לקוחות וידידים נכבדים,

נבקש להביא לתשומת ליבכם כי ביום 18 באפריל, 2024 פרסמה רשות ניירות ערך ("הרשות") שתי טיוטות להערות הציבור:

א. טיוטת הוראה לחברות תשלומים בעניין ממשל תאגידי, ציות וניהול סיכונים, אשר מטרתה לקבוע הנחיות ועקרונות אשר יאפשרו לחברת תשלומים לנהל את סיכוניה באופן פרופורציונאלי התואם את אופי, היקף ומורכבות פעילותה ("טיוטת ממשל תאגידי").

ב. טיוטת הוראה לחברות תשלומים בעניין מיקור חוץ, אשר באה להבטיח כי שימוש בספקי מיקור חוץ על ידי חברות תשלומים, ובפרט כאשר השימוש במיקור החוץ הוא לביצוע תהליך, שירות או פעילות מהותית, ייעשה בכפוף למנגנונים שיבטיחו כי האחריות והשליטה תישאר אצל חברות התשלומים כדי לאפשר פיקוח אפקטיבי על מיקור החוץ ("טיוטת מיקור חוץ").

טיוטת ממשל תאגידי

ההוראות המוצעות בנושאי ממשל תאגידי, ציות וניהול סיכונים, המבוססות על עקרונות הדירקטיבות האירופאיות: ה-PSD2 וה-EMD ("האסדרה האירופאית"), נועדו להבטחת ניהולם התקין של בעלי רישיון שירותי תשלום ושמירת ענייני הלקוחות, וזאת לצד קביעת הנחיות ועקרונות אשר יבטיחו רמה מינימאלית ואחידה של הסדרי ממשל תאגידי, ציות וניהול סיכונים. באשר לחובות בתחום הציות, בשל העובדה כי לא נמצאה אסדרה מפורטת של ה-EBA או של ה-FCA לעניין חברות תשלומים, ההוראות בנושא נכתבו בעיקר על בסיס הוראות רגולציה מקבילה בישראל – חוזרי ניהול בנקאי תקין של בנק ישראל ותקנון הבורסה – מדריך לחברי הבורסה.

פרקי הטיוטה מפרטים ועוסקים בין היתר בנושאים הבאים:

• פרק א' – הגדרות: תוך שימת דגש על נושא הסיכון; טיוטת הממשל התאגידי מגדירה בין היתר את המונחים "מסגרת ניהול סיכונים"; "מפת הסיכונים"; "ניהול סיכונים"; "סיכונים" ו-"תיאבון הסיכון".
• פרק ב' – ממשל תאגידי – כללי: הפרק קובע כי חברת תשלומים תקיים הסדרי ממשל תאגידי ההולמים את מאפייניה השונים לשם הגנה על לקוחותיה והבטחת אמינות שירותי התשלום.
• פרק ג' – ציות:
  • סימן א' – הדירקטוריון: הדירקטוריון יהיה אחראי לפקח על אופן הציות של חברת התשלומים להוראות הציות החלות עליה.
  • סימן ב' – מדיניות ציות: חברת התשלומים תגבש מדיניות ציות הכוללת לכל הפחות נושאים כדוגמת: תחומי סמכות ואחריות של קצין הציות; הכלים והאמצעים, לרבות נהלי עבודה, אשר יתמכו בקיום הוראות הציות; מנגנוני הדיווח שיועמדו לרשות קצין הציות; הצעדים שיינקטו כנגד עובדים המפרים את הוראות הציות; ו-מתכונת ותדירות הדיווחים שעל קצין הציות להעביר למנהל הכללי ולדירקטוריון.
  • סימן ג' – קצין ציות: על המנהל הכללי של חברת התשלומים למנות קצין ציות אשר יהיה כפוף ישירות לו. קצין הציות לא ימלא תפקיד נוסף אשר עלול להעמידו בניגוד עניינים עם תפקידו כקצין ציות. בנוסף, לקצין הציות תהיינה סמכויות ומשאבים לשם מילוי תפקידו באופן אפקטיבי, כמו גם גישה בכל עת לכל יחידות חברת התשלומים ומשרדיה. החלטה בדבר העברת קצין הציות מתפקידו תיעשה בהתאם להחלטת דירקטוריון.
  • סימן ד' – תכנית עבודה של קצין ציות: קצין הציות יפעל על פי תוכנית עבודה שנתית שתאושר על ידי הדירקטוריון ובה תפורטנה פעילויותיו המתוכננות של קצין הציות.
• פרק ד' – ניהול סיכונים:
  • סימן א' – כללי: חברת התשלומים תוודא כי מכלול הסיכונים הגלומים במתן שירותי התשלום על ידה, מנוהלים ומנוטרים על בסיס מתמשך, בהתאם למאפייניה.
  • סימן ב' – הדירקטוריון: הדירקטוריון יהיה אחראי בהקשר של ניהול סיכונים על מסגרת ניהול הסיכונים (סקירתה ואישורה); התווית מדיניות ניהול הסיכונים ופיקוח; קבלת דיווחים מממונה ניהול הסיכונים ואישור מפת הסיכונים כמו גם אישורם של שירותים ומוצרים חדשים מהותיים.
  • סימן ג' – מסגרת ניהול סיכונים: המנהל הכללי יגבש ויישם מסגרת ניהול סיכונים שתובא לאישור הדירקטוריון.
  • סימן ד' – ממונה ניהול סיכונים: המנהל הכללי ימנה ממונה ניהול סיכונים שיהיה כפוף ישירות אליו אשר יהיה עצמאי ומופרד מפעילותה העסקית של חברת התשלומים.
• פרק ה' – מבחני קיצון: חברת תשלומים תערוך לפחות אחת לשנה מבחני קיצון במטרה לבחון את חשיפתה למגוון תרחישי קיצון אשר יכולים להשפיע על פעילות החברה ולקוחותיה, כמו גם היבטים מאקרו-כלכליים כדוגמת השפעת שער חליפין. על מבחני הקיצון להיות מותאמים למאפייניה של חברת התשלומים.
• פרק ו' – תכנית הפסקת פעילות שירותי תשלום: חברת התשלומים תגבש תכנית הפסקת פעילות במסגרתה תבחן כיצד תיפסק או תצומצם פעילותה תחת תרחישים שונים וכיצד תנהל סיכוני נזילות וסיכונים תפעוליים במקרים כאמור. תוכנית הפסקת הפעילות תותאם למאפייניה של חברת התשלומים וזו תבחן את תכנית הפסקת הפעילות שלה לפחות אחת לשנה. חברת תשלומים הנעזרת בספקי מיקור חוץ, לרבות במקרה בו היא חלק מקבוצה, תוודא שתוכנית הפסקת הפעילות מתייחסת בין היתר לדרך שבה היא תנהל סיכוני נזילות וסיכונים תפעוליים במגוון תרחישי כושר פירעון.

טיוטת מיקור חוץ

טיוטת מיקור חוץ מבוססת על עקרונות הליבה של האסדרה האירופאית, תוך צמצום מסוים של הפעולות אותן ניתן להוציא למיקור חוץ לצד צמצום היקף הסעיפים שחובה לכלול בהסכם מיקור חוץ והיקף הפירוט בקשר עם אופן תיעוד הסדרי מיקור חוץ, וזאת, בשים לב לאסדרה מקבילה בישראל. מטרתה של טיוטת מיקור חוץ להבטיח כי שימוש בספקי מיקור חוץ על ידי חברות תשלומים, בפרט כאשר השימוש במיקור החוץ הוא לביצוע תהליך, שירות או פעילות ("פונקציה") מהותית, ייעשה בכפוף למנגנונים שיבטיחו כי האחריות והשליטה תישאר אצל חברת התשלומים לשם פיקוח אפקטיבי על פעילות מיקור החוץ.

פרקי הטיוטה מפרטים ועוסקים בין היתר בנושאים הבאים:

• פרק א' – הגדרות.
• פרק ב' – הדירקטוריון: הדירקטוריון נושא באחריות הכוללת למיקור החוץ בחברת התשלומים.
• פרק ג' – מדיניות מיקור החוץ: חברת תשלומים תגבש מדיניות מיקור חוץ כתובה בה תגדיר עקרונות, אחריות ותהליכים בקשר למיקור חוץ. המדיניות תכלול את אופן מעורבותם של גורמי בקרה בהסדרי מיקור החוץ; ניהול הערכת סיכונים; בדיקת נאותות של ספקי מיקור חוץ רלוונטיים; תכנון המשכיות עסקית; יישום בקרה וניהול של הסדרי מיקור חוץ ו-אסטרטגיות יציאה שתכליתן לוודא שביכולתה של חברת התשלומים לצאת מהסדרי מיקור חוץ ללא פגיעה משמעותית בפעילויותיה העסקיות ובציות חברת התשלומים להוראות הדין.
• פרק ד' – מגבלות בקשר עם העברת פונקציה למיקור חוץ: חברת התשלומים תקיים פעילות ממשית של שירותי תשלום באופן שיבטיח את עמידתה בהוראות הציות ועליה לשמור על היכולת לפקח על הפונקציות המהותיות שבמיקור חוץ. חברת התשלומים היא האחראית באופן מלא לכל פעולה של עובדיה, סוכניה או כל ישות המבצעת עבורה פעולות במיקור חוץ. בנוסף, חברת תשלומים לא תעביר למיקור חוץ את תפקידי הדירקטוריון ונושאי משרה בכירה, ובפרט: קביעת אסטרטגיה ומדיניות; קביעת תיאבון הסיכון של החברה; ביצוע פעולות בקרה ופיקוח על מיקור חוץ; פתיחת חשבון ללקוח או סגירתו; ו-כל החלטה הכרוכה בשיקול דעת במתן ריבית ללקוחות או במתן אשראי אגב פעולת תשלום.
• פרק ה' – בחינות מקדימות להתקשרות בהסדר מיקור חוץ: טרם התקשרות בהסדר מיקור חוץ יחולו על חברות תשלומים מספר חובות: לבצע בדיקות נאותות לספק מיקור החוץ; לוודא כי לא תיפגע עמידת חברת התשלומים בהוראות הציות וכי הסיכונים הקשורים להסדר מיקור החוץ מנוהלים ומצומצמים לפי טיוטת ממשל תאגידי; לוודא את יכולתו של ספק מיקור החוץ בדבר שמירה על אבטחת מידע והגנת הפרטיות, וכן לבחון אם הסדר מיקור החוץ עלול להוביל את ספק מיקור החוץ לפעולה בניגוד עניינים.
• פרק ו' – הערכת סיכוני מיקור חוץ: טרם התקשרות בהסדר מיקור חוץ, חברת תשלומים תבצע תהליך הערכת סיכוני מיקור חוץ, במסגרתו תבחן את ההשפעה והסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בהסדר מיקור החוץ, על חברת התשלומים. לעניין זה, על חברת התשלומים לבחון, בין השאר, סיכונים תפעוליים, סיכוני טכנולוגיית מידע, סיכונים משפטיים, סיכוני ציות ומוניטין, מגבלות פיקוח של חברת התשלומים, הקשורות למדינות שמהן השירות במיקור חוץ מסופק ולמקום בו המידע מאוחסן או עשוי להיות מאוחסן, וכן לקחת בחשבון היבטי סיכון נוספים.
• פרק ז' – התקשרות עם ספק מיקור חוץ: על חברת תשלומים המעוניינת בקבלת שירות מספק מיקור חוץ להתקשר עמו בהסכם בכתב במסגרתו יוסדרו באופן ברור הזכויות והחובות של חברת התשלומים ושל ספק מיקור החוץ, כאשר הסכם זה יכלול סעיפים בנושאים שונים. כאשר מדובר על הסכם בעניין מיקור חוץ של פונקציה מהותית, על חברת התשלומים לשקול את הכנסתם של מספר נושאים נוספים.
• פרק ח' – תוכנית המשכיות עסקית: חברת תשלומים תוודא כי תכנית ההמשכיות העסקית שלה מתייחסת גם לפונקציות מהותיות שבמיקור חוץ. בנוסף, עליה לקחת בחשבון את האפשרות של פגיעה משמעותית באיכות מתן הפונקציה המהותית על ידי ספק מיקור החוץ וכן את ההשפעה הפוטנציאלית של חדלות פירעון או כל פגיעה אחרת ביכולת ספק מיקור החוץ לפעול כנדרש.

ניתן להעביר הערות לטיוטת ממשל תאגידי ולטיוטת מיקור חוץ עד ליום 19 במאי, 2024.

לצפייה בטיוטת ממשל תאגידי >> לחצו כאן

לצפייה בטיוטת מיקור חוץ >> לחצו כאן

למשרדנו מומחיות רבה וניסיון רב שנים בתחום השירותים הפיננסיים על כל גווניו. אנו מלווים ועוקבים אחר כל ההתפתחויות הרגולטוריות בתחום זה, מסייעים ומייעצים לגופים פיננסיים מובילים בישראל ובעולם.

נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בכל סוגיה בתחומים אלה, לרבות בקשר עם הפרסומים הנ"ל ועם מתן הערות לגביהם, וכן בכל שאלה או הבהרה.