הזכות לפרטיות ושימוש במצלמות במקומות העבודה

כמעט בכל מקום עבודה מותקנות מצלמות אבטחה. השימוש במצלמות אלה עלול להביא לפגיעה בפרטיות העובדים.

• מתי לגיטימי להתקין מצלמות ולעשות בהן שימוש?
• מהי מידת הפגיעה האפשרית בפרטיות בהקשר זה?
• מתי, איך ובאיזו מידה נדרש המעסיק ליידע את העובד על השימוש במצלמות ולקבל את הסכמתו לכך?

עם שאלות אלה התמודד בית הדין הארצי בפסק דין עקרוני שניתן לאחרונה. מסקנות פסק הדין דורשות מהמעסיקים בחינה מחודשת בכל הנוגע לאופן השימוש במצלמות המותקנות במקום העבודה.

***

• בפסק הדין של בית הדין [ע"ע (ארצי) 41179-01-24 ד"ר מרק פרידמן בע"מ – אלקנר (ניתן ביום 26.3.2025)] דובר בעובדת שהועסקה משך שנים ארוכות במקום העבודה, עד שהתפטרה בטענה להרעה מוחשית בתנאי עבודתה. זאת, לאחר שסמוך לפינת עבודתה הוצבו שתי מצלמות מעקב.

 

• הזכות לפרטיות של עובדים במקום העבודה קיבלה לאורך השנים ביטוי בפסיקת בתי הדין, לרבות בפסק הדין המנחה בעניין איסקוב [ע"ע (ארצי) 90/08 איסקוב – הממונה על חוק עבודת נשים (ניתן ביום 8.2.2011)], שעסק ביכולת המעסיק לנטר תוכן של תיבת דואר אלקטרוני בה עושה העובד שימוש.

באותו מקרה עוגנה חובת המעסיק לקבוע מדיניות ברורה; החובה לקבל הסכמה מפורשת, מודעת ורצונית מצד העובד; ונקבעו עקרונות וכללים מנחים בהקשר זה, בהם עקרון הלגיטימיות של מטרת המעקב, עקרון המידתיות של אמצעי הפיקוח ועקרון צמידות המטרה בכל הנוגע לאיסוף המידע וההגבלות על השימוש בו.

 

• בכל הנוגע להצבת מצלמות במקום העבודה, פורסמה בשנת 2017 הנחיה של הרשות להגנת הפרטיות. זאת, בהמשך להנחיה כללית קודמת של הרשות, שעסקה בשימוש במצלמות אבטחה ומעקב. הנחיית הרשות התבססה בעיקרה על הפסיקה של בית הדין בעניין איסקוב.

 

• בפסק הדין החדש בנושא, בית הדין קבע כי עצם הצבת מצלמות במקום עבודה אינה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העסקה המאפשרת לעובד להתפטר בדין מפוטר.

 

• לאחר סקירת המצב במדינות שונות בעולם, עמד בית הדין על כך שהעקרונות המנחים ביחס לבחינת הפגיעה בפרטיות, ככל שמדובר בהצבת מצלמות במקום העבודה, מקבלים ביטוי בבחינה רב-שלבית.

 

• שלב ראשון – בחינת לגיטימיות הפגיעה בפרטיות וקיומה של תכלית ראויה:

• • במסגרת זאת יש לבחון האם המטרה של הצבת המצלמות חיונית והאם היא נועדה לקדם תכלית ראויה במקום העבודה.

• • מהם מקרים בהם הצבת מצלמות תיחשב לגיטימית? כאשר המצלמות הוצבו לצורך מניעת גניבות; מניעת פריצה למקום העבודה; תיעוד אפשרי והרתעה מפני התרחשות אירועי אלימות והטרדה מינית; וכיו"ב.

 

• שלב שני – בחינת מידת הפגיעה בפרטיות כתוצאה מהצבת המצלמות:

• • בשלב זה, ורק אם נמצא כי הפגיעה בפרטיות לגיטימית, יש לבחון האם החלופה שנבחרה בכל הנוגע להצבת המצלמות מביאה לפגיעה מינימלית בפרטיות העובד, והאם היא רלוונטית למימוש המטרה לשמה הוצבו המצלמות.

• • בהקשר זה פירט בית הדין מבחני משנה, בהם: האם המצלמה הוצבה בשטח ציבורי או באזור פרטי; האם המצלמה מצלמת רק את העובד או חלקים נוספים במשרד; האם המצלמה כוללת הקלטת שמע; האם הצילומים נגישים למעסיק או לחברת אבטחה; ככל שהצילומים נגישים למעסיק, מיהם בעלי התפקידים שלהם גישה לאותם צילומים.

 

• שלב שלישי – עריכת איזון בין הפגיעה בפרטיות לבין מידת ההסכמה של העובד:

• • כחלק משלב זה, יש לבחון האם ניתנה לעובד אפשרות להשמיע את עמדתו בנושא.

שימו לב: במקומות עבודה מאורגנים יש לבחון האם התקיימה הידברות עם נציגות העובדים.

• • במסגרת זאת, בין היתר, יש לבחון האם המעסיק יידע את העובדים בדבר האפשרות לפגיעה בפרטיות כתוצאה מהצבת המצלמות והאם קיבל הסכמה; וככל שהתקבלה ההסכמה – האם מדובר בהסכמה מספקת.

• • ביחס להסכמה הנדרשת קבע בית הדין, כי ככל שהפגיעה בעובד עקב הצבת המצלמה קשה יותר, יהיה על המעסיק לקבל את הסכמתו המפורשת של העובד לשימוש במצלמה. כאשר הפגיעה בפרטיות קלה יותר, ניתן יהיה להסתפק ביידוע של העובד.

• • במקרים של פגיעה קשה ביותר בפרטיות – לא ניתן יהיה לקבל הסכמה מצד העובד (כמו במקרה של הצבת מצלמה בתאי הלבשה ושירותים).

• • גם בעת קבלה לעבודה נדרש המעסיק ליידע את העובד על קיומן של מצלמות, ככל שהפגיעה שלהן נמוכה, וככל שהפגיעה קשה יותר נדרשת ידיעה ברורה יותר והסכמה (באמצעות נספח להסכם העבודה, או במסמך נפרד).

• • בית הדין עמד על כך שיש משמעות לשאלה האם הפגיעה בפרטיות היא בעובד ותיק או חדש וכן האם חל בהקשר זה שינוי במהלך תקופת ההעסקה של אותו עובד.

• • פסק הדין עסק בשאלת הזכאות של עובד לפיצויי פיטורים עקב התפטרות בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה, שבאה לידי ביטוי בפגיעה בפרטיות. עם זאת, לפגיעה בפרטיות כתוצאה מהצבת מצלמות ושימוש בהן עשויות להיות השלכות נוספות, מעבר לזכאות העובד לפיצויי פיטורים עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה (הגם שנכון להיום פסיקת פיצוי בגין עצם הפרת חוק הגנת הפרטיות אינה מצויה בסמכותו של בית הדין).

 

• מעסיקים – שימו לב:

• • יש במקום העבודה שלכם מדיניות ברורה בנוגע להצבת מצלמות ושימוש בהן?

כדאי לבחון האם מדיניות זאת עומדת בתנאים שנקבעו בפסק הדין החדש.

• • אין לכם מדיניות שכזאת?

זה הזמן לגבש מדיניות שתעמוד במבחני הפסיקה בנושא.

 

• באיזו דרך מיודעים העובדים במקום העבודה בנוגע למקום הצבת המצלמות והשימוש בהן?

חשוב לבחון האם חובת היידוע וקבלת ההסכמה במקום העבודה שלכם עומדת במבחנים שנקבעו בהקשר זה, בין היתר על רקע מידת הפגיעה של המצלמות בפרטיות העובדים.

 

אנו עומדים לרשותכם לצורך בחינת עמידתכם בדרישות הנובעות מהפסיקה החדשה, ובכל שאלה בנושא זה ובכל שאר הסוגיות.

מחלקת דיני עבודה

הרצוג פוקס נאמן