל וחובת דיווח תקופתית לרשות המיסים. בהתאם לתזכיר החוק, כל תושב חוץ, המפעיל זירה דיגיטלית ובהיעדרה, נותן שירות דיגיטלי לתושב ישראל , יהיה חייב להירשם, לדווח ולשלם את המס בשל מכירותיו לאדם פרטי כאמור. פרטי חובות הרישום והדיווח לא מפורטות בהצעת החוק, שמקנה את הסמכות בעניין זה לשר האוצר. תזכיר החוק קובע כי יוקם מרשם ייעודי לתושבי חוץ וכי ייקבעו חובות דיווח למרשם, כך שניתן לצפות כי ייקבעו הסדרים מקלים (הן לעניין פרטי הרישום, תדירות הדיווח והתשלום וסוג המטבע), וכי תושב החוץ לא יידרש לפתוח חברה בישראל, לא יידרש לפתוח חשבון עסקי בתאגיד בנקאי בישראל ולא יידרש למנות נציג בישראל (כפי שתאגיד זר המקיים עסקים בישראל נדרש בהתאם לסעיף 60).

 

  • יצוין כי על פי נוסח התזכיר מקבל השירות שהוא "תושב ישראל" הוא רק מי שזוהה על ידי מפעיל החנות המקוונת כתושב ישראל וזאת על פי אחד או יותר מהקריטריונים שנקבעו בחוק שהם מקום מושבו, אמצעי התשלום, הציוד או התשתית הנייחת באמצעותה הוא קיבל את השירות או בהתאם לכללים שיקבע מנהל רשות המסים. כמו כן, קובע תזכיר החוק כי במתן שירות לתושב ישראל שהוא "חייב במס" (B2B) תחול על מפעיל החנות המקוונת חובה לדרוש ממקבל השירות למלא הצהרה בדבר היותו חייב במס.

 

  • עוד יצוין כי התזכיר קובע ש"תושב החוץ" יהיה חייב בניהול ספרים ובשמירת תיעוד למשך 7 שנים. בנוסף, נקבעה חובת שמירת נתונים ומסמכים המתייחסים למתן השירותים הדיגיטליים לתושב ישראל לתקופה של שבע שנים החל ממועד הגשת הדוח התקופתי, באופן שיאפשר גיבוי והפקה זמינה שלהם בתוך 30 יום ממועד דרישה של מנהל רשות המיסים. המנהל יהיה רשאי להוציא לתושב החוץ שומה על הדו"חות שהגיש עד למועד של 7 שנים מיום הגשת הדו"ח התקופתי על ידי "תושב החוץ".

 

תושבי חוץ שיש להם עסקים או פעילות בישראל

נבקש להדגיש, כי הצעת החוק אינה משנה את הדין הקיים ביחס לתושבי חוץ אשר יש להם עסקים או פעילות בישראל. היינו, עליהם להירשם כעוסקים באמצעות מינוי נציג בישראל, ויחולו עליהם הוראות החוק הנוגעות לעוסקים תושבי ישראל על כל הכרוך בכך, לרבות בכל הנוגע לחובות הדיווח, והזכאות לנכות מס תשומות.

מועד תחולה

התזכיר אינו כולל מועד תחולה, ובהתאם הוא יחול עם פרסומו כחוק אלא אם יקבע אחרת. בדברי ההסבר מצוין שהחוק צפוי להוביל להגדלת הכנסות המדינה ממיסים בהיקף של כ- 360 מיליון ₪ בשנת 2023 ובהיקף של כ-500 מיליון ₪ בשנה, החל משנת 2024. מכאן משתמע שיש כוונה שהחוק יחול עוד בשנת 2023.

על אף שתזכיר החוק הוא תולדה של תהליך הנרקם במשך מספר שנים, מדובר עדיין בטיוטה, הצפויה להשתנות במהלך הליך החקיקה. אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות והחידושים בנושא ונעדכן אתכם באופן שוטף.

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה פרטנית בעניין ולסייע בכל הדרוש. חובות הרישום והדיווח החדשות מחייבות הערכות מוקדמת של תושבי חוץ המספקים שירותים דיגיטליים לתושבי ישראל, ואנו ממליצים ללקוחותינו לפנות לקבלת ייעוץ אשר יטיב עימם ובמקביל יאפשר להם לציית להוראות הדין החדש, אם וכאשר יחוקק.

האמור לעיל נועד להציג את עיקרי תזכיר החוק ואינו בבחינת חוות דעת או ייעוץ משפטי.

בברכה,

מחלקת מיסים

הרצוג פוקס ונאמן

חפשו לפי +